תנ"ך - ואת אשר חטא מן־הקדש ישלם ואת־חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: פ (ויקרא פרק ה פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן־הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת־חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ: פ (ויקרא פרק ה פסוק טז)

טקסט בלבד:

ואת אשר חטא מן־הקדש ישלם ואת־חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו: פ (ויקרא פרק ה פסוק טז)

תיקון קוראים:

ואת אשר חטא מן־הקדש ישלם ואת־חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו: פ (ויקרא פרק ה פסוק טז)
וְיָת דְּחָב מִן קֻדשָׁא יְשַׁלֵים וְיָת חֻמשֵׁיהּ יוֹסֵיף עֲלוֹהִי וְיִתֵּין יָתֵיהּ לְכָהֲנָא וְכָהֲנָא יְכַפַּר עֲלוֹהִי בְּדִכרָא דַאֲשָׁמָא וְיִשׁתְּבֵיק לֵיהּ :

יוסף - ג' מלא: וי' ה , טז; יואל ב , ב; דה"א כא , ג. וכל שם אנש דכותהון.

יוסף - ל' מל' בתו'.

ואת אשר חטא מן הקדש ישלם... - ישלם קרן וחומש להקדש.

ונתן אותו לכהן - את איל אשם יתן לכהן , לכפר בו.

תמעול מעל - דבר שנתכסה עליו , מגזרת "מעיל" (ש"א כח , יד); והטעם , כי החטאת היא בקדשי השם. יביא איל שהוא שוה כסף שקלים - מיעוט רבים שנים - וישלם אשר חטא מן הקדש עם תוספת חמישיתו. וזהו אשם: בשגגה בתחלה , ואחר כך ידע.

ואת אשר חטא מן הקדש ישלם - רוצה לומר: מה שנהנה ממנו. ואת חמישיתו יוסף עליו ונתן אותו לכהן - ידוע שאין נותן חמישית לבד לכהן , אבל מה שישלם מאשר חטא מן הקדש הוא גם כן נתן לכהן. ולזה יהיה הרצון בזה , שמה שיתן לכהן יוסף חמישיתו על אשר חטא מן הקדש. ולזה , אם נהנה מן הקדש ארבעה סלעים , משלם חמשה סלעים , כי חמשה סלעים - מוסיפים חמישתם על ארבעה סלעים. ואמנם זכר תחלה ואת אשר חטא מן הקדש ישלם , להורות כי הקרן יעכב הכפרה , לא החומש. וראוי שיהיו התשלומין קודם הבאת האשם , כי איך יתכפר לו והוא מחזיק בחטא?! ולזה אמר אחר התשלומין: והכהן יכפר עליו באיל האשם. וראוי שתדע , כי אשם נקרא מה שהחזיק בו שלא כדין; אמר בפרשת 'נשא' בגזל הגר: "והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו יוסף עליו" (במ' ה , ז). ולזה יתבאר , שאמרו איל אשם - יתבאר ממנו שכבר אפשר שיקריב אחר שלום הקרן , שהוא האשם; ולזה יחסו אל האשם , כי האשם מעכב הכפרה , לא חומשו. והנה ישוו בזה הדין הכהן המשיח , והנשיא וההדיוט , כי התורה לא חלקה ביניהם בזה.
ריכוז קישורים