תנ"ך - ויקרא פרק יד פסוק ט - והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כָּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר: (ויקרא פרק יד פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת־כָּל־שְׂעָרוֹ אֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת־כָּל־שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת־בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר: (ויקרא פרק יד פסוק ט)

טקסט בלבד:

והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר: (ויקרא פרק יד פסוק ט)

תיקון קוראים:

והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר: (ויקרא פרק יד פסוק ט)
וִיהֵי בְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְגַלַח יָת כָּל סַעֲרֵיהּ יָת רֵישֵׁיהּ וְיָת דִּקנֵיהּ וְיָת גְּבִינֵי עֵינוֹהִי וְיָת כָּל סַעֲרֵיהּ יְגַלַח וִיצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיַסחֵי יָת בִּסרֵיהּ בְּמַיָא וְיִדכֵּי :

יגַלח - ב': וי' יד , ט; יש' ז , כ. וכבס - ט' (בסיפרא): ראה וי' יג , ו.

יגלח - ב'.

את כל שערו... - 'כלל ופרט וכלל': להביא כל מקום כינוס שער ונראה (ראה סוטה טז , א).

וכבס. וגלח את כל שערו - כלל; ורחץ במים וטהר - בערב , כמשפט. ואחר כן שב לפרש , כי זה יהיה אחר ימים שבעה. וכן היה משפט מרים (ראה במ' יב , יד). ופרט , כי יגלח את כל שערו ביום השביעי; ובאר כל שערו: את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ― וזאת המלה קרובה מגזרת 'גב' (ראה יח' טז , כד) ― ואת כל שערו - שער הרגלים; ויש אומרים: אף זרועיו ושוקיו והחזה.

וגילח את כל שערו - מיד , כדי לנקות עצמו מן הטומאה היטיב , וביום השמיני יגלח - מה שיצמח באותם שבעת ימים. ושני גילוחין עושה: תגלחת ראשונה ביום טהרת הצפורים (ראה לעיל , ד - ז) , ותגלחת שנייה ביום השמיני , לטהרה שנייה (פסוקינו; וראה משנה נגעים יד , ג); ביום השמיני לטהרת צפורים. וישב מחוץ לאהלו - שאסור בתשמיש המיטה (ראה תו"כ מצורע פרשתא ב , יא); ועדיין טמא ומטמא אדם בימי ספרו , כדאמרינן בבבא בתרא (ט , א - ב) בשמעתא דעולא , משגיש אורחתא דאימיה. וכן כל הפורש מטומאה חמורה שוהא שבעה נקיים.

את כל שערו - 'כלל ופרט וכלל': להביא כל מקום כנוס שער הנראה; לשון רבנו שלמה. אבל ב'תורת כהנים' (מצורע פרשתא ב פרק ב , ב - ג): יגלח את כל שערו - יכול אף בית הסתרים? תלמוד לומר: גבות עיניו; מה גבות עיניו בנראה , אף כל שערו בנראה , פרט לבית הסתרים. אי מה גבות עיניו מקום כנוס שער בנראה , אף אין לי אלא מקום כנוס שער בנראה? מניין כנוס שערו בשאינו נראה , פזור שער בשאינו נראה? תלמוד לומר: את כל שערו יגלח. [(תוספת רמב"ן עצמו:) אבל הרב תפס מדרשו של רבי ישמעאל: ומאי הביא? שער הרגלים; ומאי הוציא? דבית השחי ודכוליה גופיה. אבל בכאן הלכה: מגלח כדלעת; או מפני שהלכה עוקבת את המדרש , או מפני שהלכה כדברי רבי עקיבא , ורבי דכולי גופיה , ומיעט שבתוך החוטם בלבד. וכן שנינו במשנתנו (ראה נגעים יד , ב): והעביר תער על כל בשרו; ומפורש בפרק שני דסוטה (טז , ב).]

והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח - כבר בארנו (לעיל , ח) , שהתגלחת הזאת היא נעשית בכהן. וכבס את בגדיו ורחץ במים את בשרו במים וטהר - הנה בזאת הטבילה יטהר לכל הדברים של חולין זולתי לקדשים ולמקדש שלא יטהר , לפי שהוא מחוסר כפרה , כמו שנתבאר ביולדת (וי' יב , ד); ומשם נלמד זה העניין. ולזה אמר בהשלמת הבאת קרבנותיו: ""וכפר עליו הכהן וטהר" (להלן , כ); ולולא שכבר היה טמא לדבר מה , לא אמר "וטהר".