תנ"ך - ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֘ מִדַּ֣ם הָאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל־תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית: (ויקרא פרק יד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית: (ויקרא פרק יד פסוק יד)

טקסט בלבד:

ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית: (ויקרא פרק יד פסוק יד)

תיקון קוראים:

ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית: (ויקרא פרק יד פסוק יד)
וְיִסַב כָּהֲנָא מִדְּמָא דַאֲשָׁמָא וְיִתֵּין כָּהֲנָא עַל רוּם אֻדנָא דְמִדַּכֵּי דְּיַמִינָא וְעַל אִליוֹן יְדֵיהּ דְּיַמִינָא וְעַל אִליוֹן רַגלֵיהּ דְּיַמִינָא :

תנוך - ח': ראה וי' ח , כג. אזן - כ"ה: ראה וי' ח , כג.

תנוך ח' ושחטת את האיל ב' בו וישחט ויקרב את בני אהרן ולקח הכהן ומיתר השמן ושחט את כבש האשם ונתן הכהן.

תנוך - ח'.

תנוך - גדר אמצעי שבאוזן (ראה תו"כ מצורע פרשתא ג פרק ג , ה). ולשון תנוך לא נודע לי; והפותרים קורים לו 'טנדרוס'. בהן - גוּדָל.

על תנוך - טעמו ידוע ממקומו. והנה המִטהר מהצרעת , שהוא בגוף , כמו הכהן ש'ימלא ידו' (ראה שמ' כט , כ ואי' , לה); כי העון כמו הצרעת בנפש. והבהן - מקום חבור , והוא עיקר כל המעשים. והימנית - בעבור כח הצד הימין. והתנוך זָכַר - לשמוע אשר צֻוה.

ולקח הכהן מדם האשם וגו' - הנה לא זכרה התורה מה שהיה במזבח מדם האשם והחלבים , גם לא זכרה הנאכל לכהנים ממנו , להשענה על מה שבארה מזה בתורת האשם (וי' ז , א - ז). וראוי שנעיין , איזה מנתינות הדם תהיה ראשונה: אם יתן ראשונה על המטהר ואחר על המזבח , או הפך זה. והנה יתבאר , שהוא ראוי שהיה ראשון מה שיהיה למזבח , כמו שהיתה הקטרת החלבים קודם אכילת השאר לכהנים , כי המגיע מזה לשם יתעלה מתיר הנשאר לאדם. ועוד , שהרי מצינו בביאור בפרשת 'ואלה המשפטים' (ראה שמ' כד , ו - ח) , שחצי הדם זרק על המזבח קודם שיזרוק על העם מהדם הנשאר , להביאם בברית עם השם יתעלה. ובכלל , הנה הוא מבואר שמה שהגיע מהקרבן לשם יתעלה קוֹדֵם למה שמגיע ממנו לאדם; ולזה זכרה התורה בזאת הפרשה ההזאה מן השמן שבע פעמים לפני יי' קודם הנתינה ממנו על בוהנות המטהר ואזנו (ראה להלן , טז - יז). ולזה הוא מבואר , שאחר זריקת הדם על המזבח סביב בחלק השפל מהמזבח , היתה זאת הנתינה מהדם על המקומות מהמצורע שזכר; וזה , שהדם שיקבל הכהן לתת על בהונות המצורע ראוי שיהיה דם האשם , לא שירי הדם הנזרק , שנאמר: ולקח הכהן מדם האשם. ולזה הוא מבואר , שבעת שחיטת האשם יקובל קצת הדם לתת על המזבח על יד אחד מהכהנים בכלי שרת כמשפט , וכהן אחר יקבל אז קצת הדם לתת על בהונות המצורע ואזנו. ויתבאר מהנמשך לזה בענין הזה , שזאת הקבלה תהיה בכף הכהן; ולפי שהיא 'עבודה' , ראוי שתהיה בכף הכהן הימנית , כמו שהתבאר בשרשים הכוללים. ולפי שהנתינה תהיה מהכף השמאלית באצבע הכהן הימנית , כמו שנתבאר מנתינת השמן על בהונות המצורע ואזנו בזאת הפרשה (ראה להלן , יז) , הנה יערה הכהן הדם מידו הימנית לידו השמאלית , ואחר יטבול אצבעו הימנית בדם אשר על כפו השמאלית ויתן ממנו על תנוך אוזן המטהר הימנית; וזה יהיה אחר שיכניס המטהר ראשו בעזרה , באופן שלא יצא הדם חוץ לעזרה , כדי שלא יפסל. ואחר יכניס המצורע ידו הימנית בעזרה , ויתן הכהן מן הדם באצבעו על בוהן ידו הימנית; ואחר יכניס המצורע רגלו הימנית בעזרה , ויתן הכהן מן הדם על בהן רגלו הימנית.
ריכוז קישורים