תנ"ך - ועשה הכהן את־החטאת וכפר על־המטהר מטמאתו ואחר ישחט את־העלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ וְאַחַ֖ר יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָֽה: (ויקרא פרק יד פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת־הַחַטָּאת וְכִפֶּר עַל־הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וְאַחַר יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה: (ויקרא פרק יד פסוק יט)

טקסט בלבד:

ועשה הכהן את־החטאת וכפר על־המטהר מטמאתו ואחר ישחט את־העלה: (ויקרא פרק יד פסוק יט)

תיקון קוראים:

ועשה הכהן את־החטאת וכפר על־המטהר מטמאתו ואחר ישחט את־העלה: (ויקרא פרק יד פסוק יט)
וְיַעֲבֵיד כָּהֲנָא יָת חַטָתָא וִיכַפַּר עַל דְּמִדַּכֵּי מִסְאוֹבְתֵיהּ וּבָתַר כֵּין יִכּוֹס יָת עֲלָתָא :

על - המטהר - ג': וי' יד , ז , יט , לא.

על - המטהר - ג'.

ועשה הכהן את החטאת - היא הכשבה (ראה לעיל , י; וי' ה , ו) , כתורת כל חטאת.

ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטומאתו - רוצה לומר , שאחר זה יוּתר לו לאכול קדשים ולהכנס לעזרה. ואולם העולה אינה מעכבת הטהרה , כמו שזכרנו בפרשת יולדת (וי' יב , ז). ואמנם אמר אחר הקרבת העולה והמנחה: וכפר עליו הכהן וטהר לחתימת המאמר , כאלו אמר , שבסדר הנזכר תשלם הכפרה והטהרה למִטהר. ואולם למה היו אלו הקרבנות בזה האופן אחר התגלחת והצפרים , הנה ראוי שנאמר בזה לפי מנהגנו והשגתנו. ונאמר , כי מפני שהיה חטאת המצורע הנעשה חוץ לשלש מחנות בתכלית מההוראה על החומר החסר , ולזה לא היה ממנו דבר לשם יתעלה ולא לכהנים; וגם לא היה מטהר בו המצורע לחסרונו , כמו שזכר (ראה לעיל , י) - הנה לא היה ראוי שתבא אחריו עולה , שהיא כלה לשם יתעלה , כי אין האיש הזה במדרגה שתקובל ממנו עולה , כי היא תבא אחר שלמות הטהרה. ולזה בא אחריו אשם , המורה על הצורה הוראה מה , ולזה היה נזרק דמו למטה וסביב. והיתה הוראת האשם בזה המקום לפי הנראה לנו , כי מהצורה באה הרפואה למטהר , כמו שבא ההפסד מצד החמר; ולזה היתה נתינת הדם והשמן מהכף השמאלית על אלו האיברים הימניים , כאלו יאמר , כי מהצורה היתה זאת הדריכה מהשמאל אל הימין; כי השמאל מורה על הנטייה , וההפסד והחולי הוא נטייה מהמנהג הטבעי. והיתה נתינת הדם והשמן על אלו האיברים , שהם קצוות הגוף והם מפני זה חלושים וידחו להם המותרות - לזאת הסבה. ועם זה , כאשר תעשה הצורה פעולתה בַּשָלֵם שבַּפָּנים , ידָחה העפוש וההפסד גם מאלו המקומות החלושים. והנה יזה מהשמן שבע פעמים לפני יי' , להעיר כי הכחות השופעות מהגרמים לפי מה שנתן מהם השם יתעלה מהכח ביום הבראם , הם שומרים האדם בעצמות מכמו אלו ההפסדים , וזה המכוון מהם; ואם היה שיהיה במקרה סבה באופן מה לכמו אלו ההפסדים , כמו שזכרנו. ולזאת הסבה היתה התנופה לזה האשם , להורות כי התנועות הסבוביות הם התחלות לתנועות היסודיות ולתנועות המורכב מהם , לפי מה שסִדר השם יתעלה ביום בראו ארץ ושמים. וזה , כי ההולכה וההובאה מעירות על התנועות הסבוביות המזרחית והמערבית , והעלאה והורדה מורה על תנועה מהמרכז ואל המרכז. ואלו התנועות הנזכרות - סבות שאר התנועות הקודמות להם , כמו שהתבאר ב'טבעיות'. והנה היתה זאת הפעולה המורה על הצורה בשמן שנשאר רשומו זמן ארוך , והיתה הפעולה המורה על החומר החסר - במים , שלא ישאר רשומם כי אם מעט; כי החולי , שהוא מפאת החומר , הוא מעט , ואולם הבריאות , שהוא מצד הצורה , הוא מאדיי. ולזאת הסבה היה ההקדשה במשיחת השמן. והנה היה השמן ההוא רוקח לתועלת הנמשח בו , מה שאין כן בשמן אשר ימָשח בו המִטהר מהצרעת. ואמנם ינתן הנשאר מהשמן על כפו השמאלית על ראש המטהר באצבעו הימנית , לפי שהראש , לקרירותו , יתפעל בקלות מחסרון החום היסודי; ובהיותו שלם ישמר מהרעועים. וכאלו יעיר בזה , כי הצורה , בהיות פעולתה שלמה , תשמור הראש מההפסדים , עם הֵאוֹתוּתוֹ לקבל הרעועים מצד החומר. וזה כלו , לפי מה שהשרשנו , נוהג מנהג שאר העניינים , להעיר על מציאות הצורה , ושממנה יהיו הטובות , וההפסדים יהיו בסבת החומר. ולפי שדם האשם מורה על הבריאות שהוא מצד הצורה , לא יכשר היותו כי אם כבש , ואף אם היה המצורע עני; וזה , שהדם המורה על ההפסד הוא דם העוף , להיותו בעל חי חסר , כמו שבארנו (בר' א , כ). ולזה חוייב שיהיה זה הדם השני המורה על הבריאות דם בעל חי שלם , והוא ההולך , אשר יוליד בעל חי כגופו; ולזה לא יתכן שיהיה תור או בן יונה. ולזאת הסבה תמצא במצורע עני שיביא חטאתו ועולתו מו העוף , אבל אשמו יהיה כבש על כל פנים.
ריכוז קישורים