תנ"ך - וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֨ה כִסְּתָ֤ה הַצָּרַ֙עַת֙ אֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע כֻּלּ֛וֹ הָפַ֥ךְ לָבָ֖ן טָה֥וֹר הֽוּא: (ויקרא פרק יג פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת־כָּל־בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת־הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא: (ויקרא פרק יג פסוק יג)

טקסט בלבד:

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא: (ויקרא פרק יג פסוק יג)

תיקון קוראים:

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא: (ויקרא פרק יג פסוק יג)
וְיִחזֵי כָהֲנָא וְהָא חֲפָת סְגִירוּתָא יָת כָּל בִּסרֵיהּ וִידַכֵּי יָת מַכתָּשָׁא כּוּלֵיהּ אִתהֲפֵיך לְמִחוַר דְּכֵי הוּא :

את - כל - בשרו - ג' (בלישנא): *וי' ד , יא; יג , יג; טו , טז.

וטהר את הנגע - כי כבר יצא הנגע כולו לחוץ , והוא סר ממנו. וטעם וטהר את הנגע - בדבור; שאותו הנגע לא יטמא אחרים.

ואם אין שם מחיה , שכל הנגע הפך לבן מראש הנגע ועד רגליו , באותו לובן שאינו בהיר ועמוק (ראה לעיל , ג) , נמצא , שמה שהוא כהוי , לפי שאינו נגע - טהור , ובלבד שצריך טבילה.

ואם פרוח תפרח הצרעת... וכסתה הצרעת את כל עור הנגע - הנה הפריחה אינה סימן טהרה עד שתפרח בכל הגוף , חוץ מן המקומות שמנו חכמים במשנה (ראה נגעים ח , ה) , שאין מעכבין את ההופך כולו לבן; אם כן , מהו את כל עור הנגע? אבל פירושו: וכסתה הצרעת את כל עור הנגע ומראשו ועד רגליו - יאמר , שהפך לבן מקום הנגע וכל הגוף; הא אם הפך לבן כל הגוף ומראה הנגע חזר לבהק או נתרפא - טמא הוא.

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא - הנה אחשוב שהסבה בזה , כי כשראה הכהן שהתחיל לדחות זה העפוש לחיצוני הגוף , ואחר כן יראה התפשטותו בכלל הגוף , הנה יורה זה על ממשלת החום היסודי על זה העפוש; ודחהו מפני זה מכל הצדדים לחיצוני הגוף , כמו שידָחה החום הנכרי בקדחות בימי הגבול לחצוני הגוף , וידָחה שם מכל המקומות ויתך בזיעה , ואז יהיה הבריאות. ולזה לא יִטְמא זה שפרחה הצרעת בכלו , אע"פ שנהפך כל שערו ללבן , כי זה מדרך העפוש הנדחה שם. ולזה אמר אחר זה "וביום הראות בו בשר חי יטמא" (להלן , יד) - למדנו שבמחיה יטמא ולא בשער לבן. וכבר העירתנו התורה , כי מאמר הכהן באלו הענינים - לא יחויב שיהיה כן , אלא כשיהיה מסכים לאמת , ולזה אמר וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא. ויתבאר מזה , שאם טִהר מה שאינו טהור לא תועיל טהרתו , וזה תמצא כפול בזה העניין. אמר: "נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אותו" (לעיל , ג); "וטהרו הכהן מספחת היא" (לעיל , ו); "וטמאו הכהן צרעת היא" (לעיל , ח); "וטמאו הכהן לא יסגירנו כי טמא הוא" (לעיל , יא); "וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא" (להלן , טו); "וטהר הכהן את הנגע טהור הוא" (להלן , יז). וזה תמצא נכפל בכל זה העניין. ומזה גם כן יתבאר שהראייה ובחינת המשפט בנגעים - אפשר שתהיה בזולת כהן; וזה שכבר אמר "וטהרו הכהן מספחת היא" (לעיל , ו) - רוצה לומר , שכבר אפשר שיבחן בזולתו שמספחת היא , וכשיתבאר שהוא מספחת באיזה צד שיהיה , הנה יטהרנו הכהן. וכן מה שאמר "וטמאו הכהן צרעת היא" (לעיל , ח) - כי אינה צרעת מצד בחינת הכהן עניינה , אבל היא צרעת מצד עניינה בעצמה , איזה שיהיה מן האנשים שיבחן עניינה.
ריכוז קישורים