תנ"ך - והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל־הכהן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֞ה בִּמְק֤וֹם הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה א֥וֹ בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל־הַכֹּהֵֽן: (ויקרא פרק יג פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל־הַכֹּהֵן: (ויקרא פרק יג פסוק יט)

טקסט בלבד:

והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל־הכהן: (ויקרא פרק יג פסוק יט)

תיקון קוראים:

והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל־הכהן: (ויקרא פרק יג פסוק יט)
וִיהֵי בַּאֲתַר שִׁחנָא עָמְקָא חָוְרָא אוֹ בַהֲרָא חָוְרָא סָמְקָא וְיִתַּחזֵי לְכָהֲנָא :

ונראה - ה': ראה לעיל , ז.

ונראה ה' ואם פשה תפשה המספחת והיה במקום השחין והבאתיו ונראה את פני יי' וגם אני חשפתי שוליך גלה חציר ונראה דשא.

ונראה - ה'.

או בהרת לבנה אדמדמת - שאין הנגע לבן חלק , אלא פתוך ומעורב בשתי מראות: לובן ואדום.

לבנה אדמדמת - מעורבת משני המינין; או קצתה כן וקצתה לא.

לבנה אדמדמת - פתוך , כמו כוס של חלב שנפלו בו טיפי דמים (ראה שבועות ו , א).

והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת - רוצה לומר , שיהיה צבעה מעורב מלובן ואודם , בצד שיהיה הלובן המופלג ההוא נוטה לאודם נטייה מה. וראוי שנדע , שהראייה המעורבת מלובן ואודם ינהג גם בשאת. אמר אחר זה: "והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת" (להלן , מג); ומזה נשפוט שהעניין כן בספחת הבהרת והשאת. ויתבאר , שזה המראה המעורב עם אודם ינהג גם כן בצרעת עור בשר , שנאמר: "והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר" (שם). ובכלל , הנה מראות נגעי צרעת ראוי שיהיו בלתי מתחלפים באיזה מקום שיהיה מגוף האדם , וזה מבואר עם מעט עיון. וכבר בארו רבותינו ז"ל (ראה שבועות ו , א) איך נשפוט באלו המראים המתמזגים עם אודם , לפי מה שקבלו בזה מפי משה , איש מפי איש; והוא , שכבר נקח כוס מלא חלב ונשליך לתוכו שני טפים דם - יהיה מראהו כמראה בהרת לבנה אדמדמת; ואם השלכנו לתוכה ארבעה טפי דם , יהיה מראהו כמראה השאת אדמדמת; ואם השלכנו לתוכו שמנה טפי דם יהיה מראהו כמראה ספחת הבהרת אדמדמת; ואם השלכנו לתוכו ששה עשר טפי דם יהיה מראהו כמראה ספחת השאת האדמדמת. והיה זה כן , כי האודם להיותו הפכיי ללובן באופן מה , הנה יחסר לובן הנגע כשהתמזג עמו; וכל מה שהיה המראה יותר לבן , ישאר יותר לבן. וזה בלתי צריך אל ביאור. ולזה יתבאר שהבהרת היא היותר לבנה עם אדמומיתה , ואחריה השאת ואחריה ספחת הבהרת ואחריה ספחת השאת. וזה דומה ליחס מדרגותיהם בלובן. ואולם שהמראה הלבן המעורב באודם יורה על הצרעת הוא מבואר מן החוש; והסבה בזה - כי מפני שהיה שרש הוייתו מהדם המעופש , הנה יקרה לו זה , והוא היותר נמצא.
ריכוז קישורים