תנ"ך - או־מצא אבדה וכחש בה ונשבע על־שקר על־אחת מכל אשר־יעשה האדם לחטא בהנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֽוֹ־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־שָׁ֑קֶר עַל־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה: (ויקרא פרק ה פסוק כב)

טקסט וניקוד:

אוֹ־מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל־שָׁקֶר עַל־אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה: (ויקרא פרק ה פסוק כב)

טקסט בלבד:

או־מצא אבדה וכחש בה ונשבע על־שקר על־אחת מכל אשר־יעשה האדם לחטא בהנה: (ויקרא פרק ה פסוק כב)

תיקון קוראים:

או־מצא אבדה וכחש בה ונשבע על־שקר על־אחת מכל אשר־יעשה האדם לחטא בהנה: (ויקרא פרק ה פסוק כב)
אוֹ אַשׁכַּח אֲבֵידְתָא וְכַדֵּיב בַּהּ וְאִשׁתְּבַע עַל שִׁקרָא עַל חֲדָא מִכֹּל דְּיַעֲבֵיד אֱנָשָׁא לִמחָב בְּהוֹן :

וכחש - ג': וי' ה , כא , כב; איוב ח , יח. על - אחת - ב': וי' ה , כב , כו. בהנה - ג': וי' ה , כב; *במ' יג , יט; יר' ה , יז.

וכחש - ג'; על - אחת - ב'; בהנה - ג'.

וכחש בה - שכָּפר על אחת מכל אלה אשר יעשה האדם לחטוא ולישבע על שקר , לכפירת ממון.

וה"א בהנה - נוסף. ונשבע על שקר - פירושו: או נשבע על ממון שיבקש אדם ממנו; והעד: "או מכל אשר ישבע עליו לשקר" (להלן , כד).

או מצא אבדה וכחש בה - הוא דבר שיש לאחרים חק עליו ולא בא לידו מביתם והם אינם יודעים בזה; ובזה נכלל כל דבר שבממון שיהיה לאדם מרעהו. והקדימה התורה זכירת הפקדון והמלוה לפי שהוא יותר נמצא , ואחר כן זכרה הגזל והעושק , ששניהם יודעים בו , ואחר כן זכרה ענין האבדה , שאין יודע בה כי אם מוצאה. וכחש בה ונשבע לשקר - רוצה לומר , שנשבע שאין בידו כלום , ויהיה נשבע על שקר - רוצה לומר , שיהיה יודע ששקר הוא מה שנשבע עליו כפירתו הממון , ולזה יחויב שיהיה מזיד בממון. על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה - עניינו כמו "אשר חטא מן הקדש" (לעיל , טז). והרצון בו , שיהיה נהנה ממון מפני כפירתו , כמו שזכר בפרטי זה העניין דבר שבממון; ואולם בשאר הדברים שאינם ממון לא ינהג זה הדין. והנה יתבאר ממה שאמר על אחת , שכל אחת ואחת מאלו השבועות אשר בזה התואר יתחייב זה הקרבן; ושלא יתחייב על השבועה האחת , אפילו שהיא לדברים רבים יחד בזה התאר או לאנשים רבים , כי אם קרבן אחד. והנה יתבאר , שזה הדין לא יהיה אלא בדבר המטלטל , כי הפקדון והגזל והעושק והאבדה אינם כי אם בדבר המטלטל. ויתבאר שזה הדין אינה בקנסות , לפי שאין כפירתו מועילה לו בזה , כי אפילו אם יודה יפטר , כמו שהתבאר בפרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כב , ח). והוא מבואר שאין זה הדין נוהג בקרקעות , ולא בשטרות אע"פ שהן מטלטלין , לפי שאין גופן ממון; ולא בעבדים , לפי שדינן ודין הקרקעות אחד. וזה , כי הקרקע לא יתכן בה הכפירה והגזל , כי הוא לפני בעליו בחזקתו , וכן העבדים לא תתכן בהם חזקה תוציאם מיד הבעלים , כי להם בעצמם התחלת תנועה בחירית לשוב אל אישם הראשון (ע"פ הו' ב , ט). והוא עוד מהדברים שלא יתכן בהם כפירה , כי יש לו קול עם שהעבד בעצמו יגיד הענין.
ריכוז קישורים