תנ"ך - וכל אשר־יפל מנבלתם ׀ עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְ֠כֹל אֲשֶׁר־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֘ יִטְמָא֒ תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִהְי֥וּ לָכֶֽם: (ויקרא פרק יא פסוק לה)

טקסט וניקוד:

וְכֹל אֲשֶׁר־יִפֹּל מִנִּבְלָתָם ׀ עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: (ויקרא פרק יא פסוק לה)

טקסט בלבד:

וכל אשר־יפל מנבלתם ׀ עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם: (ויקרא פרק יא פסוק לה)

תיקון קוראים:

וכל אשר־יפל מנבלתם ׀ עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם: (ויקרא פרק יא פסוק לה)
וְכֹל דְּיִפּוֹל מִנְבִילַתהוֹן עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאַב תַּנוּר וְכִירַיִם יִתָּרְעוּן מְסָאֲבִין אִנוּן וּמסָאֲבִין יְהוֹן לְכוֹן :

וכירים - ל'; יתץ - ל'; וטמאים - ל'.

תנור וכירים - כלים המִטלטלין הן , והן של חרס , ויש להם תוך , ושופת על נקב החלל את הקדירה; ושניהם פיהם למעלה. יותץ - שאין לכלי חרס טהרה בטבילה. וטמאים יהיו לכם - שלא תאמר: מצווה אני לנותצם; תלמוד לומר: וטמאים יהיו לכם - אם רצה לקיימם בטומאתם , רשאי (ראה תו"כ שמיני פרשתא ח פרק י , י).

והנה התנור ללחם והכירים לבשל הבשר - יותצו , כי טמאים הם; וזאת גזֵרת מלך.

תנור וכירים יותץ - בא הכתוב ללמד , שיהיה דין התנור והכירים - שהם עשויין מן הטיט ומסיקין האוּר בתוכן ואופין הפת בהן בחיבורן לקרקע - כדין כלי חרש , שהם הקדרות והקיתוניות האפויין בכבשן והן מִטלטלין; שאף אלו יקבלו טומאה , ולא יהיה להם טהרה במקוה. ואמר יותץ ולא אמר 'ישבר' - ללמד שאין צריך לשברן עד שלא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד (ע"פ יש' ל , יד) , אלא שיהרסם ולא יבנם (ע"פ תה' כח , ט) לעשות מלאכתם. וללמד עוד , שהם מקבלין טומאה אף על פי שמחוברין בארץ , ויתוץ אשר בנה; כי ענין 'נתיצה' - הריסת בנין , כמו "ותתצו הבתים" (יש' כב , י); "ונתץ את הבית" (וי' יד , מה).

וכל אשר יפול מנבלתם עליו יטמא - רוצה לומר: כל אוכל מוכשר לקבל טומאה , ומשקה מהמשקין שכלל בפסוק הקודם - אם יפול עליו מנבלת השרצים האלו , יטמא. ולמדנו מזה , שאינם מטמאים אחרים אע"פ שנטמאו בנבלה עצמה , אך דינם , כשנטמאו בנבלה עצמה , כמו דינם כשנטמאו ב'ולד הטומאה'. או ירצה בזה , והוא יותר נאות , שאע"פ שנתבאר במשקין שהמחובר לקרקע לא יקבל טומאה , אין הענין כן בכלי חרס; כי התנור והכירים שהם מחרס , אע"פ שהם דבקים לקרקע , הם מטמאים מאוירם בנבלת השרץ , כמו העניין בשאר כלי חרס. ואיך שהיה , הנה הדין שהוצאנו מהפירוש הראשון הוא צודק , והוא יתבאר ממה שאמר אחר זה: "וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם" (להלן , לח) , ולא זכרה התורה שיהיה זה הזרע הטמא מטמא אחרים; ולזה יתבאר שאליו תכלה הטומאה. וכן העניין במשקין , כי טומאתם שוה , לפי מה שהתבאר בזה המקום. תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם - רוצה לומר , שהתנור והכירים שהם מחרס או ממה שהתיחס לו , הנה אע"פ שהם מחוברים לקרקע , אם נפל בתוכם השרץ - יטמאו , ולא יצאו מטומאתם כי אם בשבירה , כמו העניין בשבירה בכלי חרס.
ריכוז קישורים