תנ"ך - והיה
השדה
בצאתו
ביבל
קדש
לה'
כשדה
החרם
לכהן
תהיה
אחזתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֨ה
הַשָּׂדֶ֜ה
בְּצֵאת֣וֹ
בַיֹּבֵ֗ל
קֹ֛דֶשׁ
לַֽיהוָ֖ה
כִּשְׂדֵ֣ה
הַחֵ֑רֶם
לַכֹּהֵ֖ן
תִּהְיֶ֥ה
אֲחֻזָּתֽוֹ:
(ויקרא פרק כז פסוק כא)
וְהָיָה
הַשָּׂדֶה
בְּצֵאתוֹ
בַיֹּבֵל
קֹדֶשׁ
לַיהוָה
כִּשְׂדֵה
הַחֵרֶם
לַכֹּהֵן
תִּהְיֶה
אֲחֻזָּתוֹ:
(ויקרא פרק כז פסוק כא)
והיה
השדה
בצאתו
ביבל
קדש
לה'
כשדה
החרם
לכהן
תהיה
אחזתו:
(ויקרא פרק כז פסוק כא)
והיה
השדה
בצאתו
ביבל
קדש
ליהוה
כשדה
החרם
לכהן
תהיה
אחזתו:
(ויקרא פרק כז פסוק כא)
וִיהֵי
חַקלָא
בְּמִפְּקֵיהּ
בְּיוֹבֵילָא
קֻדשָׁא
קֳדָם
יְיָ
כַּחֲקַל
חֶרמָא
לְכָהֲנָא
תְּהֵי
אַחסָנְתֵיהּ
:
והיה
השדה
בצאתו
ביובל
-
מיד
הלוקחו
מן
הגזבר
,
כדרך
שאר
השדות
היוצאות
מיד
לוקחיהן
ביובל.
קודש
ליי'
-
לא
שישוב
להקדש
בדק
הבית
ליד
גזבר
,
אלא
כשדה
החרם
הניתן
לכהנים
,
שנאמר
"כל
חרם
בישראל
לך
יהיה"
(במ'
יח
,
יד);
אף
זו
תתחלק
לכהנים
של
אותו
שבת
משמר
שיום
הכפורים
של
יובל
פוגע
בו
(ראה
ערכין
כח
,
ב).
בצאתו
ביובל
-
הזכיר
הכתוב
על
דרך
כל
שדה
,
כי
ביובל
יצא.
כשדה
החרם
-
שיִדור
נדר
להחרימו;
גם
הוא
לכהן.
והערך
-
לכהן
,
כי
הוא
מעריך.
ואין
צרך
להיותו
כהן
גדול.
ואם
לא
יגאל
את
השדה
ואם
מכר
את
השדה
לאיש
אחר
לא
יגאל
עוד;
והיה
השדה
וגו'
-
רוצה
לומר
,
שאם
לא
יגאלוהו
הבעלים
קודם
בֹּא
היובל
ונשאר
ביד
ההקדש
,
או
אם
מכר
גזבר
ההקדש
את
השדה
לאיש
אחר
שאינו
מהקמים
תחת
המקדיש
לגאל
את
השדה
,
כמו
אשתו
ויורשיו
-
הנה
זה
השדה
לא
יגאל
עוד
ולא
ישוב
לבעלים
,
אבל
יהיה
בצאתו
ביובל
קדש
ליי'
כשדה
החרם
-
שהחרימוהו
ליי';
רוצה
לומר
,
שיהיה
הקדש
לבדק
הבית.
אלא
שאין
ראוי
שישאר
ביד
הקדש
תמיד
,
כי
זה
יהיה
סבה
שימעלו
בו
האנשים;
ולזה
אמר:
לכהן
תהיה
אחוזתו
-
וזה
יהיה
כשיפדוהו
הכהנים
מיד
ההקדש
,
ובזה
האופן
יהיה
קדש
ליי'
,
ותהיה
אחוזתו
לכהן.
והנה
התבאר
במה
שקדם
,
שהלויים
-
לא
ינהג
בהם
זה
הדין
,
אבל
הם
גואלים
לעולם
,
שנאמר:
"גאולת
עולם
תהיה
ללוים"
(וי'
כה
,
לב).
ולזה
ראוי
שיתבאר
,
שאם
הקדישה
באיזה
עת
שיהיה
-
מקודשת
,
אפילו
בשנת
היובל;
שכיון
שגואלין
לעולם
,
מקדישין
לעולם.