תנ"ך - ורחץ
את־בשרו
במים
במקום
קדוש
ולבש
את־בגדיו
ויצא
ועשה
את־עלתו
ואת־עלת
העם
וכפר
בעדו
ובעד
העם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְרָחַ֨ץ
אֶת־בְּשָׂר֤וֹ
בַמַּ֙יִם֙
בְּמָק֣וֹם
קָד֔וֹשׁ
וְלָבַ֖שׁ
אֶת־בְּגָדָ֑יו
וְיָצָ֗א
וְעָשָׂ֤ה
אֶת־עֹֽלָתוֹ֙
וְאֶת־עֹלַ֣ת
הָעָ֔ם
וְכִפֶּ֥ר
בַּעֲד֖וֹ
וּבְעַ֥ד
הָעָֽם:
(ויקרא פרק טז פסוק כד)
וְרָחַץ
אֶת־בְּשָׂרוֹ
בַמַּיִם
בְּמָקוֹם
קָדוֹשׁ
וְלָבַשׁ
אֶת־בְּגָדָיו
וְיָצָא
וְעָשָׂה
אֶת־עֹלָתוֹ
וְאֶת־עֹלַת
הָעָם
וְכִפֶּר
בַּעֲדוֹ
וּבְעַד
הָעָם:
(ויקרא פרק טז פסוק כד)
ורחץ
את־בשרו
במים
במקום
קדוש
ולבש
את־בגדיו
ויצא
ועשה
את־עלתו
ואת־עלת
העם
וכפר
בעדו
ובעד
העם:
(ויקרא פרק טז פסוק כד)
ורחץ
את־בשרו
במים
במקום
קדוש
ולבש
את־בגדיו
ויצא
ועשה
את־עלתו
ואת־עלת
העם
וכפר
בעדו
ובעד
העם:
(ויקרא פרק טז פסוק כד)
וְיַסחֵי
יָת
בִּסרֵיהּ
בְּמַיָא
בַּאֲתַר
קַדִּישׁ
וְיִלבַּשׁ
יָת
לְבוּשׁוֹהִי
וְיִפּוֹק
וְיַעֲבֵיד
יָת
עֲלָתֵיהּ
וְיָת
עֲלַת
עַמָא
וִיכַפַּר
עֲלוֹהִי
וְעַל
עַמָא
:
את
-
ז'
פסוקים
'את
את
את
ואת':
בר'
יג
,
י;
יד
,
טז;
שמ'
כג
,
כח;
וי'
טז
,
כד;
במ'
כ
,
ח;
דב'
לא
,
כח;
שו'
ג
,
ז.
ורחץ
את
בשרו
וגו'
-
למעלה
למדנו
מ"ורחץ
במים
את
בשרו
ולבשם"
(לעיל
,
ד)
,
שכשהוא
משנה
מבגדי
זהב
לבגדי
לבן
טעון
טבילה
,
שבאותה
טבילה
פשט
בגדי
זהב
שעבד
בהן
עבודת
תמיד
של
שחר
ולובש
בגדי
לבן
לעבודת
היום.
וכאן
למדנו
,
שכשהוא
משנה
מבגדי
לבן
לבגדי
זהב
טעון
טבילה
(ראה
תו"כ
אחרי
מות
פרשתא
ד
פרק
ו
,
ג).
במקום
קדוש
-
המקודש
בקדושת
עזרה
,
והיא
היתה
בגג
בית
הפרוה.
וכן
ארבע
טבילות
הבאות
חובה
לַיום
,
אבל
הראשונה
היתה
בחול
(ראה
שם
,
ח).
ולבש
את
בגדיו
-
שמונה
בגדים
שהוא
עובד
בהן
כל
ימות
השנה
(ראה
יומא
ע
,
א).
ויצא
-
מן
ההיכל
אל
החצר
,
שמזבח
העולה
שם.
ועשה
את
עולתו
-
"ואיל
לעולה"
האמור
למעלה:
"בזאת
יבא
אהרן"
וגו'
(לעיל
,
ג).
ואת
עולת
העם
-
"ואיל
אחד
לעולה"
האמור
למעלה:
"ומאת
עדת
בני
ישראל"
וגו'
(פס'
ה).
במקום
קדוש
-
בחצר
אהל
מועד;
וסדין
היו
פורשין
לו
(ראה
משנה
יומא
ג
,
ד).
בגדיו
-
שישמש
בם
בכל
יום.
