תנ"ך - והתגלח ואת־הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את־הנתק שבעת ימים שנית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת־הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת־הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית: (ויקרא פרק יג פסוק לג)

טקסט וניקוד:

וְהִתְגַּלָּח וְאֶת־הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת־הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית: (ויקרא פרק יג פסוק לג)

טקסט בלבד:

והתגלח ואת־הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את־הנתק שבעת ימים שנית: (ויקרא פרק יג פסוק לג)

תיקון קוראים:

והתגלח ואת־הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את־הנתק שבעת ימים שנית: (ויקרא פרק יג פסוק לג)
וִיגַלַח סַחרָנֵי נִתקָא וּדעִם נִתקָא לָא יְגַלַח וְיַסגַּר כָּהֲנָא יָת נִתקָא שִׁבעָה יוֹמִין תִּניָנוּת :

והתגלח - ל'; ואת - הנתק - ל'.

והתגלח - סביבות הנתק. ואת הנתק לא יגלח - מניח שתי שערות סמוך לו סביב , כדי שיהא ניכר אם פשה (ראה משנה נגעים י , ה); [שאם יפשה ועבר השערות ויצא למקום הגילוח - טמא].

והתגלח - הראש או הזקן , ומקום הנתק לא יגלח.

ואת הנתק לא יגלח - שיבין בפיסיון: אם יעבור פסיון הנגע את השיער שסביב הנגע , שלא גילח (ראה משנה נגעים י , ה); ואע"פ כן צריך להסגיר , להתבונן יפה , שאין מתבונן במקום השיער כבמקום חלק.

וטעם הכתוב שאמר: והתגלח ואת הנתק לא יגלח - כפי פשוטו: יזהיר שלא יעביר תער על מקום הנתק , שאע"פ שאין בו שער , אם יעביר התער על המקום ההוא יתגרד העור , ויהיה סבה להצמיח בו שער; שכן דרך בעלי חטטין שבראש וכל המשירין שערותיהן , לגרוד המקום וגם לעשות בהן חבורות באזמל. אבל ב'תורת כהנים' (תזריע נגעים פרשתא ה פרק ט , ז): דרשו ואת הנתק לא יגלח - וכי מה יש בו? כלומר: והלא ניתק השער ממנו!? אלא: סמוך לנתק לא יגלח; הא כיצד? מגלח חוצה לו , ומניח שתי שערות סמוך לנתק כדי שיהא נכר אם פשה. וזהו שתרגם אנקלוס: "ויגלח סוחרני ניתקא ודעם ניתקא לא יגלח"; שיניח בכל סביביו שתי שערות , להכיר בהן הפשיון. ויהיה טעם את כמו "ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום" (ש"א ל , כא) - שבא סמוך להם ולא בא בתוכם. או טעמו כטעם 'עם' , ויחסר מלת 'אשר' , יאמר: ואשר עם הנתק לא יגלח; וכמוהו רבים.

וזאת הבחינה תהיה בזה התואר , שיתגלח שער ראשו או זקנו. והנה לא הקפידה התורה שתהיה התגלחת בכהן. והשערות שהם סביב הנתק לא יגלח , והם הסמוכות לנתק. והנה צותה התורה זה כדי שיוכל הכהן לבחון בהם , אם פשה הנתק כמו שיראה , במה שאמרה התורה בזה. ולזה הוא מבואר , שאין התגלחת מעכבת ההסגר כדי שיכיר הכהן הפשיון בזולת התגלחת , כמו שנתבאר ממה שנזכר בהסגר הראשון בנתקים (ראה לעיל , לא). והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית - כבר נתבארה הסבה בזה במה שקדם (ראה לעיל , ד - ה).
ריכוז קישורים