תנ"ך - וביום
השמיני
ימול
בשר
ערלתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבַיּ֖וֹם
הַשְּׁמִינִ֑י
יִמּ֖וֹל
בְּשַׂ֥ר
עָרְלָתֽוֹ:
(ויקרא פרק יב פסוק ג)
וּבַיּוֹם
הַשְּׁמִינִי
יִמּוֹל
בְּשַׂר
עָרְלָתוֹ:
(ויקרא פרק יב פסוק ג)
וביום
השמיני
ימול
בשר
ערלתו:
(ויקרא פרק יב פסוק ג)
וביום
השמיני
ימול
בשר
ערלתו:
(ויקרא פרק יב פסוק ג)
וּביוֹמָא
תְּמִינָאָה
יִתגְּזַר
בִּסרָא
דְעֻרלְתֵיהּ
:
וביום
השמיני
-
אמרו
חכמים
(ראה
תו"כ
תזריע
פרשתא
א
פרק
א
,
א):
ביום
-
ולא
בלילה.
והנה
הנולד
בחצי
שעה
קודם
שקוע
השמש
יהיה
נמול
לששה
ימים
וחצי
יום
,
כי
'יום'
התורה
איננו
מעת
אל
עת.
ימול
-
מבנין
'נפעל';
כמו
"לא
יכון
אדם"
(מש'
יב
,
ג).
ויהי
מגזרת
"כי
מולים
היו"
(יהו'
ה
,
ה);
ויתכן
להיותו
חסר
נו"ן
מגזרת
"ונמלתם"
(בר'
יז
,
יא)
,
כמו
"איש
כי
ידור
נדר"
(במ'
ל
,
ג)
,
ויחסר
המל
,
כמו
אביו
או
בית
דין.
ערלתו
-
ידועה
,
כי
היא
בערוה.
ואין
כן
ערלת
לב
(ראה
יר'
ט
,
כה)
ושפה
(ראה
שמ'
ו
,
יב)
ואזן
(ראה
יר'
ו
,
י);
כי
כלם
סמוכים.
וביום
השמיני
ימול
-
אמר
רבי
שמעון
(נידה
לא
,
ב):
מפני
מה
אמרו
מילה
בשמיני
,
ולא
בששי
ולא
בשביעי?
שלא
יהו
הכל
שמחים
-
שיום
מילה
שמחה
הוא
,
כדכתיב
"שש
אנכי
על
אמרתיך"
(תה'
קיט
,
קסב)
-
אביו
ואמו
עציבין
,
שאסורין
זה
לזה;
אבל
בשמיני
מותרין
,
שטבלה
כבר
בערב
שביעי
,
והם
והכל
שמחים.
וביום
השמיני
ימול
בשר
ערלתו
-
מפני
שקבעה
התורה
זמן
למילה
,
למדנו
שהיא
דוחה
שבת
ויום
טוב
כשחל
השמיני
בהם.
והוצרכה
התורה
להזכיר
זאת
המצוה
בכאן
,
כדי
שלא
נחשוב
שלא
נתנה
התורה
בכללה
על
יד
משה
רבינו;
ולזה
לא
תספיק
לתורה
מה
שנזכר
מזאת
המצוה
לאברהם.