יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וחלצו
את
האבנים
-
כתרגומו:
"וישלפון"
,
יטלם
משם;
כמו
"וחלצה
נעלו"
(דב'
כה
,
ט)
-
לשון
הסרה.
אל
מקום
טמא
-
מקום
שאין
טהרות
משתמשות
שם.
לימדך
הכתוב
שהאבנים
הללו
מטמאות
את
מקומן
בעודם
בו
(ראה
תו"כ
מצורע
פרשתא
ו
פרק
ד
,
ד).
וצוה
הכהן
וחלצו
את
האבנים
אשר
בהם
הנגע
-
למדנו
מזה
,
שלא
ינהג
זה
הדין
אלא
כשהיה
הנגע
על
שתי
אבנים
לכל
הפחות.
וראוי
היה
להיות
כן
,
כי
מפני
שהבית
הוא
מקבוץ
האבנים
,
הנה
לא
יתכן
שילקח
ראיה
מהם
על
כללות
הבית
אם
לא
היה
זה
ההפסד
בשנים
מהם
,
כי
הם
הקבוץ
הראשון.
והנה
זה
הענין
באבנים
-
דומה
דינו
לעניין
נגעי
בגדים.
וזה
,
כי
בנגעי
בגדים
ישרף
כל
הבגד
כיון
שפשה
הנגע
,
לא
מקום
הנגע
לבד;
וכן
אם
פשה
הנגע
בבית
,
יסירו
כל
האבנים
אשר
בהם
הנגע
,
לא
החלק
מהם
שבו
היה
הנגע.
והנה
לא
יהיה
הסגר
בנגעי
בגדים
אחר
הפשיון
,
לפי
שאין
כללות
הבגד
חלק
לדבר
אחר
,
כמו
העניין
באבנים
,
שהם
חלק
מהבית;
ולזה
יצטרך
להסגיר
אחר
הפשיון
כמו
שיתבאר
אחר
זה
(ראה
להלן
,
מג)
,
לראות
אם
ישוב
הנגע
,
ואז
נשפוט
על
התפשט
ההפסד
בכללות
הבית.
ומזה
המקום
יתבאר
,
שהענין
בנגעי
בתים
בשני
ההסגרים
הראשונים
באבנים
אשר
בהם
הנגע
-
כדין
הבגדים
שבהם
הנגע;
ואמנם
קצרה
התורה
כמשפטה
לקצר
במה
שהוא
בכח
דבריה.
ולזה
הוא
מבואר
,
שאם
לא
פשה
הנגע
בהסגר
הראשון
ופשה
בסוף
ההסגר
השני
,
חולץ
האבנים
אשר
בהם
הנגע
וקוצה
העפר
סביב
הנגע
,
וטח
את
הבית
ומסגירו
פעם
שלישית.
ולזה
יהיה
בבתים
הסגר
שלשה
שבועות
,
מה
שאין
כן
בנגעי
בגדים
,
לסבה
שזכרנו.
ואם
כהה
בראשון
או
שסר
הנגע
,
אינו
טעון
הסגר.
ולפי
שאי
אפשר
לכבס
מקום
הנגע
כמו
הענין
בבגדים
,
קולף
אותו.
ואם
עמד
בעינו
ולא
פשה
,
מסגירו
שנית.
ואם
כהה
,
קולף
מקום
הנגע
,
כמו
הענין
בבגדים
(ראה
וי'
יג
,
נו);
ואם
עמד
בעינו
ולא
פשה
,
חולץ
וקוצה
וטח
כמו
הענין
בבגדים
,
שישרף
אז
כללות
הבגד
ההוא
,
כי
אין
הבגד
חלק
לדבר
כמו
אלו
האבנים
שהם
חלק
מהבית.
ומזה
המקום
יתבאר
על
צד
ההתיחס
,
כי
כמו
כשיביא
ההכרח
להסיר
חלק
מהבית
,
ישובו
לתקנו
כשיקחו
אבנים
אחרות
ועפר
אחר
,
כן
כשיביא
ההכרח
להסיר
חלק
מהבגד
,
ישובו
לתקנו
כשיטלו
בו
טלאי
ממקום
אחר.
ואחר
מסגירו
שלשית
,
לשפוט
על
כללות
הבית.
והשליכו
אתהן
אל
מחוץ
לעיר
-
כל
עיר
משמע
,
בין
מוקפת
חומה
בין
בלתי
מוקפת
חומה.
ואמנם
האדם
לא
יצא
אלא
מחוץ
לעיר
מוקפת
חומה
,
שנאמר
בו
"מחוץ
למחנה"
(וי'
יג
,
מו)
,
והמחנה
,
במה
שהוא
מחנה
אחד
,
הוא
מוקף
מחיצה.
וראוי
שיתבאר
מזה
שכן
העניין
בבגד
המנוגע
,
כי
אין
ביניהם
הבדל
אלא
בעניין
ההסגר
השלישי
,
כמו
שבארנו.
ואולם
זכרה
התורה
זה
הדין
באבנים
,
לפי
שהם
יותר
פחותים
,
ולזה
היה
ראוי
שתהיה
טומאתם
יותר
קלה
,
לפי
מה
שהשרשנו
בענין
הטמאות
והטהרות.
ומפני
זה
היה
אפשר
שנלמד
מהם
זה
הדין
לבגדים
וכלי
עור.
אל
מקום
טמא
-
כאלו
תאמר:
המקום
שישליכו
שם
הנבלות
ומה
שידמה
להם
מהטמאות.