תנ"ך - ולשאת
ולספחת
ולבהרת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלַשְׂאֵ֥ת
וְלַסַּפַּ֖חַת
וְלַבֶּהָֽרֶת:
(ויקרא פרק יד פסוק נו)
וְלַשְׂאֵת
וְלַסַּפַּחַת
וְלַבֶּהָרֶת:
(ויקרא פרק יד פסוק נו)
ולשאת
ולספחת
ולבהרת:
(ויקרא פרק יד פסוק נו)
ולשאת
ולספחת
ולבהרת:
(ויקרא פרק יד פסוק נו)
וּלעָמְקָא
וּלעַדיָא
וּלבַהֲרָא
:
י"ד
פסוקים
בתורה
מן
ג'
מלין:
ראה
לעיל
,
נה.
ולשאת
-
ל';
ולספחת
-
ל';
ולבהרת
-
ל'.
ולבהרת
-
ה"י
אל"ף
חי"ת
ה"י
עי"ן
גורמת
להפוך
את
התיבה
באתנחתא
וסוף
הפסוק:
'בַּהֶרֶת'
-
בֶּהָרֶת;
"השעיר
הַחַי"
(וי'
טז
,
כא)
-
ובאתנחתא
"השעיר
הֶחָי"
(שם
,
כ);
"כזה
וכזה
תאכל
הֶחָרֶב"
(ש"ב
יא
,
כה)
-
"וכבסו
בגדיהם
וְהִטֶּהָרוּ"
(במ'
ח
,
ז)
-
"וְהִטַּהֲרוּ"
(בר'
לה
,
ב)
בלא
אתנחתא.
זאת
התורה
לכל
נגע
הצרעת
-
הוא
צרעת
השחין
והמכוה
(ראה
וי'
יג
,
יח
-
כח).
והזכירם
בכאן
תחלה
מפני
תדירותם
,
ואחרי
כן
הזכיר
הנתק
שהוא
גם
כן
מצוי
,
ואחר
כן
הזכיר
צרעת
הבגד
והבית
,
ואחרי
כן
אמר:
ולשאת
ולספחת
ולבהרת
,
הם
הנגעים
הראשונים
שפתח
בהם:
"אדם
כי
יהיה
בעור
בשרו"
וגו'
(וי'
יג
,
ב);
ובכל
מקום
יאחר
הבהרת
,
בעבור
שהיא
העזה
והקשה
שבכולן
(ראה
משנה
נגעים
א
,
א).
ולשאת
ולספחת
ולבהרת
-
אע"פ
שכולם
טמאים
,
ראוי
שיוכרו
לכהן
,
כי
אז
יהיה
שלם
הבחינה
בענין
נגעי
הצרעת
,
ויוכל
לעמוד
יותר
על
אמִתת
ענין
הנגע
,
אם
עמד
הנגע
בעיניו
או
כהה.