תנ"ך - וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא־פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֘ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית: (ויקרא פרק יג פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא־פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית: (ויקרא פרק יג פסוק ה)

טקסט בלבד:

וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא־פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית: (ויקרא פרק יג פסוק ה)

תיקון קוראים:

וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא־פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית: (ויקרא פרק יג פסוק ה)
וְיִחזֵינֵיהּ כָּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכתָּשָׁא קָם כִּיד הֲוָה לָא אוֹסֵיף מַכתָּשָׁא בְּמַשׁכָּא וְיַסגְּרִנֵיהּ כָּהֲנָא שִׁבעָה יוֹמִין תִּניָנוּת :

וראהו הכהן - ה': ראה לעיל , ג.

וראהו הכהן - ה'.

בעיניו - במראהו ובשיעורו הראשון. והסגיר (בנוסחנו: והסגירו)... שנית - הא אם פשה בשבוע ראשון , טמא מוחלט (ראה משנה נגעים ג , ג).

עמד בעיניו - הטעם: במראהו , כי המראה הוא בעין. וכל המפרשים אמרו שטעמו: 'בעצמו' , והטעם: כאשר היה. פשה - כענין 'נִפְרַשׂ'. שנית - פעם שנית.

עמד בעיניו - בעיניו של כהן; לפי ראות עיניו עמד ולא פשה. לפי פירוש רבנו שלמה היה לו לומר: 'עמד בעינו'.

והנה הנגע עמד בעיניו - במראהו ובשעורו הראשון; לשון רבנו שלמה. וכמוהו "ועינו כעין הבדולח" (במ' יא , ז) , וכן "כעין הקרח הנורא" (יח' א , כב) , [וכן "לא הפך הנגע את עינו" דבגדים (להלן , נה).] אבל ב'תורת כהנים' שנינו (תזריע נגעים פרשתא ה פרק ט , יד): אין לי אלא בעיני עצמו , בעיני תלמידו מניין? תלמוד לומר: "ואם בעיניו עמד הנתק" (להלן , לז); אם כן , פירושו: 'ואם בעיני הכהן הנזכר עמד הנגע' - כלומר , שעמד על עמדו , לא שינה את מקומו ולא פשה , לפי מראית עיני הכהן. ולשון מורגל הוא בדברי חכמים (ראה ב"ק מא , ב ועוד): 'כך אני בעיניך'; וכן "ועתה תיקר נא נפשי בעיניך" (מ"ב א , יד) - בדעתך ומחשבתך. וירמוז הכתוב , כי לפי מראית עיניו ישפוט בפשיון , אינו צריך למדוד את הנגע.

וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו - רוצה לומר , שהוא עדיין בגדר מראות הנגעים שהיה בהם תחלה , לא נשתנה למטה מהלובן ההוא , ולא אל לובן יותר חזק. ולמדנו שזה הדין נוהג בכל הנגעים האחרים; ולזה אמר בעיניו - שיורה אל רבוי המראים , ולא אמר 'בעינו'. ולמדנו עוד מזה , שכל המראות הנזכרות מצטרפות להשלים שעור הנגע. לא פשה הנגע בעור - רוצה לומר , שלא נתפשט ממנו דבר בעור שהוא חוץ מהנגע , כי זה נקרא 'פשיון הנגע' לפי הנהוג. והסגירו הכהן שבעת ימים שנית - רוצה לומר , שלא ישפוט עדיין בזה הנגע שאינו נגע צרעת , ואע"פ שעמד בעיניו , שלא נשתנה מראהו לא אל חוזק הלובן ולא אל חולשתו , ולא הפך שער לבן ולא פשה. ואמנם הוצרכה התורה להורותינו זה , כי היה אפשר שנחשוב שזה כתם בעור לבד , לא עפוש בבשר , ולזה לא נשתנה עורו כלל; אבל יהיה טעון הסגר שני לבחון עוד עניין זה הנגע. ולפי שאמר לא פשה הנגע , למדנו שאם פשה הנגע בעור אחר ההסגר הנה לא יוסגר שנית , אבל הוא טמא. ולמדנו מזה שהפשיון סימן טומאה כשקרה אחר ההסגר , כי לא יתכן שיהיה פשיון בראיה הראשונה שיראה הכהן הנגע , וזה מבואר בנפשו. והנה טעם היות זה ההסגר שבעת ימים מבואר ממה שזכרנו. ואחשוב , שהטעם בזה ההסגר - הטעם בעינו אשר בשִלוּחו מחוץ למחנה ישראל: כדי שלא ישא ויתן עם בני אדם ויתעפשו מזה החולי. וכאלו זה הדבר ממוצע בין הטהרה והטומאה; כי לא יצא מן העיר ולא ישא ויתן עם בני אדם. והנה ההסגר באדם תועלת שני , והוא , כי מפני העדר התנועה יתקבץ החום היסודי ויתחזק , ויתכן לו שיגבר על החום הנכרי שהוא סבת הנגע , ויוציאהו לחצוני הגוף ויתיכהו. וכאשר נתחזק החלי עם ההסגר , אז יורה על רבוי זה העפוש בגוף , ולזה יורה על הצרעת.
ריכוז קישורים