תנ"ך - צרעת
נושנת
הוא
בעור
בשרו
וטמאו
הכהן
לא
יסגרנו
כי
טמא
הוא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
צָרַ֨עַת
נוֹשֶׁ֤נֶת
הִוא֙
בְּע֣וֹר
בְּשָׂר֔וֹ
וְטִמְּא֖וֹ
הַכֹּהֵ֑ן
לֹ֣א
יַסְגִּרֶ֔נּוּ
כִּ֥י
טָמֵ֖א
הֽוּא:
(ויקרא פרק יג פסוק יא)
צָרַעַת
נוֹשֶׁנֶת
הִוא
בְּעוֹר
בְּשָׂרוֹ
וְטִמְּאוֹ
הַכֹּהֵן
לֹא
יַסְגִּרֶנּוּ
כִּי
טָמֵא
הוּא:
(ויקרא פרק יג פסוק יא)
צרעת
נושנת
הוא
בעור
בשרו
וטמאו
הכהן
לא
יסגרנו
כי
טמא
הוא:
(ויקרא פרק יג פסוק יא)
צרעת
נושנת
הוא
בעור
בשרו
וטמאו
הכהן
לא
יסגרנו
כי
טמא
הוא:
(ויקרא פרק יג פסוק יא)
סְגִירוּת
עַתִּיקָא
הִיא
בִּמשַׁך
בִּסרֵיהּ
וִיסַאֲבִנֵיהּ
כָּהֲנָא
לָא
יַסגְּרִנֵיהּ
אֲרֵי
מְסָאַב
הוּא
:
וטמאו
-
ד'
בעינינא:
וי'
יג
,
ח
,
יא
,
טו
,
כ.
פרוח
-
ב'
,
חד
מלא
וחד
חסר:
וי'
יג
,
יב;
יש'
לה
,
ב.
נושנת
-
ל';
וטמאו
-
ד'
בעינ';
יסגרנו
-
ל'
חס'.
[צרעת
נושנת
היא
-
מכה
ישנה
היא
תחת
המחיה.
וחבּורה
זו
נראית
בריאה
מלמעלה
,
ותחתיה
מלאה
לחה;
שלא
תאמר:
הואיל
ועלתה
מחיה
,
אטהרנה.]
נושנת
-
קדמונית.
מילת
יסגירנו
-
יוצאה
לשנים
פעולים;
והטעם:
שיצוֶה
שיִסָּגר.
צרעת
נושנת
היא
בעור
בשרו
-
רוצה
לומר:
כשהיתה
מחית
בשר
חי
בשאת.
והנה
להיות
זה
העפוש
נושן
בתוך
הגוף
,
ילאה
הטבע
לדחותו
לחיצוני
הגוף
,
כי
אם
בזה
האופן
החלוש.
וטמאו
הכהן
לא
יסגירנו
כי
טמא
הוא
-
למדנו
מזה
שאין
מסגירין
את
הטמא;
והסבה
מבוארת
במה
שקדם
,
כי
לחוזק
טומאתו
ראוי
שיצא
מחוץ
למחנה.
והנה
למדה
אותנו
התורה
זה
הדין
בשאת
,
וממנו
ילמד
כי
היא
בבהרת
יותר
ראויה
בזה
הדין
,
להיותה
יותר
מורה
על
חֹזק
הצרעת.