תנ"ך - והיה
כי־יאשם
לאחת
מאלה
והתודה
אשר
חטא
עליה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֥ה
כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם
לְאַחַ֣ת
מֵאֵ֑לֶּה
וְהִ֨תְוַדָּ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
חָטָ֖א
עָלֶֽיהָ:
(ויקרא פרק ה פסוק ה)
וְהָיָה
כִי־יֶאְשַׁם
לְאַחַת
מֵאֵלֶּה
וְהִתְוַדָּה
אֲשֶׁר
חָטָא
עָלֶיהָ:
(ויקרא פרק ה פסוק ה)
והיה
כי־יאשם
לאחת
מאלה
והתודה
אשר
חטא
עליה:
(ויקרא פרק ה פסוק ה)
והיה
כי־יאשם
לאחת
מאלה
והתודה
אשר
חטא
עליה:
(ויקרא פרק ה פסוק ה)
וִיהֵי
אֲרֵי
יְחוּב
לַחֲדָא
מֵאִלֵין
וִיוַדֵּי
דְּחָב
עֲלַהּ
:
והתודה
-
ב':
וי'
ה
,
ה;
טז
,
כא.
לבטא
בשפתים
-
דבור
שפה.
להרע
-
למי
שהוא
חייב;
או
,
על
פירוש
הגאון:
להתענות.
וטעם
להזכיר
אלה
-
שהוא
חייב
להתוַדות;
ועל
האחרות
,
שהן
מצות
'לא
תעשה'
,
לא
יתודה
לפני
הכהן.
והקרבן
אחד.
והתודה
אשר
חטא
עליה
והביא
את
אשמו
-
אין
הסדר
כן
,
אבל
הוא
מביא
החטאת
וסומך
עליה
ומתודה
,
כענין
שנאמר
להלן
"וסמך
אהרן
את
שתי
ידיו
על
ראש
השעיר
החי
והתודה
עליו
את
כל
עונות
בני
ישראל"
(וי'
טז
,
כא);
אבל
לא
אמר
כאן
'וסמך
ידו'
,
בעבור
שפירש
בכל
החטאות
למעלה
שהן
טעונין
סמיכה
(ראה
וי'
ד
,
ד
,
טו
,
כד
,
כט)
,
וכן
בקרבנות
הנדבה
(ראה
וי'
א
,
ד;
ג
,
ב
,
ח
,
יג)
,
ולא
פירש
הוידוי
למעלה
בשאר
החטאות.
ועל
דרך
הפשט
יֵראה
,
שאמר
בכאן
והתודה
,
בעבור
כי
שבועת
העדות
יביאו
קרבן
על
זדונה
,
וכן
בשבועת
הפקדון
הזכיר
"והתודו
את
חטאתם
אשר
עשו"
(במ'
ה
,
ז);
אבל
בחטאות
השגגה
לא
יזכיר
וידוי.
אבל
על
דעת
רבותינו
(ראה
ספ"ז
ה
,
ה):
והתודה
אשר
חטא
עליה
-
על
כל
הנזכרים
בפרשה
,
אף
טומאת
מקדש
וקדשיו
ושבועת
בטוי
שהן
בשוגג
,
ובשאר
כל
החטאות
למדנו
מכאן;
אבל
הזכיר
הוידוי
בכאן
,
מפני
ששבועת
העדות
ושבועת
ביטוי
אין
בזדונן
כרת
,
והצריכן
וידוי
,
וכל
שכן
למעלה
בחטאות
קבועות
,
שיתודה
על
חייבי
כריתות.
ורבותינו
אמרו
(ספ"ב
ב)
,
כי
והתודה
אשר
חטא
עליה
-
כלל
לכל
חטאת
שטעונה
וידוי;
והכתוב
בפרשת
'נשא':
"ואשמה
הנפש
ההיא.
והתודו
את
חטאתם
אשר
עשו"
(במ'
ה
,
ו
-
ז)
-
להביא
כל
האשמות.
כך
מפורש
בספרי
(ספ"ב
ב)
,
ושם
דרשו
"הנפש
ההיא
והתודו"
-
'בנין
אב'
לכל
המתים
שיטָענו
ודוי.
והתודה
אשר
חטא
עליה
-
רוצה
לומר
,
שיתודה
בסמכו
ידיו
על
ראש
קרבנו
,
כמו
שהתבאר
במה
שקדם
(וי'
א
,
ד);
וכבר
קצרה
התורה
בזה
להשענה
על
מה
שכבר
התבאר
(שם)
,
שהודוי
יהיה
עם
הסמיכה
על
ראש
הבעל
חי.