תנ"ך - ויקרא פרק יד פסוק מז - והשכב בבית יכבס את־בגדיו והאכל בבית יכבס את־בגדיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו: (ויקרא פרק יד פסוק מז)

טקסט וניקוד:

וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת־בְּגָדָיו וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת־בְּגָדָיו: (ויקרא פרק יד פסוק מז)

טקסט בלבד:

והשכב בבית יכבס את־בגדיו והאכל בבית יכבס את־בגדיו: (ויקרא פרק יד פסוק מז)

תיקון קוראים:

והשכב בבית יכבס את־בגדיו והאכל בבית יכבס את־בגדיו: (ויקרא פרק יד פסוק מז)
וּדיִשׁכּוֹב בְּבֵיתָא יְצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי וּדיֵיכוֹל בְּבֵיתָא יְצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי :

כל ימי הסגיר אותו - ולא ימים שקלף את נגעו. יכול שאני מוציא את המוחלט שקלף את נגעו? תלמוד לומר: כל ימי (ראה תו"כ מצורע פרשתא ז פרק ה , ד). יטמא עד הערב - מלמד שאין מטמא בגדים (ראה שם , ה). יכול אפילו שהה כדי אכילת פרס? תלמוד לומר: והאוכל בבית יכבס וגו'. אין לי אלא אוכל , שוכב מניין? תלמוד לומר: והשוכב (שם). אין לי אלא אוכל ושוכב , לא אוכל ולא שוכב מנין? תלמוד לומר: יכבס... יכבס - ריבה. אם כן , למה נאמר אוכל ושוכב? ליתן שיעור לשוכב - כדי אכילת פרס (ראה תו"כ מצורע פרשתא ז פרק ה , ז - ח).

והשוכב - חמוּר , על כן יכבס בגדיו , ורחץ במים וטמא עד הערב; ולא הזכירו הכתוב , כי כל שוכב ואוכל הוא 'בא' בבית (ראה לעיל , מו).

והשוכב... והאוכל - מטמא בגדים. והוא הדין לשוהה , אפילו לא שכב ואכל; אלא אורחא דמילתא נקט (ראה תו"כ מצורע פרשתא ז פרק ה , ה). וילמוד סתום מן המפורש: כמה שיעור שהייה ושכיבה? כדי אכילה. ושיעור אכילה - כדי אכילת פרס (ראה שם , ח) , והם ארבע ביצים; וזה השיעור - הלכה למשה מסיני. כדאמרינן (עירובין ד , א): שיעורין , חציצין ומחיצין - הלכה למשה מסיני. וזה פרס - פת חטין ולא פת שעורין - מיסב ואוכלו בליפתן (ראה שם); כדאמרינן (שם): הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתיפיו וטבעותיו וסנדליו בקמצו , הוא והם טמאים מיד; היה לבוש כליו , וטבעותיו באצבעותיו , וסנדליו ברגליו - הוא טמא מיד , והם בכדי אכילת פרס.

והשוכב בבית יכבס את בגדיו והאוכל בבית יכבס את בגדיו - לפי שהוא טמא תכף בֹּאוֹ , הנה לא אמר שוכב או אוכל בעבור טומאת האדם , אבל אמר זה בעבור טומאת בגדיו. ולפי שאין האכילה והשכיבה שם ממה שיש לו רושם בטומאת הבגדים , למדנו , שלא אמרה התורה אלא שעור שהייתו שם באופן שיטמאו בגדיו , וזה , שהבגדים שהוא לבוש - לא יֵאָמר בהם שהם באים אל הבית בבאו שם; ולזה לא יטמאו עד שישהה שם שיעור אכילה בינונית , והוא כשיעור שלש ביצים , פת חטים ובלפתן ומיסב , כי זהו הנהוג מהאכילה. וכשיעמוד שם כמו זה השעור , אז יטמאו בגדיו שהוא לבוש , לא קודם זה.