תנ"ך - זאת
תהיה
תורת
המצרע
ביום
טהרתו
והובא
אל־הכהן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זֹ֤את
תִּֽהְיֶה֙
תּוֹרַ֣ת
הַמְּצֹרָ֔ע
בְּי֖וֹם
טָהֳרָת֑וֹ
וְהוּבָ֖א
אֶל־הַכֹּהֵֽן:
(ויקרא פרק יד פסוק ב)
זֹאת
תִּהְיֶה
תּוֹרַת
הַמְּצֹרָע
בְּיוֹם
טָהֳרָתוֹ
וְהוּבָא
אֶל־הַכֹּהֵן:
(ויקרא פרק יד פסוק ב)
זאת
תהיה
תורת
המצרע
ביום
טהרתו
והובא
אל־הכהן:
(ויקרא פרק יד פסוק ב)
זאת
תהיה
תורת
המצרע
ביום
טהרתו
והובא
אל־הכהן:
(ויקרא פרק יד פסוק ב)
דָּא
תְהֵי
אוֹרָיתָא
דִסגִירָא
בְּיוֹמָא
דִּדכוּתֵיהּ
וְיִתֵּיתֵי
לְוָת
כָּהֲנָא
:
המצרע
-
ב':
וי'
יד
,
ב;
מ"ב
ה
,
יא.
[זאת
תהיה
תורת
המצורע]
ביום
טהרתו
-
מלמד
שאין
מטהרין
אותו
בלילה
(ראה
תו"כ
מצורע
פרשתא
א
,
ג).
ויאמר
רבי
יונה
הספרדי
המדקדק
(רקמה
ע'
שלו)
,
כי
נרפא
נגע
הצרעת
מן
הצרוע
-
הוא
הפוך
,
והיה
ראוי
להיותו:
נרפא
הצרוע
מנגע
הצרעת;
ולמה
נהפֵּך
דברי
אלהים
חיים
בעבור
חוסר
דעתינו?
והלא
שם
לבו
כי
כתוב
"נרפא
הנתק
טהור
הוא"
(וי'
יג
,
לז);
ועוד:
"כי
נרפא
הנגע"
(להלן
,
מח).
וטעם
והובא
-
כמו
חביריו
(וי'
יג
,
ב
,
ט);
כי
אחר
שיסור
נגע
הצרעת
,
לא
ירצה
להביא
מה
שחויב.
ויצא
הכהן
אל
מחוץ
למחנה
-
אע"פ
שיטהרנו
הכהן
,
לא
יכנס
אל
המחנה
או
במדינה
עד
שיתן
תורת
טהרתו
וישלים
כל
אשר
צֻוה.
ויצא
הכהן
-
איננו
כהן
גדול;
והנה
נתברר
פירוש
"או
אל
אחד
מבניו
הכהנים"
(וי'
יג
,
ב).
והובא
אל
הכהן
-
אם
הוא
רחוק
מן
המחנה.
ומביאין
אותו
אל
קצה
המחנה
,
אבל
אינו
נכנס;
והכהן
יוצא
לקראתו
חוץ
למחנה.
והובא
אל
הכהן
-
יאמר
שתהיה
זאת
תורת
המצורע
ביום
שירצה
להטהר
,
שיובא
אל
הכהן
,
כי
אין
לו
טהרה
לעולם
אלא
על
פיו;
ואחר
כן
פירש
,
כי
הכהן
יצא
אליו
אל
מקום
מושבו
מחוץ
למחנה
,
והוא
לא
יבא
אליו
,
אע"פ
שנתרפא.
ומדרשו
ב'תורת
כהנים'
(מצורע
פרשתא
א
,
ג):
והובא
אל
הכהן
-
שלא
ישהא.
ואם
כן
,
יאמר
כי
ביום
שיטהר
,
שיתרפא
מנגעו
,
יובא
על
כרחו
אל
הכהן.
וכן
"וכי
יטהר
הזב
מזובו";
"ואם
טהרה
מזובה"
(וי'
טו
,
יג
,
כח)
-
כשיפסוקו
ויהיו
מנוקים
ממנו
,
כאשר
פירשתי
(וי'
יב
,
ד);
והוא
הנכון.
זאת
תהיה
תורת
המצורע
ביום
טהרתו
-
רוצה
לומר:
כשיטהר
מטהרתו
ונרפא
,
אחר
שטמאהו
הכהן
באיזה
שיהיה
ממיני
הצרעת
הנזכרים
,
ונשתלח
מחוץ
למחנה.
כי
כבר
יתבאר
אחר
זה
,
שהכהן
יצא
אל
מחוץ
למחנה
,
לראותו
אם
נרפא
נגעו
(ראה
להלן
,
ג).
ולזה
לא
ינהג
זה
הדין
במצורע
מוסגר.
ולמדה
התורה
,
שביום
עצמו
שטהר
מנגעו
,
יביא
הצפרים
לטהרו
,
ולא
יצטרך
להמתין
בֹא
יום
אחר.
והיה
זה
כן
,
לפי
שאין
הצפרים
מסירין
טומאתו
לגמרי
,
כי
מן
השקר
שיהיה
המצורע
עצמו
טהור
כשנרפא
,
קודם
הערב
שמש
,
והנוגע
בו
לא
יטהר
עד
הערב.
והובא
אל
הכהן
-
אחשוב
כי
מפני
שהיה
מושבו
טמא
,
כמו
שיתבאר
,
יצטרך
שיובא
אל
הכהן
בצאת
הכהן
אל
מחוץ
למחנה.
ועוד
,
כי
לכבוד
הכהן
יחוייב
שיובא
אל
הכהן
בצאת
הכהן
אל
מחוץ
למחנה
(ראה
להלן
,
ג);
וכבר
היה
בא
אליו
תוך
המחנה
אם
היה
לו
רשות
להכנס
בו.
ולזה
יצא
הכהן
מעט
אל
מחוץ
למחנה
,
ושם
יבא
אליו
המצורע
לטהרו.