תנ"ך - ואם־בהרת
לבנה
הוא
בעור
בשרו
ועמק
אין־מראה
מן־העור
ושערה
לא־הפך
לבן
והסגיר
הכהן
את־הנגע
שבעת
ימים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאִם־בַּהֶרֶת֩
לְבָנָ֨ה
הִ֜וא
בְּע֣וֹר
בְּשָׂר֗וֹ
וְעָמֹק֙
אֵין־מַרְאֶ֣הָ
מִן־הָע֔וֹר
וּשְׂעָרָ֖ה
לֹא־הָפַ֣ךְ
לָבָ֑ן
וְהִסְגִּ֧יר
הַכֹּהֵ֛ן
אֶת־הַנֶּ֖גַע
שִׁבְעַ֥ת
יָמִֽים:
(ויקרא פרק יג פסוק ד)
וְאִם־בַּהֶרֶת
לְבָנָה
הִוא
בְּעוֹר
בְּשָׂרוֹ
וְעָמֹק
אֵין־מַרְאֶהָ
מִן־הָעוֹר
וּשְׂעָרָה
לֹא־הָפַךְ
לָבָן
וְהִסְגִּיר
הַכֹּהֵן
אֶת־הַנֶּגַע
שִׁבְעַת
יָמִים:
(ויקרא פרק יג פסוק ד)
ואם־בהרת
לבנה
הוא
בעור
בשרו
ועמק
אין־מראה
מן־העור
ושערה
לא־הפך
לבן
והסגיר
הכהן
את־הנגע
שבעת
ימים:
(ויקרא פרק יג פסוק ד)
ואם־בהרת
לבנה
הוא
בעור
בשרו
ועמק
אין־מראה
מן־העור
ושערה
לא־הפך
לבן
והסגיר
הכהן
את־הנגע
שבעת
ימים:
(ויקרא פרק יג פסוק ד)
וְאִם
בַּהֲרָא
חָוְרָא
הִיא
בִּמשַׁך
בִּסרֵיהּ
וְעַמִיק
לֵית
מִחזַהָא
מִן
מַשׁכָּא
וְסַעֲרַהּ
לָא
אִתהֲפֵיך
לְמִחוַר
וְיַסגַּר
כָּהֲנָא
יָת
מַכתָּשָׁא
שִׁבעָה
יוֹמִין
:
לא
-
הפך
לבן
-
ד'
זוגין
(מן
ב'
ב'
מחליפין
,
קדמייה
נסבין
'לא'
ותיניניה
לא
נסבין
'לא';
כלומר:
ארבעה
זוגות
של
צירופי
מלים
דומות.
ברכיב
הראשון
של
הזוג
מצויה
המלה
'לא'
,
ברכיב
השני
אין
'לא'):
בר'
כג
,
יא
,
טו.
-
וי'
יג
,
ד
,
כ.
-
מ"א
י
,
כא;
דה"ב
ט
,
כ.
-
יח'
ה
,
ז;
יא
,
יב.
ועמוק
אין
מראה
מן
העור
-
לא
ידעתי
פירושו.
והסגיר
-
יסגירנו
בבית
אחד
,
ולא
יראה
עד
סוף
שבוע
,
ואז
יוכיחו
סימנין
עליו.
ועמוק
אין
מראה
-
שאינו
לבן
כאחד
ממראות
נגעים
המפורשים
במסכת
נגעים
(א
,
א).
והסגיר
הכהן
את
הנגע
שבעת
ימים
-
האדם
יהיה
נסגר
,
והוא
ייחל
עד
שבעה
ימים
(ע"פ
בר'
ח
,
יב);
כי
רובי
החלאים
ישתנו
ביום
השביעי.
ועמוק
אין
מראיה
מן
העור
-
שאינו
לבן
יותר
מן
העור
,
אלא
בשוה;
דכל
הלבן
מחבירו
,
עמוק
ממנו
,
כמראה
חמה
העמוקה
מן
הצל
(ראה
ב"ב
פד
,
א).
