תנ"ך - ויקרא פרק יד פסוק ב - זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן: (זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן )

טקסט וניקוד:

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל־הַכֹּהֵן: (זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן )

טקסט בלבד:

זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן: (זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן )

תיקון קוראים:

זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן: (זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן )
דָּא תְהֵי אוֹרָיתָא דִסגִירָא בְּיוֹמָא דִּדכוּתֵיהּ וְיִתֵּיתֵי לְוָת כָּהֲנָא :

המצרע - ב': וי' יד , ב; מ"ב ה , יא.

[זאת תהיה תורת המצורע] ביום טהרתו - מלמד שאין מטהרין אותו בלילה (ראה תו"כ מצורע פרשתא א , ג).

ויאמר רבי יונה הספרדי המדקדק (רקמה ע' שלו) , כי נרפא נגע הצרעת מן הצרוע - הוא הפוך , והיה ראוי להיותו: נרפא הצרוע מנגע הצרעת; ולמה נהפֵּך דברי אלהים חיים בעבור חוסר דעתינו? והלא שם לבו כי כתוב "נרפא הנתק טהור הוא" (וי' יג , לז); ועוד: "כי נרפא הנגע" (להלן , מח). וטעם והובא - כמו חביריו (וי' יג , ב , ט); כי אחר שיסור נגע הצרעת , לא ירצה להביא מה שחויב. ויצא הכהן אל מחוץ למחנה - אע"פ שיטהרנו הכהן , לא יכנס אל המחנה או במדינה עד שיתן תורת טהרתו וישלים כל אשר צֻוה. ויצא הכהן - איננו כהן גדול; והנה נתברר פירוש "או אל אחד מבניו הכהנים" (וי' יג , ב).

והובא אל הכהן - אם הוא רחוק מן המחנה. ומביאין אותו אל קצה המחנה , אבל אינו נכנס; והכהן יוצא לקראתו חוץ למחנה.

והובא אל הכהן - יאמר שתהיה זאת תורת המצורע ביום שירצה להטהר , שיובא אל הכהן , כי אין לו טהרה לעולם אלא על פיו; ואחר כן פירש , כי הכהן יצא אליו אל מקום מושבו מחוץ למחנה , והוא לא יבא אליו , אע"פ שנתרפא. ומדרשו ב'תורת כהנים' (מצורע פרשתא א , ג): והובא אל הכהן - שלא ישהא. ואם כן , יאמר כי ביום שיטהר , שיתרפא מנגעו , יובא על כרחו אל הכהן. וכן "וכי יטהר הזב מזובו"; "ואם טהרה מזובה" (וי' טו , יג , כח) - כשיפסוקו ויהיו מנוקים ממנו , כאשר פירשתי (וי' יב , ד); והוא הנכון.

זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו - רוצה לומר: כשיטהר מטהרתו ונרפא , אחר שטמאהו הכהן באיזה שיהיה ממיני הצרעת הנזכרים , ונשתלח מחוץ למחנה. כי כבר יתבאר אחר זה , שהכהן יצא אל מחוץ למחנה , לראותו אם נרפא נגעו (ראה להלן , ג). ולזה לא ינהג זה הדין במצורע מוסגר. ולמדה התורה , שביום עצמו שטהר מנגעו , יביא הצפרים לטהרו , ולא יצטרך להמתין בֹא יום אחר. והיה זה כן , לפי שאין הצפרים מסירין טומאתו לגמרי , כי מן השקר שיהיה המצורע עצמו טהור כשנרפא , קודם הערב שמש , והנוגע בו לא יטהר עד הערב. והובא אל הכהן - אחשוב כי מפני שהיה מושבו טמא , כמו שיתבאר , יצטרך שיובא אל הכהן בצאת הכהן אל מחוץ למחנה. ועוד , כי לכבוד הכהן יחוייב שיובא אל הכהן בצאת הכהן אל מחוץ למחנה (ראה להלן , ג); וכבר היה בא אליו תוך המחנה אם היה לו רשות להכנס בו. ולזה יצא הכהן מעט אל מחוץ למחנה , ושם יבא אליו המצורע לטהרו.
ריכוז קישורים