תנ"ך - ויקרא פרק טז פסוק י - והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד־חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יָעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה: (והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה )

טקסט וניקוד:

וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד־חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה: (והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה )

טקסט בלבד:

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד־חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה: (והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה )

תיקון קוראים:

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד־חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה: (והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה )
וּצפִירָא דִּסלֵיק עֲלוֹהִי עַדבָּא לַעֲזָאזֵל יִתָּקַם כַּד חַי קֳדָם יְיָ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי לְשַׁלָחָא יָתֵיהּ לַעֲזָאזֵל לְמַדבְּרָא :

לעזאזל - ד': וי' טז , ח , י (פעמיים) , כו. לכפר עליו - ה' (בסיפרא): ראה וי' א , ד. לכפר עליו - ו': ראה וי' א , ד. המדברה - י"ב: שמ' ד , כז; *וי' טז , י , כא; *במ' כא , כג; לג , ח; דב' א , מ; ב , א; שו' כ , מה , מז; ש"א יג , יח; כו , ג; יח' כט , ה.

המדברה י"ב לך לקראת משה והשעיר אשר עלה עליו הגורל וסמך אהרן ולא נתן סיחן ויסעו מפני החירת ואתם פנו לכם ונפן ונסע המדברה ויפנו וינסו המדברה וחב' והראש אחד יפנה ויחן שאול ונטשתיך המדברה.

לעזאזל - ד'; יעמד - ל'; לכפר עליו - ה'; המדברה - י"ב.

יעמד חי - כמו 'יועמד חי' , על ידי אחרים; ותרגומו: "יתוקם [כד] חי". מה תלמוד לומר? לפי שנאמר לשלח אתו לעזאזל , ואיני יודע שילוחו , אם למיתה אם לחיים , לכך נאמר: יעמד חי - עמידתו חי עד שישתלח; מכאן ששילוחו למיתה (ראה תו"כ פרשתא ב פרק ב , ו). לכפר עליו - שיתודה עליו , כדכתיב "והתודה עליו" וגו' (להלן , כא).

לשלח אותו לעזאזל המדברה - לפי פשוטו: לשלח אותו חי אל העזים אשר במדבר; כמו שמצינו בציפרי מצורע "ושלח את הצפור החיה על פני השדה" (וי' יד , ז) , לטהרו מטומאתו. אף כאן: לטהר את ישראל מעונותם משלחו אל המדבר; והוא מקום מרעה הבהמות , כדכתיב "וינהג את הצאן אחר המדבר" (שמ' ג , א). ובתלמוד (ראה שבת מה , ב; משנה ביצה ה , ז): מדבריות , בייתות. עזאזל - למ"ד יתירה , כלמ"ד "בית ארבאל" (הו' י , יא) , שהיא מלשון "וארב לו" (דב' יט , יא). וכן מ"ם של "ריקם" (בר' לא , מב) ו"חנם" (בר' כט , טו) יתירות , לתיקון פעולה , כמו נו"ן של "שגעון" (דב' כח , כח) ו"עצבון" (בר' ג , יז) ו"עשרון" (וי' יד , כא). (ולפנינו קורא המקום שמשתלח שם השעיר "ארץ) גזירה" (להלן , כב) - ארץ חריבה שאין בה שום תבואה , שהיא גזורה ונכרתת מכל טוב.

יעמד חי - מהבנין 'שלא נקרא שם פועלו' מהבנין 'הכבד הנוסף'; והיה היו"ד ראוי להיותו מאוסף בשרק , רק נרחב בעבור אות הגרון; וכן "יָחֳרַם כל רכושו" (עז' י , ח). לכפר עליו - כי ה'כפור' יהי עליו; ופירושו: לשלח אותו.

יעמד חי - דוגמא (ראה יל"ש תורה תתקע"ב); כשהיה מקריב ומכפר , היה עומד שם , והעונות מתפרשות מישראל ונטענות עליו , כדכתיב "ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה" (להלן , כב). והוא תמורתם , ונתפס בעונם , ומנותח איברים; ועליו הקדוש ברוך הוא מכלה חמתו , ושב חרון אף השם מישראל (ע"פ במ' כה , ד).

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יי' לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המדברה - הנה זה השעיר אשר לעזאזל היה עומד חי , ופניו למערב , כדי שיתכפר עליו בהתודותו עליו , כמו שיזכור אחר זה (להלן , כא); ולזה היה עומד שם עד השלימו הזאות דם הפר והשעיר , כי אחר זה יתודה עליו , ואחר זה ישלח אותו לעזאזל המדברה. ולזה היה ראוי שיעמוד במקום אשר משם משתלח , והוא אצל מזרח העזרה. והנה עזאזל הוא מקום גבוה וקשה , והיה במדבר , שלא יעבד בו ולא יזרע.
ריכוז קישורים