יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ולקח
לחטא
-
כמו
שעושה
לטהרת
המצורע
(ראה
לעיל
,
ד
ואי').
ונראה
,
שלאחר
שקצה
וחלץ
וטח
(ראה
לעיל
,
מב
-
מג)
,
מניח
את
הבית
שבעה
,
אולי
יחזור
הנגע;
זהו
פירוש
הפרשה
לפי
פשוטה
ולפי
סדר
המקראות.
אבל
רבותינו
אמרו
(ראה
תו"כ
מצורע
פרשתא
ז
,
ו
-
ז)
,
שזה
שכתב
"ובא
הכהן
וראה
והנה
פשה"
(לעיל
,
מד)
-
שלא
במקומו
נכתב
,
ואלעיל
קאי
,
דקאמר
,
שאם
פשה
-
חולץ
וקוצה
וטח
(ראה
לעיל
,
לט
-
מב).
והשתא
דקאמר
-
שאם
לא
פשה
בשבוע
ראשון
,
שמסגיר
אותו
בשבוע
שיני
,
ואם
פשה
בשני
,
חולץ
וקוצה
וטח;
ולפיכך
אמר
לשון
'ופשה'
(ראה
לעיל
,
מד).
וזהו
דתנא
דבי
רבי
ישמעאל
(תו"כ
מצורע
פרשתא
ז
,
ז
,
יא):
"ושב
הכהן"
(לעיל
,
לט)
,
"ובא
הכהן"
(לעיל
,
מד)
-
מה
להלן
חולץ
וקוצה
וטח
ונותן
שבוע
להסגיר
,
אף
כאן.
ואם
עמד
בזה
ובזה
,
שלא
פשה
לא
בשבוע
ראשון
ולא
בשבוע
שני
,
חולץ
וקוצה
וטח
ונותן
שבוע
להסגירו;
שאין
בנגעים
יותר
משלשה
שבועות
בהסגר.
ואם
תאמר:
מאחר
שבשבוע
שני
,
בין
פשה
בין
לא
פשה
,
חולץ
וקוצה
וטח
,
למה
הסגיר
בשיני?
איכא
למימר:
שמא
נרפא
,
ויעבר
מראה
הנגע.
והאי
דקאמר
'ופשה'
בהאי
קרא
דשבוע
שני
(ראה
לעיל
,
מד)
-
'אפילו
פשה'
קאמר:
אפילו
פשה
,
אינו
אלא
חולץ
וקוצה
וטח
ונותן
שבוע
,
ואינו
נותץ
מיד
,
כדילפינן
מ"ושב"
(לעיל
,
לט)
,
"ובא"
(לעיל
,
מד).
והוא
הדין
ל'עומד'
בשני
,
שאינו
נותץ
את
הבית
,
אלא
חולץ
וקוצה;
ואינו
נותץ
אלא
אם
כן
פרח
אחר
שחלץ
וקצה
וטח.
ואינו
מטהר
אלא
לאחר
שחלץ
וקצה
וטח
ולא
שב;
כי
אז
נרפא
,
כדכתיב
"כי
נרפא
הנגע"
(לעיל
,
מח)
-
אינו
מִטהר
אלא
בריפוי.
והכי
הסדר:
אם
פשה
בראשון
,
חולץ;
ואם
לא
פשה
בראשון
,
חוזר
ומסגיר.
בשני
-
בין
פשה
ובין
לא
פשה
,
בשיני
חולץ
וקוצה
,
ולאחר
החליצה
מסגיר.
פרח
-
נותץ
,
לא
פרח
-
מטהר:
ציפורים
ועץ
ארז
ושני
תולעת.
כן
פירשו
רבותינו
,
והן
הן
דברים
שנאמרו
בסיני
(ראה
עירובין
ד
,
א).
ולקח
לחטא
את
הבית
שתי
צפרים
וגו'
-
הנה
מפני
שנטמא
הבית
כל
ימי
ההסגר
והיה
בלתי
ראוי
שתסור
טומאתו
בזולת
פועל
כלל
,
הנה
תהיה
טהרתו
בצפרים
,
לפי
שאי
אפשר
בו
הטבילה;
כי
הם
יורו
על
שזה
ההפסד
בא
מצד
החומר
,
וההזאה
בזה
האופן
תורה
על
הנקות
מזה
החסרון
,
כמו
שביארנו
במה
שקדם
(בסוף
פרשת
'שמיני').
והנה
תהיה
ההזאה
הזאת
על
משקוף
הבית
מבחוץ
,
להורות
שסר
הנגע
כמו
שבארנו
במה
שקדם
(לעיל
,
ז).