ויש
אומרים
שהם
הנזכרים
(ראה
לעיל
,
ד);
והעד
,
שלא
נכתב
'ולבש
בגדים
אחרים'.
עולתו
-
הוא
האיל
(ראה
לעיל
,
ג);
ואיל
העם
,
ופר
העם
(ראה
שם)
,
ושבעה
כבשיהם
,
כי
כן
כתוב
(ראה
במ'
כט
,
ח).
ורחץ
את
בשרו
במים
במקום
קדוש
-
רוצה
לומר:
באחת
הלשכות
אשר
בעזרה.
ומזה
המקום
נלמד
,
שכל
עת
שיטבול
ביום
הזה
להחליף
בגדים
מבגדי
לבן
לבגדי
זהב
או
הפך
,
יהיה
טעון
טבילה
בקדש.
וראוי
שיתבאר
מזה
,
שבלבשו
בבקר
בגדי
זהב
לעבוד
עבודת
תמיד
של
שחר
והמוספין
,
יצטרך
טבילה;
וזה
,
שבהכנס
לעבודה
יצטרך
כל
כהן
קדוש
ידים
ורגלים
,
ולא
יצטרך
לזה
בשאר
העבודות
שיעבוד
ביום
ההוא
,
כמו
שקדם
(שמ'
ל
,
יט
-
כא).
ואם
במקום
שאין
טעון
קדוש
ידים
ורגלים
חייבתהו
התורה
לטבול
,
כל
שכן
שיתחייב
לטבול
במקום
אשר
הוא
טעון
קדוש
ידים
ורגלים.
ולזה
יתבאר
גם
כן
,
שבכל
טבילה
יהיה
קדוש
ידים
ורגלים;
וזה
,
שאם
במקום
שלא
נתחייב
טבילה
יתחייב
קדוש
ידים
ורגלים
,
כל
שכן
במקום
שנתחייב
טבילה.
והנה
נבאר
הסבה
בכל
זאת
במה
שיבא.
ולבש
את
בגדיו
-
רוצה
לומר:
בגדי
זהב
,
כי
הם
בגדיו
אשר
יעבוד
בהם
תמיד.
ויצא
ועשה
את
עולתו
ואת
עולת
העם
-
רוצה
לומר:
אֵילוֹ
ואיל
העם.
והנה
יעשה
תחלה
עולתו
ואחר
כך
עולת
העם
,
כמו
הענין
בחטאת.
והיה
זה
למעלת
הכהן
,
עם
שאין
ראוי
שיכפר
על
זולתו
קודם
שיכפר
על
עצמו
,
מה
שלו
מהחטאים
ההם.
ולפי
ששם
שעיר
החטאת
אחד
להשלים
זאת
הכפרה
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'פנחס'
(במ'
כט
,
יא)
,
הנה
ראוי
שיהיה
נעשה
קודם
עולתו
ועולת
העם
,
כי
החטאת
קודם
לעולה
,
כמו
שיתבאר
במה
שקדם
(וי'
ה
,
ח
-
י).
ואמנם
לא
הזכיר
זה
בזה
המקום
,
כי
לא
נזכר
בזה
המקום
החטאת
ההוא.
וראוי
שתדע
כי
האיל
שנזכר
בפרשת
'פנחס'
,
בעולה
שיקריבו
בני
ישראל
ביום
הכיפורים
(במ'
כט
,
ח)
,
הוא
האיל
הזה
שקרא
'איל
העם';
וזה
,
שכבר
אמר
שם
(שם
,
יא)
"ושעיר
עזים
אחד
לחטאת
מלבד
חטאת
הכפורים
ועולת
התמיד"
(ראה
שם
,
יא).
למדנו
מזה
,
שכל
העולות
והחטאות
הבאות
משל
ציבור
ביום
הכיפורים
נזכרו
שם
,
מלבד
חטאת
הכיפורים
ועולת
התמיד
של
שחר
ושל
בין
הערבים;
ולזה
הוא
מבואר
,
שכבר
נזכר
שם
איל
העם
,
והוא
האיל
הנזכר.
וכפר
בעדו
ובעד
העם
-
רוצה
לומר
,
שבזה
תשלם
הכפרה
בשלמות
,
כי
הקרבת
העולה
הוא
להעיר
שכבר
נשלם
הרצוי
,
כמה
שהתבאר
במה
שקדם
(סוף
פרשת
'צו').