תנ"ך - הוצא
את־המקלל
אל־מחוץ
למחנה
וסמכו
כל־השמעים
את־ידיהם
על־ראשו
ורגמו
אתו
כל־העדה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הוֹצֵ֣א
אֶת־הַֽמֲקַלֵּ֗ל
אֶל־מִחוּץ֙
לַֽמַּחֲנֶ֔ה
וְסָמְכ֧וּ
כָֽל־הַשֹּׁמְעִ֛ים
אֶת־יְדֵיהֶ֖ם
עַל־רֹאשׁ֑וֹ
וְרָגְמ֥וּ
אֹת֖וֹ
כָּל־הָעֵדָֽה:
(ויקרא פרק כד פסוק יד)
הוֹצֵא
אֶת־הַמֲקַלֵּל
אֶל־מִחוּץ
לַמַּחֲנֶה
וְסָמְכוּ
כָל־הַשֹּׁמְעִים
אֶת־יְדֵיהֶם
עַל־רֹאשׁוֹ
וְרָגְמוּ
אֹתוֹ
כָּל־הָעֵדָה:
(ויקרא פרק כד פסוק יד)
הוצא
את־המקלל
אל־מחוץ
למחנה
וסמכו
כל־השמעים
את־ידיהם
על־ראשו
ורגמו
אתו
כל־העדה:
(ויקרא פרק כד פסוק יד)
הוצא
את־המקלל
אל־מחוץ
למחנה
וסמכו
כל־השמעים
את־ידיהם
על־ראשו
ורגמו
אתו
כל־העדה:
(ויקרא פרק כד פסוק יד)
אַפֵּיק
יָת
דְּאַרגֵּיז
לְמִבַּרָא
לְמַשׁרִיתָא
וְיִסמְכוּן
כָּל
דִּשׁמַעוּ
יָת
יְדֵיהוֹן
עַל
רֵישֵׁיהּ
וְיִרגְּמוּן
יָתֵיהּ
כָּל
כְּנִשׁתָּא
:
הוצא
-
ה':
בר'
יט
,
יב;
*וי'
כד
,
יד;
שו'
ו
,
ל;
יט
,
כב;
מ"ב
י
,
כב.
וחד:
והוצא
-
שמ'
ג
,
י.
הוצא
ה'
ויאמרו
האנשים
אל
לוט
הוצא
את
המקלל
המה
מיטיבים
את
לבם
הוצא
לבוש
לכל
עבדי
הבעל
הוצא
את
בנך
וימת.
וחד
והוצא
את
עמי
בני
ישראל.
השומעים
-
אילו
העדים
(ראה
תו"כ
אמור
פרשתא
יד
פרק
יט
,
א).
כל
-
להביא
את
הדיינין
(ראה
שם).
את
ידיהם
וגו'
-
אומר
לו:
דמך
בראשך
,
ואין
אנו
נענשין
במיתתך
,
שאתה
גרמת
לכך
(ראה
שם
,
ב).
כל
העדה
-
במעמד
כל
העדה;
מכאן
ששלוחו
של
אדם
כמותו
(ראה
קידושין
מא
,
ב).
וסמכו
כל
השומעים
-
בעבור
כי
על
עדותם
יסקל.
וסמכו
כל
השומעים
את
ידיהם
על
ראשו
-
לתבוע
כבוד
שמים
,
וכדי
שיתכפר
להם
מה
ששמעו
ברכת
השם
―
כמו
שסומכין
על
הקורבן
כדי
להתכפר
,
לתבוע
כבוד
שמים
―
לדחפו
מבית
הסקילה;
ואחר
כך
ורגמו
אותו
כל
העדה
-
דכיון
שיראו
שידחפוהו
השומעים
,
יֵדעו
אל
נכון
שבירך;
שאם
לא
בירך
,
לא
היו
מתחייבין
בנפשן
להרגו.
ואז
ירגמוהו.
וכן
"יד
העדים
תהיה
בו
בראשונה
להמיתו"
(דב'
יז
,
ז;
וראה
משנה
סנה'
ו
,
ד);
דכיון
שיראו
העדים
שמתחילין
,
סומכין
על
דבריהן
,
ורגימתו
בכל
ישראל.
אבל
(אם)
לא
ישלחו
בו
יד
,
אלא
שאומרים:
עבירה
פלונית
עבר
-
אין
סומכין
עליהם
כל
כך
ויקשה
בעיניהם
,
דעביד
איניש
דמקרי
ואמר
(ראה
ב"מ
יז
,
א).
הוצא
את
המקלל
אל
מחוץ
למחנה
וסמכו
כל
השומעים
את
ידיהם
על
ראשו
ורגמו
אותו
כל
העדה
-
למדנו
שההמתה
-
מחוץ
למחנה
,
ולזה
יחוייב
שתהיה
חוץ
לבית
דין
ורחוק
מהם.
עם
שבזה
תועלת
,
שאם
ימצא
לו
בין
זה
הזמן
מי
שידע
לו
זכות
,
יחזירוהו.
והנה
זאת
הסמיכה
היתה
כאלו
אמרו
שהם
נקיים
מהחטא
הזה
בהמיתם
אותו
,
לפי
שהוא
היתה
סיבת
מיתתו;
ולזה
אומרים
לו
בסמכם
ידיהם
על
ראשו:
דמך
בראשך
,
שאתה
גרמת
לך.
והנה
העדים
הם
אשר
תהיה
ידם
בו
בראשונה
להמיתו
(ראה
דב'
יז
,
ז)
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(וי'
כ
,
ב).
ואמנם
ורגמו
אותו
כל
העדה
-
שאם
לא
מת
על
יד
העדים
,
כל
העדה
רוגמים
אותו
באבנים.