תנ"ך - והבגד
כי־יהיה
בו
נגע
צרעת
בבגד
צמר
או
בבגד
פשתים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהַבֶּ֕גֶד
כִּֽי־יִהְיֶ֥ה
ב֖וֹ
נֶ֣גַע
צָרָ֑עַת
בְּבֶ֣גֶד
צֶ֔מֶר
א֖וֹ
בְּבֶ֥גֶד
פִּשְׁתִּֽים:
(ויקרא פרק יג פסוק מז)
וְהַבֶּגֶד
כִּי־יִהְיֶה
בוֹ
נֶגַע
צָרָעַת
בְּבֶגֶד
צֶמֶר
אוֹ
בְּבֶגֶד
פִּשְׁתִּים:
(ויקרא פרק יג פסוק מז)
והבגד
כי־יהיה
בו
נגע
צרעת
בבגד
צמר
או
בבגד
פשתים:
(ויקרא פרק יג פסוק מז)
והבגד
כי־יהיה
בו
נגע
צרעת
בבגד
צמר
או
בבגד
פשתים:
(ויקרא פרק יג פסוק מז)
וּלבוּשָׁא
אֲרֵי
יְהֵי
בֵיהּ
מַכתָּשׁ
סְגִירוּ
בִּלבוּשׁ
עַמַר
אוֹ
בִּלבוּשׁ
כִּתָּן
:
והבגד
-
ב':
*וי'
יג
,
מז
,
נח.
והבגד
ב'
והבגד
כי
יהיה
בו
והבגד
או
השתי
או
הערב.
והבגד
כי
יהיה
בו
נגע
צרעת
-
זה
הענין
איננו
בטבע
כלל
ולא
הווה
בעולם
,
וכן
נגעי
הבתים;
אבל
בהיות
ישראל
שלמים
ליי'
,
יהיה
רוח
השם
עליהם
תמיד
להעמיד
גופם
ובגדיהם
ובתיהם
במראה
טוב
,
וכאשר
יקרה
באחד
מהם
דבר
חטא
ועון
,
יתראה
כיעור
בבשרו
או
בביתו
או
בבגדו
,
להראות
כי
השם
סר
מעליו.
ולכך
אמר
הכתוב
"ונתתי
נגע
צרעת
בבית
ארץ
אחוזתכם"
(וי'
יד
,
לד)
-
כי
היא
מכת
השם
בבית
ההוא.
והנה
איננו
נוהג
אלא
בארץ
שהיא
נחלת
יי'
,
כמו
שאמר
"כי
תבאו
אל
ארץ
כנען
אשר
אני
נותן
לכם
לאחזה"
(שם)
-
ואין
הדבר
מפני
היותו
חובת
קרקע
,
אבל
מפני
שלא
יבא
הענין
ההוא
אלא
בארץ
הנבחרת
אשר
השם
הנכבד
שוכן
בתוכה.
וב'תורת
כהנים'
(מצורע
פרשתא
ה
,
ג)
,
דרשו
עוד
שאין
הבית
מִטמא
אלא
לאחר
כבוש
וחלוק
ושיהא
כל
אחד
ואחד
מכיר
את
שלו;
והטעם
,
כי
אז
נתישבה
דעתם
עליהם
לדעת
את
יי'
,
ותשרה
שכינתו
בתוכם.
וכן
אני
חושב
בנגעי
הבגדים
,
שלא
ינהגו
אלא
בארץ;
ולא
הוצרך
למעט
מהם
חוצה
לארץ
,
כי
לא
יארעו
שם
לעולם.
ומפני
זה
עוד
אינם
נוהגים
אלא
בבגדים
לבנים
,
לא
בצבועים
,
כי
אולי
הצבע
הוציא
הכיעור
ההוא
במקום
ההוא
בטבעו
,
ולא
אצבע
אלהים
היא
,
ולפיכך
הצבועים
בידי
שמים
מִטמין
,
כדברי
רבי
שמעון
(ראה
משנה
נגעים
יא
,
ג).
ועל
דרך
הפשט:
מפני
זה
יחזירו
הכתובים
בכל
פסוק
ופסוק:
'הבגד
או
העור
והשתי
והערב'
,
כי
הדבר
נסי;
ולרבותינו
בהם
מדרשים
בכולם
ב'תורת
כהנים'
(תזריע
נגעים
פרשתא
ה
פרק
יג
-
טז).
והבגד
כי
יהיה
בו
נגע
צרעת
בבגד
צמר
או
בבגד
פשתים
-
לפי
שהיותר
נהוג
בבגדים
הוא
שיהיו
מצמר
או
מפשתים
,
לא
הסכימה
התורה
שיהיה
נוהג
עניין
אלו
הנגעים
כי
אם
באלו
המינים
מהבגדים.
ולזאת
הסבה
הוא
מבואר
,
שלא
ינהג
זה
בצמר
ההוה
מהגדל
בים
,
כי
אינו
נהוג
שיעשה
מזה
בגדים.
ובכלל
,
הנה
לא
ינהג
בצמר
אלא
הבא
ממין
הצאן.
וכבר
יתבאר
מהשרשים
הכוללים
,
שאם
היה
רֻבו
צמר
או
פשתים
,
הנה
יטמא
בנגעים.
ולפי
שסמך
בגד
צמר
לבגד
פשתים
,
והיה
מבואר
בבגד
פשתים
שהוא
לבן
,
יחויב
בבגד
צמר
שיהיה
לבן
,
ואז
ינהגו
בו
זה
הדין.
ולזה
לא
ינהגו
נגעי
בגדים
בצבעונין
אע"פ
שנצבעו
בידי
שמים
,
וזה
,
כי
באלו
העניינים
שהם
חדוש
לא
נקח
אלא
מה
שבא
בתורה
בזולת
הקש
ודומיון.