ומיהו
מקום
הנגע
'פלש'
בלעז
(מחוספס)
יותר
,
ונראה
שיש
חולי
שם.
והסגיר
הכהן
את
הנגע
-
שלא
יראנו
-
עד
שבעת
ימים
,
כי
אז
יבין
בפיסיון;
כי
הרואה
דבר
תדיר
,
והוא
גדל
מעט
מעט
,
אינו
מתבונן
בגדילתו
כמו
אותו
שרואה
אותו
לפרקים.
והא
ליכא
למימר
שיעשה
סימן
סביב
הנגע
,
דהסימן
-
ימחוק
בעל
הנגע
,
ויעשה
סימן
אחר
,
הרחק
מן
הנגע
,
כדי
שיחשיבוהו
טהור
ולא
יוציאוהו
חוץ
למחנה;
ויביאוהו
לידי
זיוף.
אבל
בנתק
לבדו
עושה
סימן
מן
השערות
,
שאין
לזייף
,
כדלקמן.
ואחר
זה
זכר
שארית
דיני
אלו
המינים
מהצרעת
,
ואמר:
ואם
בהרת
לבנה
היא
בעור
בשרו.
ראוי
שתדע
,
שכבר
נשער
לובן
הבהרת
במראה
העור
הבינוני
בלובן
ושחרות.
כי
עור
הכושי
יביא
לחשוב
בלובן
החלוש
,
שהוא
לובן
הבהרת;
וכן
מראה
עור
הלבן
ביותר
יביא
לחשוב
בלובן
הבהרת
שהיא
כהה.
ועמוק
אין
מראה
מן
העור
-
רוצה
לומר
,
שהיא
כהה
באופן
שלא
יֵראה
מראֶהָ
עמוק
מן
העור;
והיא
ספחת
הבהרת
שזכרנו
(לעיל
,
ב).
והנה
יֵאָמר
שֵם
הבהרת
גם
על
מה
שהוא
למטה
בלובן
ממראות
הנגעים.
אמר
בבוהק
במה
שאמר
אחר
זה:
"בהרות
לבנות"
(להלן
,
לח)
,
ואחר
זה
זכר
שהם
בהרות
כהות
לבנות
(להלן
,
לט).
והנה
זכר
זה
המין
מהנגעים
,
לפי
שלא
זכרו
בראש
העניין.
ולמדנו
כי
גם
בו
,
שלבנותו
כהה
,
ינהג
זה
הדין;
רוצה
לומר
,
שיצטרך
להסגיר
אע"פ
שלא
הפך
שערו
ללבן.
ואפשר
שיכלול
במה
שאמר
ועמוק
אין
מראה
מן
העור
כל
הנגעים
זולת
הבהרת.
והנה
יתכן
שם
הבהרת
בכלם
כמו
שזכרנו.
ושערה
לא
הפך
לבן
-
רוצה
לומר
,
שלא
הפך
הנגע
שתי
שערות
בו
בלובן;
הנה
אין
בכאן
דבר
מורה
על
טומאה
כי
אם
לובן
הנגע
,
ואולי
אינו
צרעת
,
כיון
שאין
בו
אחד
מאלו
הסימנים.
והסגיר
הכהן
את
הנגע
שבעת
ימים
-
רוצה
לומר
,
שיסגיר
בעל
הנגע
שבעת
ימים
,
כי
בזה
הזמן
יתכן
שישתנה
ענין
זה
הנגע
ויתבאר
עניינו
,
לחוזק
רושם
שבעת
הימים
בדברים
הטבעיים
,
עם
שבזה
הזמן
תשוב
הלבנה
במבט
מרובע
ממה
שהיתה
בו
תחלה;
כי
מפני
זה
יסודר
ממנה
פועל
מקביל
באופן
מה
למה
שהיה
מסודר
ממנה
תחלה.