תנ"ך - ויקרא פרק יד פסוק י - וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ם וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן: (ויקרא פרק יד פסוק י)

טקסט וניקוד:

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי־כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת־שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן: (ויקרא פרק יד פסוק י)

טקסט בלבד:

וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן: (ויקרא פרק יד פסוק י)

תיקון קוראים:

וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן: (ויקרא פרק יד פסוק י)
וּביוֹמָא תְמִינָאָה יִסַב תְּרֵין אִמְרִין שַׁלמִין וְאִמַרתָּא חֲדָא בַּת שַׁתַּהּ שַׁלמְתָא וּתלָתָא עֶסרוֹנִין סֻלתָּא מִנחָתָא דְּפִילָא בִמשַׁח וְלוֹגָא חַד דְּמִשׁחָא :

וכבשה אחת - לחטאת. ושלשה עשרונים - לנסכי שלשת כבשים הללו; שחטאתו ואשמו של מצורע טעונין נסכים (ראה מנחות צא , א). ולוג אחד שמן - להזות שבע , וליתן ממנו על תנוך אזנו , ומתן בהונות.

שני כבשים וכבשה אחת - בעבור היות נגע הצרעת מוסר על מעשה , על כן יקריב כבש אחד לעולה (ראה להלן , יט) כמשפט כל העולה על הרוח (ע"פ יח' כ , לב) , ואחד אָשָם (ראה להלן , יב) כמשפט כל אשם , ונקבה לחטאת כמשפט כל חטאת (ראה להלן , יט); ושלשה עשרונים - כמשפט: עשרון לכבש (ראה במ' טו , ד). ולוג אחד - מדה; ואין לו אח.

יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת - לא פירש הכתוב מה יעשה בשני הכבשים וכבשה , אבל הזכיר בכבש האחד שיקריב אותו לאשם (להלן , יב) , והזכיר שיעשה החטאת , ואחר ישחט את העולה (להלן , יט). וזה בעבור שכבר הזכיר בפרשת 'ויקרא' בחטאת שתהיה נקבה (ראה וי' ד , כח) והזכיר בכל עולה שהוא זכר (ראה וי' א , ג) , לכך לא הוצרך להאריך , כי בידוע שהכבש השני יהיה העולה והכבשה היא החטאת.

וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה - ראוי שתדע , כי מה שאמר בזה: וביום השמיני - אין הרצון בו שאם לא הביא אלו הקרבנות אז לא יוכל להביאם אחר זה להשלים טהרתו; אבל לקחה התורה אותו הזמן היותר קצר שיתכן שתשלם בו טהרתו. והנה יקח הכבש לאשם ויקריבהו ראשונה , ובו יוכן אל שיקריב חטאתו ועולתו לכפר עליו מטומאתו , כמשפט שאר מחוסרי כפרה המביאים קרבן. וזה , כי מפני שהיה הצפור הנשחט בחוץ חטאת בתכלית החסרון , עד שלא היה קרב ממנו דבר למזבח לחסרון החומר שהורה עליו , הנה היה ראוי שיביא אחריו מה שישלם בו באופן מה מה שחסר בחטאת הראשון , ואחר יאות לו להקריב חטאתו ועולתו. ולא היה ראוי שיסמך על החטאת הראשון להשלים טהרתו לסבה שזכרנו , עם שלחוזק טומאתו כבר נשאר טמא אחר החטאת ההוא , באופן שהוא מטמא בגדים , כמו שקדם.