תנ"ך - ואיש
כי
ימרט
ראשו
קרח
הוא
טהור
הוא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאִ֕ישׁ
כִּ֥י
יִמָּרֵ֖ט
רֹאשׁ֑וֹ
קֵרֵ֥חַ
ה֖וּא
טָה֥וֹר
הֽוּא:
(ויקרא פרק יג פסוק מ)
וְאִישׁ
כִּי
יִמָּרֵט
רֹאשׁוֹ
קֵרֵחַ
הוּא
טָהוֹר
הוּא:
(ויקרא פרק יג פסוק מ)
ואיש
כי
ימרט
ראשו
קרח
הוא
טהור
הוא:
(ויקרא פרק יג פסוק מ)
ואיש
כי
ימרט
ראשו
קרח
הוא
טהור
הוא:
(ויקרא פרק יג פסוק מ)
וּגבַר
אֲרֵי
יִתַּר
סְעַר
רֵישֵׁיהּ
קְרִיח
הוּא
דְּכֵי
הוּא
:
קרח
הוא
טהור
הוא
-
טהור
מטומאת
נתקים;
שאינו
נידון
בסימני
ראש
וזקן
,
שהן
מקום
שער
,
אלא
בסימני
נגעי
עור
ובשר:
מחיה
ופסיון
(ראה
תו"כ
תזריע
נגעים
פרשתא
ה
פרק
יא
,
א
-
ב).
ימרט
-
כמו
"ולחיי
למורטים"
(יש'
נ
,
ו)
,
בעבור
השער
שיש
סביב
הלחיים.
קרח
-
מגזרת
"לא
תשימו
קרחה"
(דב'
יד
,
א).
וטעם
ראשו
-
כולו.
ואיש
כי
ימרט
ראשו
-
רוצה
לומר:
שער
ראשו.
קרח
הוא
טהור
הוא
-
למדנו
,
שלאיזו
סבה
שיהיה
נמרט
שערו
,
כיון
שהוא
קרח
עתה
,
שאין
בעור
ראשו
שער
,
הנה
הוא
טהור
,
ולזה
יהיה
דינו
דין
הנתקים;
כי
הקרחת
יבא
הרבה
פעמים
לאנשים
הבריאים.
וכונת
התורה
היתה
בזה
לבאר
לנו
,
שעור
הראש
,
כשלא
היה
בו
שער
,
דינו
כשאר
עור
הבשר
להטמא
בנגעים.
והנה
בארה
התורה
,
כי
זה
המקרה
כשיהיה
במה
שאחורי
הראש
יקרא
'קרחת'
,
וכשיהיה
במה
שהוא
מפאת
פניו
יקרא
'גבחת'.
ודין
נגעי
הקרחת
ונגעי
הגבחת
הם
כדיני
נגעי
צרעת
עור
בשר
,
אלא
שאין
בהם
הפיכת
שער
לבן
,
כי
אין
בהם
שער.
ואין
נגעיהם
מצטרפים
זה
עם
זה
,
ולזה
הבדילה
התורה
הקרחת
מהגבחת
,
עם
היות
דיניהם
שוים.
והסבה
בזה
,
להתחלף
טבע
אחורי
הראש
מטבע
הצדדין
,
כמו
שנזכר
בספרי
הרפואה.
וזה
,
כי
אחורי
הראש
תמשול
הלבנה
,
ובצדדי
הראש
ימשלו
השחורה
והאדומה
,
שהלבנה
מקבלת
לכל
אחד
מהם
,
ואם
היתה
הפכיותה
לאדומה
יותר
חזק;
ולזה
יראה
שההווה
מהם
מהנגעים
הוא
מסבות
מתחלפות
להתחלפות
המקבלים
,
ולזה
לא
יצטרפו
זה
עם
זה
ולא
יפשו
זה
לתוך
זה.
הלא
תראה
כי
בשחין
ובמכוה
הבדילה
התורה
גם
כן
,
עם
היות
דיניהם
שוים
,
להיות
החום
הנכרי
אשר
בהם
מסבות
מתחלפות.