תנ"ך - או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

א֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם: (ויקרא פרק ה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם: (ויקרא פרק ה פסוק ג)

טקסט בלבד:

או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם: (ויקרא פרק ה פסוק ג)

תיקון קוראים:

או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם: (ויקרא פרק ה פסוק ג)
אוֹ אֲרֵי יִקרַב בְּסוֹאֲבָת אֱנָשָׁא לְכֹל סְאוֹבְתֵיהּ דְּיִסתָּאַב בַּהּ וִיהֵי מְכֻסַא מִנֵיהּ וְהוּא יְדַע וְחָב :

בטומאת אדם - זו טומאת מת (ראה תו"כ ויקרא חובה פרשתא ח פרק יב , ח). לכל טומאתו - לרבות מגע זבים וזבות (ראה שם). אשר יטמא - לרבות הנוגע בבועל נדה. בה - לרבות בולע נבלת עוף טהור (ראה שם). ולא (לפנינו: והוא; וראה להלן , יז) ידע - ששכח הטומאה. ואשם - באכילת קדש או ביאת מקדש.

והוא ידע ואשם - שנודע לו עכשיו שהוא טמא , ויודע שהוא אָשֵם.

או נפש כי (בנוסחנו: אשר) תגע בנבלת הארבע הנזכרות , והם חזיר וחביריו (ראה וי' יא , ד - ז). או בנבלת בהמה טמאה - למאכל , כסוס וחמור. ושרץ טמא - השמֹנה הנזכרים (וי' יא , כט - ל). ונעלם ממנו - ואחר כן ידע. או נגע בזב וטמא מת וזבה ונדה.

ונעלם ממנו והוא טמא - שנעלמה ממנו הטומאה , ואשם - באכילת קדשים או ביאת מקדש; לשון רבנו שלמה. ואין הכוונה שיהו אכילת הקדשים וביאת המקדש נלמדים מן ואשם , כי בכל הקרבנות למעלה נאמר כן; אבל הפרשה הזו תקצר בדבר המובן , כי מפני שאין בנגיעת נבלה ושרץ שום חטא , ולא הוזהרו ממנה אפילו הכהנים , אי אפשר שיחייב הכתוב בנגיעתם קרבן; אבל אמר , כי כאשר יִטמא האדם ונעלם ממנו הטומאה , או כאשר ישבע ונעלם ממנו השבועה ויחטא - בהעלמה של אחת מאלה יתחייב להביא קרבן. ובידוע שאין בהעלמת הטומאה חטא , זולתי שיאכל קדשים או יבא למקדש , ואין בהעלמת השבועה חטא , זולתי שיעבור עליה. וזה ישוב פשוטן של מקראות בפרשה זו; ולרבותינו בה עוד מדרשים לחזוק הענין הזה.

או כי יגע בטומאת אדם לכל טומאתו אשר יטמא בה - רוצה לומר: הן טומאת מת הן טומאת זב וזבה ונדה ויולדת ובועל נדה ושאר מה שידמה לזה. ונעלם ממנו והוא ידע ואשם - רוצה לומר , שאחר שידע היותו טמא - נעלם ממנו ואשם - אם כשנכנס למקדש או כשאכל קדש. ולזה יחוייב שתהיה לו ידיעה בזה קודם ההעלם , ויחויב גם כן שתהיה לו ידיעה אחר ההעלם; כי לולי הידיעה לא יתעורר להביא קרבן על חטאתו , ולא יוכל להתודות אשר חטא. ולזה יחויב שתהיה לו ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בנתים , ואז ינהג בזה זה הדין.
ריכוז קישורים