תנ"ך - ויקרא פרק יד פסוק י - וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ם וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן: (וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן )

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי־כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת־שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן: (וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן )

וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן: (וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן )

וּביוֹמָא תְמִינָאָה יִסַב תְּרֵין אִמְרִין שַׁלמִין וְאִמַרתָּא חֲדָא בַּת שַׁתַּהּ שַׁלמְתָא וּתלָתָא עֶסרוֹנִין סֻלתָּא מִנחָתָא דְּפִילָא בִמשַׁח וְלוֹגָא חַד דְּמִשׁחָא :

וכבשה אחת - לחטאת. ושלשה עשרונים - לנסכי שלשת כבשים הללו; שחטאתו ואשמו של מצורע טעונין נסכים (ראה מנחות צא , א). ולוג אחד שמן - להזות שבע , וליתן ממנו על תנוך אזנו , ומתן בהונות.

שני כבשים וכבשה אחת - בעבור היות נגע הצרעת מוסר על מעשה , על כן יקריב כבש אחד לעולה (ראה להלן , יט) כמשפט כל העולה על הרוח (ע"פ יח' כ , לב) , ואחד אָשָם (ראה להלן , יב) כמשפט כל אשם , ונקבה לחטאת כמשפט כל חטאת (ראה להלן , יט); ושלשה עשרונים - כמשפט: עשרון לכבש (ראה במ' טו , ד). ולוג אחד - מדה; ואין לו אח.

יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת - לא פירש הכתוב מה יעשה בשני הכבשים וכבשה , אבל הזכיר בכבש האחד שיקריב אותו לאשם (להלן , יב) , והזכיר שיעשה החטאת , ואחר ישחט את העולה (להלן , יט). וזה בעבור שכבר הזכיר בפרשת 'ויקרא' בחטאת שתהיה נקבה (ראה וי' ד , כח) והזכיר בכל עולה שהוא זכר (ראה וי' א , ג) , לכך לא הוצרך להאריך , כי בידוע שהכבש השני יהיה העולה והכבשה היא החטאת.

וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה - ראוי שתדע , כי מה שאמר בזה: וביום השמיני - אין הרצון בו שאם לא הביא אלו הקרבנות אז לא יוכל להביאם אחר זה להשלים טהרתו; אבל לקחה התורה אותו הזמן היותר קצר שיתכן שתשלם בו טהרתו. והנה יקח הכבש לאשם ויקריבהו ראשונה , ובו יוכן אל שיקריב חטאתו ועולתו לכפר עליו מטומאתו , כמשפט שאר מחוסרי כפרה המביאים קרבן. וזה , כי מפני שהיה הצפור הנשחט בחוץ חטאת בתכלית החסרון , עד שלא היה קרב ממנו דבר למזבח לחסרון החומר שהורה עליו , הנה היה ראוי שיביא אחריו מה שישלם בו באופן מה מה שחסר בחטאת הראשון , ואחר יאות לו להקריב חטאתו ועולתו. ולא היה ראוי שיסמך על החטאת הראשון להשלים טהרתו לסבה שזכרנו , עם שלחוזק טומאתו כבר נשאר טמא אחר החטאת ההוא , באופן שהוא מטמא בגדים , כמו שקדם.

תנ"ך - ויקרא פרק יד פסוק י - וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן:

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים:

ריכוז קישורים