תנ"ך - או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע׀ או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא־ידע ואשם לאחת מאלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע׀ א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה: (ויקרא פרק ה פסוק ד)

טקסט וניקוד:

אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע׀ אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא־יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה: (ויקרא פרק ה פסוק ד)

טקסט בלבד:

או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע׀ או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא־ידע ואשם לאחת מאלה: (ויקרא פרק ה פסוק ד)

תיקון קוראים:

או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע׀ או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא־ידע ואשם לאחת מאלה: (ויקרא פרק ה פסוק ד)
אוֹ אֱנָשׁ אֲרֵי יְקַיֵים לְפָרָשָׁא בְסִפוָן לְאַבאָשָׁא אוֹ לְאֵיטָבָא לְכֹל דִּיפָרֵישׁ אֱנָשָׁא בְּקִיוּם וִיהֵי מְכֻסַא מִנֵיהּ וְהוּא יְדַע וְחָב לַחֲדָא מֵאִלֵין :

להרע - ו' בפתח: *בר' לא , ז; *וי' ה , ד; יר' ד , כב; כה , כט; זכ' ח , יד; תה' טו , ד.

להרע ו' פת' ולא נתנו אלהים להרע או להיטיב חכמים המה להרע כי הנה בעיר אשר נקרא שמי כאשר זממתי נשבע להרע.

לבטא - ל'; להרע - ו'; יבטא - ל'.

בשפתים - ולא בלב (ראה תו"כ ויקרא חובה פרשתא ט , ב). להרע - לעצמו , או להטיב (בנוסחנו: להיטיב) - לעצמו; כגון 'אוכַל' ו'לא אוכל' , 'אישן' ו'לא אישן'. לכל אשר יבטא [האדם] - לרבות לשעבר (ראה שם , ח). ונעלם ממנו - ועבר על שבועתו. כל אלה בקרבן עולה ויורד המפורש כאן; אבל שבועה שיש בה כפירת ממון אינה בקרבן זה אלא באשם (ראה להלן , כה).

לבטא בשפתים - דבור שפה. להרע - למי שהוא חייב; או , על פירוש הגאון: להתענות. וטעם להזכיר אלה - שהוא חייב להתוַדות; ועל האחרות , שהן מצות 'לא תעשה' , לא יתודה לפני הכהן. והקרבן אחד.

ונעלם ממנו והוא טמא - שנעלמה ממנו הטומאה , ואשם - באכילת קדשים או ביאת מקדש; לשון רבנו שלמה. ואין הכוונה שיהו אכילת הקדשים וביאת המקדש נלמדים מן ואשם , כי בכל הקרבנות למעלה נאמר כן; אבל הפרשה הזו תקצר בדבר המובן , כי מפני שאין בנגיעת נבלה ושרץ שום חטא , ולא הוזהרו ממנה אפילו הכהנים , אי אפשר שיחייב הכתוב בנגיעתם קרבן; אבל אמר , כי כאשר יִטמא האדם ונעלם ממנו הטומאה , או כאשר ישבע ונעלם ממנו השבועה ויחטא - בהעלמה של אחת מאלה יתחייב להביא קרבן. ובידוע שאין בהעלמת הטומאה חטא , זולתי שיאכל קדשים או יבא למקדש , ואין בהעלמת השבועה חטא , זולתי שיעבור עליה. וזה ישוב פשוטן של מקראות בפרשה זו; ולרבותינו בה עוד מדרשים לחזוק הענין הזה.

או נפש כי תשבע לבטא בשפתים - לא שיגמור בלבו בלבד ולא יוציא בשפתיו. להרע או להטיב - כמו שנשבע שאוכל ולא אוכל , שארחץ ושלא ארחץ. לכל אשר יבטא האדם בשבועה - רוצה לומר: לכל מה שדרך האדם לבטא בו בשבועה , למנוע ממנו דבר מה או הפך זה. וזה אמנם יהיה כשיוציא בפיו מה שגמר בלבו , לא שיהיה בלבו דבר מתחלף למה שהוציא מפיו; כי אין זה דרך האנשים לבטא בו באופן הזה , וכל שכן בשבועה , כי אז ידקדקו יותר שיהיה מה שהוציאו מפיהם לפי מה שבלבם. ויתבאר עוד , שזאת השבועה אמנם תהיה בדבר הרשות , לא בדבר של מצוה; כי אין העניין ההוא בבחירתו להמשך אליו ולהתרחק ממנו , אבל יחויב לו שינהג בו לפי משפטי התורה. וכאשר יתבאר זה עוד ממה שפרשה התורה באחד מנדרי אסר , רוצה לומר: בנזיר (ראה במ' ו , ג) , שהוא למנוע ממנו היין: שאין שם מצוה תכריחהו לשתות יין או שלא לשתות. ובכלל , הנה זה ממה שאינו צריך אל באור , וזה , שכבר אמר שהשבועה תהיה להרע או להטיב; ואם היתה השבועה בקיום דבר מצוה , הנה היא שבועת שוא , אחר שאי אפשר לו לקימה; ואם אפשר לו לקימה , אינה להרע או להטיב , כי בזולת השבועה היה מוכרח בזה. ואם היתה בבטול דבר מצוה , הנה היא שבועת שוא , אחר שאי אפשר לו לקימה כפי משפטי התורה. ולזה יתבאר שאין שבועת בטוי נוהגת בדבר מצוה. ונעלם ממנו - רוצה לומר , שנעלמה ממנו השבועה שזכר קודם זה. והוא ידע ואשם - רוצה לומר , שכבר ידע קודם זה השבועה , ואחר כן אשם - כשנעלמה ממנו ועבר עליה. או יהיה הרצון בזה , שידע אחר שנעלמה ממנו השבועה: שעבר עליה מפני העלם ממנו השבועה; כאלו תאמר שנשבע שלא יאכל תאנים , ואחר כן נעלמה ממנו השבועה ואכל תאנים , ואחר כן זכר ענין שבועתו ויתברר לו שכבר עבר עליה. לאחת מאלה - רוצה לומר: לשבועת העדות או לטומאת מקדש או לטומאת קדשיו או לשבועת בטוי. ומזה יתבאר , שאם עבר על כל אלו חייב על כל אחת ואחת; ואין צריך לומר אם עבר על אחת מהם פעמים רבות באופן הנזכר , שכבר יתחייב קרבן על כל פעם ופעם.
ריכוז קישורים