תנ"ך - והזה
על
המטהר
מן־הצרעת
שבע
פעמים
וטהרו
ושלח
את־הצפר
החיה
על־פני
השדה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִזָּ֗ה
עַ֧ל
הַמִּטַּהֵ֛ר
מִן־הַצָּרַ֖עַת
שֶׁ֣בַע
פְּעָמִ֑ים
וְטִ֣הֲר֔וֹ
וְשִׁלַּ֛ח
אֶת־הַצִּפֹּ֥ר
הַֽחַיָּ֖ה
עַל־פְּנֵ֥י
הַשָּׂדֶֽה:
(ויקרא פרק יד פסוק ז)
וְהִזָּה
עַל
הַמִּטַּהֵר
מִן־הַצָּרַעַת
שֶׁבַע
פְּעָמִים
וְטִהֲרוֹ
וְשִׁלַּח
אֶת־הַצִּפֹּר
הַחַיָּה
עַל־פְּנֵי
הַשָּׂדֶה:
(ויקרא פרק יד פסוק ז)
והזה
על
המטהר
מן־הצרעת
שבע
פעמים
וטהרו
ושלח
את־הצפר
החיה
על־פני
השדה:
(ויקרא פרק יד פסוק ז)
והזה
על
המטהר
מן־הצרעת
שבע
פעמים
וטהרו
ושלח
את־הצפר
החיה
על־פני
השדה:
(ויקרא פרק יד פסוק ז)
וְיַדֵּי
עַל
דְּמִדַּכֵּי
מִן
סְגִירוּתָא
שְׁבַע
זִמנִין
וִידַכֵּינֵיהּ
וִישַׁלַח
יָת
צִפְּרָא
חַיתָא
עַל
אַפֵּי
חַקלָא
:
על
המטהר
-
ג':
וי'
יד
,
ז
,
יט
,
לא.
וטהרו
-
ו':
ראה
וי'
יג
,
ו.
והזה
שבע
פעמים
על
אותו
המִטהר
מצרעתו.
והזה
-
מהדם
המעורב
אחר
טבול
בם
הצפור
החיה
והנזכרים
(לעיל
,
ו).
על
פני
השדה
-
מקום
שאין
שם
ישוב
,
שלא
תדבק
הצרעת.
והזה
-
בשלשתם;
או
באזוב
לבדו
,
כטמאת
מת
(ראה
במ'
יט
,
יח).
על
פני
השדה
-
שהוא
מקום
זרע
(ע"פ
במ'
כ
,
ה)
ומקום
חיותה;
ולא
על
פני
הים
ולא
על
פני
המדבר.
ולא
יפרוס
לה
קלע
,
שתהא
שילוחיה
לחיים
,
כמו
שהוא
מותר
ומשולח
לטובתו.
ומיהו
אם
לאחר
זמן
נתפשה
,
הרי
היא
מותרת
באכילה
,
שלא
אמרה
תורה
'שלח'
-
לתקלה
(ראה
קידושין
נז
,
ב).
וטעם
על
פני
השדה
-
מקום
אשר
אין
שם
ישוב
,
שלא
תדבק
הצרעת.
וב'תורת
כהנים'
(מצורע
פרשתא
ב
,
ה)
אמרו:
על
פני
השדה
-
שלא
יעמד
ביפו
וישלחנה
לים;
שלא
יעמד
בגיבת
וישלחנה
למדבר.
ואם
כן
יהיה
הטעם
כסוד
השעיר
המשתלח
,
ושם
ישתלח
לעזאזל
המדברה
וכאן
לפורחות
השדה;
ועוד
אפרש
זה
בעזר
האל
(וי'
טז
,
ח).
והזה
על
המטהר
מן
הצרעת
שבע
פעמים
-
אחשוב
שכבר
יתבאר
בלשון
התורה
,
כי
על
כל
הזאה
-
טבילה
,
רוצה
לומר:
שיזה
ויטבול
שבע
פעמים.
והנה
לא
יחדה
התורה
אבר
מיוחד
תהיה
בו
ההזאה.
והנה
,
מפני
שזה
היה
לכונה
שהוא
נפרד
עתה
ממה
שהיה
בו
מההפסד
והחולי
,
ולזה
ישלח
הצפור
החיה
על
פני
השדה
-
הנה
ראוי
שתהיה
במקום
מורה
על
ההִפָּרד;
ולזה
תהיה
זאת
ההזאה
אחורי
ידו
,
כאלו
יאמר
שהוא
בלתי
מחזיק
עוד
בזה
העפוש
וההפסד.
כי
תוך
היד
מורה
על
החזקה
,
ואחורי
ידו
מורה
על
הפך
זה;
והוא
מבואר
בנפשו.
ולזאת
הסבה
בעינה
תהיה
ההזאה
בבית
המנוגע
כשטהר
(ראה
להלן
,
נא)
,
על
משקוף
הבית
מבחוץ.
וטהרו
ושלח
את
הצפור
החיה
על
פני
השדה
-
רוצה
לומר
,
שכבר
תהיה
זאת
ההזאה
לטהר
המצורע.
וכבר
בארנו
סבת
זה
בסוף
פרשת
שמיני
,
והיא
על
יד
כהן.
ולמדנו
מזה
,
ששאר
הפעולות
שבגופו
,
שבהם
רושם
לטהרתו
,
הם
נעשים
על
ידי
כהן;
ולזה
יתבאר
,
שתגלחתו
נעשת
על
יד
כהן.
ואחרי
כן
ישלח
את
הצפור
החיה
אשר
הזה
בה
,
על
פני
השדה.
וזה
השלוח
לא
יצטרך
שיעשה
על
ידי
הכהן
,
לפי
מה
שהגבלנו
ממה
שאמר
הכתוב:
וטהרו.
ולפי
שזה
השילוח
הוא
על
פני
השדה
,
שהוא
חוץ
לעיר
,
הנה
הוא
מבואר
שלא
יהיה
שלוחו
על
פני
השדה
אם
היה
בשדה
חוץ
לעיר
,
אבל
יתחייב
מזה
הלשון
שישלחה
מתוך
העיר
על
פני
השדה.