תנ"ך - אך
אל־הפרכת
לא
יבא
ואל־המזבח
לא
יגש
כי־מום
בו
ולא
יחלל
את־מקדשי
כי
אני
ה'
מקדשם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַ֣ךְ
אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת
לֹ֣א
יָבֹ֗א
וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ
לֹ֥א
יִגַּ֖שׁ
כִּֽי־מ֣וּם
בּ֑וֹ
וְלֹ֤א
יְחַלֵּל֙
אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י
כִּ֛י
אֲנִ֥י
יְהוָ֖ה
מְקַדְּשָֽׁם:
(ויקרא פרק כא פסוק כג)
אַךְ
אֶל־הַפָּרֹכֶת
לֹא
יָבֹא
וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ
לֹא
יִגַּשׁ
כִּי־מוּם
בּוֹ
וְלֹא
יְחַלֵּל
אֶת־מִקְדָּשַׁי
כִּי
אֲנִי
יְהוָה
מְקַדְּשָׁם:
(ויקרא פרק כא פסוק כג)
אך
אל־הפרכת
לא
יבא
ואל־המזבח
לא
יגש
כי־מום
בו
ולא
יחלל
את־מקדשי
כי
אני
ה'
מקדשם:
(ויקרא פרק כא פסוק כג)
אך
אל־הפרכת
לא
יבא
ואל־המזבח
לא
יגש
כי־מום
בו
ולא
יחלל
את־מקדשי
כי
אני
יהוה
מקדשם:
(ויקרא פרק כא פסוק כג)
בְּרַם
לְפָרוּכתָּא
לָא
יֵיעוֹל
וּלמַדבְּחָא
לָא
יִקרַב
אֲרֵי
מוּמָא
בֵיהּ
וְלָא
יַחֵיל
יָת
מַקדְּשַׁי
אֲרֵי
אֲנָא
יְיָ
מְקַדִּשׁהוֹן
:
ואל
-
המזבח
-
ג':
*וי'
ב
,
יב;
כא
,
כג;
במ'
יח
,
ג.
אני
יי'
מקדשם
-
ד':
*וי'
כא
,
כג;
כב
,
ט
,
טז;
יח'
כ
,
יב.
ואל
-
המזבח
-
ג';
מקדשי
-
ל';
אני
יי'
מקדשם
-
ד'.
אך
אל
הפרכת
-
להזות
שבע
הזאות
שעל
הפרכת.
ואל
המזבח
-
החיצון.
ושניהם
הוצרכו
ליכָּתב
,
ומפורש
בתורת
כהנים
(ראה
תו"כ
אמור
פרשתא
א
פרק
ג
,
י).
ולא
יחלל
את
מקדשי
-
שאם
עבד
,
עבודתו
מחוללת
ליפסל
(ראה
שם
,
יא).
אך
אל
הפרוכת
לא
יבוא
-
להיותו
כהן
גדול;
גם
אל
המזבח
לא
יקרב.
אך
אל
הפרוכת
לא
יבא
-
אעפ"י
שהתירוֹ
הכתוב
לאכול
קדשים
(ראה
לעיל
,
כב)
,
שהאכילה
-
כפרה
,
דאמר
"ואכלו...
אשר
כופר
בהם"
(שמ'
כט
,
לג)
―
מלמד
,
שהכוהנים
אוכלים
ובעלים
מתכפרים
(ראה
פסחים
נט
,
ב)
―
סבור
הייתי
שכפרה
שאינה
ריח
ניחוח
יכולים
לעשותה;
לכך
איצטריך
למימר:
אך
אל
הפרוכת
לא
יבא.
ואל
המזבח
לא
יגש
-
מזבח
הזהב
,
להזות
עליו;
כי
אינם
ראוים
לכפרה
זו.
כי
אני
יי'
מקדשם
-
הפרוכת
והמזבח;
ואין
ראוי
בעל
מום
לבא
אליהם.
אך
אל
הפרכת
לא
יבא
ואל
המזבח
לא
יגש
כי
מום
בו
-
למדנו
שהוא
מוזהר
מלבא
אל
הפרכת
ומלהתקרב
אל
המזבח
,
אע"פ
שלא
עבד.
וראוי
שנדע
שהוא
אינו
מוזהר
כי
אם
מהמזבח
ולפנים
,
כי
משם
יבאו
להקריב
בו
,
כי
שם
'פני
המזבח'
,
כמו
שבארנו
במה
שקדם
(וי'
ו
,
ז).
ומזה
הצד
נמנע
ממנו
התקרב
למזבח
,
ולא
נמנע
ממנו
הכנס
למקדש.
ולא
יחלל
את
מקדשי
כי
אני
השם
מקדשם
-
ראוי
שתדע
שאין
הכונה
בזה
חילול
בית
המקדש
,
שאם
היה
הענין
כן
היה
אומר
'אני
יי'
מקדשו';
ואולם
אמר
כי
אני
יי'
מקדשם
-
רוצה
לומר:
הקדשים.
ומזה
המקום
למדנו
,
שהבעל
מום
מחלל
עבודתו
כשהיה
מומו
מכמו
אלו
המומים
החמורים
שזכרה
התורה
,
כי
לזאת
הסבה
בחרה
התורה
לזכור
היותר
קשה
שבאלו
המומין
,
כמו
שביארנו.