תנ"ך - ורחץ את־בשרו במים במקום קדוש ולבש את־בגדיו ויצא ועשה את־עלתו ואת־עלת העם וכפר בעדו ובעד העם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָחַ֨ץ אֶת־בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֙יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת־בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם: (ויקרא פרק טז פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת־בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם: (ויקרא פרק טז פסוק כד)

טקסט בלבד:

ורחץ את־בשרו במים במקום קדוש ולבש את־בגדיו ויצא ועשה את־עלתו ואת־עלת העם וכפר בעדו ובעד העם: (ויקרא פרק טז פסוק כד)

תיקון קוראים:

ורחץ את־בשרו במים במקום קדוש ולבש את־בגדיו ויצא ועשה את־עלתו ואת־עלת העם וכפר בעדו ובעד העם: (ויקרא פרק טז פסוק כד)
וְיַסחֵי יָת בִּסרֵיהּ בְּמַיָא בַּאֲתַר קַדִּישׁ וְיִלבַּשׁ יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיִפּוֹק וְיַעֲבֵיד יָת עֲלָתֵיהּ וְיָת עֲלַת עַמָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְעַל עַמָא :

את - ז' פסוקים 'את את את ואת': בר' יג , י; יד , טז; שמ' כג , כח; וי' טז , כד; במ' כ , ח; דב' לא , כח; שו' ג , ז.

ורחץ את בשרו וגו' - למעלה למדנו מ"ורחץ במים את בשרו ולבשם" (לעיל , ד) , שכשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה , שבאותה טבילה פשט בגדי זהב שעבד בהן עבודת תמיד של שחר ולובש בגדי לבן לעבודת היום. וכאן למדנו , שכשהוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ד פרק ו , ג). במקום קדוש - המקודש בקדושת עזרה , והיא היתה בגג בית הפרוה. וכן ארבע טבילות הבאות חובה לַיום , אבל הראשונה היתה בחול (ראה שם , ח). ולבש את בגדיו - שמונה בגדים שהוא עובד בהן כל ימות השנה (ראה יומא ע , א). ויצא - מן ההיכל אל החצר , שמזבח העולה שם. ועשה את עולתו - "ואיל לעולה" האמור למעלה: "בזאת יבא אהרן" וגו' (לעיל , ג). ואת עולת העם - "ואיל אחד לעולה" האמור למעלה: "ומאת עדת בני ישראל" וגו' (פס' ה).

במקום קדוש - בחצר אהל מועד; וסדין היו פורשין לו (ראה משנה יומא ג , ד). בגדיו - שישמש בם בכל יום. ויש אומרים שהם הנזכרים (ראה לעיל , ד); והעד , שלא נכתב 'ולבש בגדים אחרים'. עולתו - הוא האיל (ראה לעיל , ג); ואיל העם , ופר העם (ראה שם) , ושבעה כבשיהם , כי כן כתוב (ראה במ' כט , ח).

ורחץ את בשרו במים במקום קדוש - רוצה לומר: באחת הלשכות אשר בעזרה. ומזה המקום נלמד , שכל עת שיטבול ביום הזה להחליף בגדים מבגדי לבן לבגדי זהב או הפך , יהיה טעון טבילה בקדש. וראוי שיתבאר מזה , שבלבשו בבקר בגדי זהב לעבוד עבודת תמיד של שחר והמוספין , יצטרך טבילה; וזה , שבהכנס לעבודה יצטרך כל כהן קדוש ידים ורגלים , ולא יצטרך לזה בשאר העבודות שיעבוד ביום ההוא , כמו שקדם (שמ' ל , יט - כא). ואם במקום שאין טעון קדוש ידים ורגלים חייבתהו התורה לטבול , כל שכן שיתחייב לטבול במקום אשר הוא טעון קדוש ידים ורגלים. ולזה יתבאר גם כן , שבכל טבילה יהיה קדוש ידים ורגלים; וזה , שאם במקום שלא נתחייב טבילה יתחייב קדוש ידים ורגלים , כל שכן במקום שנתחייב טבילה. והנה נבאר הסבה בכל זאת במה שיבא. ולבש את בגדיו - רוצה לומר: בגדי זהב , כי הם בגדיו אשר יעבוד בהם תמיד. ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם - רוצה לומר: אֵילוֹ ואיל העם. והנה יעשה תחלה עולתו ואחר כך עולת העם , כמו הענין בחטאת. והיה זה למעלת הכהן , עם שאין ראוי שיכפר על זולתו קודם שיכפר על עצמו , מה שלו מהחטאים ההם. ולפי ששם שעיר החטאת אחד להשלים זאת הכפרה , כמו שנזכר בפרשת 'פנחס' (במ' כט , יא) , הנה ראוי שיהיה נעשה קודם עולתו ועולת העם , כי החטאת קודם לעולה , כמו שיתבאר במה שקדם (וי' ה , ח - י). ואמנם לא הזכיר זה בזה המקום , כי לא נזכר בזה המקום החטאת ההוא. וראוי שתדע כי האיל שנזכר בפרשת 'פנחס' , בעולה שיקריבו בני ישראל ביום הכיפורים (במ' כט , ח) , הוא האיל הזה שקרא 'איל העם'; וזה , שכבר אמר שם (שם , יא) "ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד" (ראה שם , יא). למדנו מזה , שכל העולות והחטאות הבאות משל ציבור ביום הכיפורים נזכרו שם , מלבד חטאת הכיפורים ועולת התמיד של שחר ושל בין הערבים; ולזה הוא מבואר , שכבר נזכר שם איל העם , והוא האיל הנזכר. וכפר בעדו ובעד העם - רוצה לומר , שבזה תשלם הכפרה בשלמות , כי הקרבת העולה הוא להעיר שכבר נשלם הרצוי , כמה שהתבאר במה שקדם (סוף פרשת 'צו').
ריכוז קישורים