תנ"ך - וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא־פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֘ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְטִהֲר֤וֹ הַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔וא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר: (ויקרא פרק יג פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵׁנִית וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע וְלֹא־פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן מִסְפַּחַת הִוא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר: (ויקרא פרק יג פסוק ו)

טקסט בלבד:

וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא־פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר: (ויקרא פרק יג פסוק ו)

תיקון קוראים:

וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא־פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר: (ויקרא פרק יג פסוק ו)
וְיִחזֵי כָהֲנָא יָתֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תִּניָנוּת וְהָא עֲמָא מַכתָּשָׁא וְלָא אוֹסֵיף מַכתָּשָׁא בְּמַשׁכָּא וִידַכֵּינֵיהּ כָּהֲנָא עָדִיתָא הִיא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיִדכֵּי :

הכהן אתו - ג': וי' יג , ו , כב , כז. וטהרו - ד' בפרשה: וי' יג , ו , כג , כח , לז. וטהרו - ו': וי' יג , ו , כג , כח , לז; יד , ז; טז , יט. וכבס - ט' (בסיפרא): *וי' יג , ו , לד; יד , ח , ט; טו , ח , יא , יג , כז; יז , טו. (וכל במדבר דכותהון בר מן ב' ('יכבס'): במ' יט , ח , כא).

ולא - פשה - ל'; וכבס - ט'.

כהה - הוכהה ממראיתו. הא אם עמד במראיתו או פשה , טמא. מספחת - שם נגע טהור. וכבס בגדיו וטהר - הואיל ונזקק להסגר נקרא 'טמא' , וצריך טבילה.

כהה הנגע - רובי החכמים אמרו , שהוא כמו "חָשַׁך" (יש' יג , י); ועדותם: "ותכהין עיניו מראות" (בר' כז , א). ואמרו , כי "כהות לבנות" (להלן , לט) פירושו כמו "לבנה אדמדמת" (להלן , יט) - שיהיו בו שניהם. ולפי דעתי , שמלת כהה - הפך פשה , ומגזרתו "ותכהין" (בר' כז , א); והקרוב אליו "ולא כִּהה בם" (ש"א ג , יג). וטעם ולא פשה הנגע: במקום אחר; והנה הם שני סימנין: שכהה המקום הנגוע , ולא פשה בשלם. וטהרו - יאמר שהוא טהור , כי מספחת היתה.

וכבס בגדיו וטהר - שטעון טבילה וכיבוס בגדים , לפי שהיה בספק טומאה; וכל העומד בספק טומאה אינו נזהר על הטומאה כל כך , ולכך צריך טבילה.

והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע - כתב רבנו שלמה: כהה הנגע - שהוכהה ממראיתו; הא אם עמד במראיתו ולא פשה , טמא. והוא באמת משמעות הכתוב; אבל לפי מדרש חכמים אינו כן , [שהרי שנינו (ראה משנה נגעים א , ג): להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון ולפטור את העומד בסוף שבוע שני]. ובביאור אמרו ב'תורת כהנים' (תזריע נגעים פרשתא ב פרק ב , ח): שבבגדים עומד - בראשון מסגיר ובשני שורף , ובאדם עומד - בראשון מסגיר ובשני פוטרו. ועוד אמרו בגמרא במסכת מגלה (ח , ב): יצא מצורע מוסגר , שאין צרעתו תלויה בגופו אלא בימים; ואלו היה צריך שתהיה כהה , היתה טהרתו תלויה בגופו. ורבנו שלמה עצמו פירש שם כלשון הזה , שאין תלויה בגופו , שאם לא ימצא בשביעי סימני טומאה , שער לבן או פשיון - יטהרנו אע"פ שנגעו עומד בעיניו , כגון בסוף שבוע שני. אבל כך אמרו חכמים (ראה תו"כ תזריע נגעים פרשתא ב פרק ב , ו) , שבסוף שבוע שני , בין שכהה הנגע ממראה השלג לסיד ההיכל או שירדה לקרום ביצה , ואפילו העזה שהיתה כסיד וחזרה לשלג , וכל שכן עמדה במראיתה , כל שלא פשה - מטהרו. ואם כן פירוש הכתוב: והנה כהה הנגע - שחזר למראה נגע אחר , כגון משלג לסיד , הואיל ולא פשה , מספחת היא; שלא תאמר: כיון שנשתנית למראה נגע אחר , תראה כתחלה; בא הכתוב ולימד שהוא טהור. והוא הדין אם העזה , שכבר לימדך הכתוב שאין השנוי ממראה למראה סימן טומאה , אלא כעומד בעיניו הוא , וכל שלא פשה - טהור. ואם תשאל: ולמה לא הזכיר הכתוב העזה , וכל שכן כהה? בא ללמדך , שאע"פ שכהה , אם פשה - טמא. ופירוש כהה - שהוכהה לאחד ממראות נגעים , כגון משלג ועד קרום ביצה , שעדיין נגע הוא; אבל למטה ממראות נגעים - כבר נתרפא , ואין כאן נגע ואין פסיון כוהה מטמאו כלל; וכענין הזה הוא מתבאר ב'תורת כהנים' (שם , ה).

וראה אותו הכהן ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע - רוצה לומר , שנשתנה מראיתו אל לובן למטה מהלובן שהיה בו , אלא שהוא עדיין כלובן הארבע מראות הנגעים הנזכרים. ולא פשה הנגע בעור - כי אע"פ שנשתנה מראהו שיורה אל העפוש בבשר , כיון שלא פשה הנגע , הנה הוא טהור , כיון שאין שם הֵהָפך שער לבן ולא פשיון. וזה , כי השתנות מראהו יורה באמת ששם עפוש מה בבשר , אלא שאין כל נגע מתחדש מעפוש בבשר - צרעת , ואע"פ שמראהו כמראות הנגעים הנזכרים. ולפי שאמר לא פשה הנגע בעור , למדנו שאם פשה אחר ההסגר השני , הוא טמא. וטהרו הכהן מספחת היא - אמרו שהיא חזזית לבנה , ואינה ממין צרעת , אע"פ שתמָצא כלובן הבהרת; ולזה לא נראו בה סימני הצרעת , רוצה לומר , שלא הפכה שער לבן ולא פשה הנגע. וכבס בגדיו וטהר - למדנו , שהמוסגר מטמא בגדים.
ריכוז קישורים