תנ"ך - והביא
אתם
אל־הכהן
והקריב
את־אשר
לחטאת
ראשונה
ומלק
את־ראשו
ממול
ערפו
ולא
יבדיל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהֵבִ֤יא
אֹתָם֙
אֶל־הַכֹּהֵ֔ן
וְהִקְרִ֛יב
אֶת־אֲשֶׁ֥ר
לַחַטָּ֖את
רִאשׁוֹנָ֑ה
וּמָלַ֧ק
אֶת־רֹאשׁ֛וֹ
מִמּ֥וּל
עָרְפּ֖וֹ
וְלֹ֥א
יַבְדִּֽיל:
(ויקרא פרק ה פסוק ח)
וְהֵבִיא
אֹתָם
אֶל־הַכֹּהֵן
וְהִקְרִיב
אֶת־אֲשֶׁר
לַחַטָּאת
רִאשׁוֹנָה
וּמָלַק
אֶת־רֹאשׁוֹ
מִמּוּל
עָרְפּוֹ
וְלֹא
יַבְדִּיל:
(ויקרא פרק ה פסוק ח)
והביא
אתם
אל־הכהן
והקריב
את־אשר
לחטאת
ראשונה
ומלק
את־ראשו
ממול
ערפו
ולא
יבדיל:
(ויקרא פרק ה פסוק ח)
והביא
אתם
אל־הכהן
והקריב
את־אשר
לחטאת
ראשונה
ומלק
את־ראשו
ממול
ערפו
ולא
יבדיל:
(ויקרא פרק ה פסוק ח)
וְיַיתֵי
יָתְהוֹן
לְוָת
כָּהֲנָא
וִיקָרֵיב
יָת
דִּלחַטָתָא
קַדמוּתָא
וְיִמלוֹק
יָת
רֵישֵׁיהּ
מִקֳבֵיל
קְדָלֵיהּ
וְלָא
יַפרֵישׁ
:
ראשונה
-
ג'
מלא:
*וי'
ה
,
ח;
יר'
טז
,
יח;
עז'
ט
,
ב.
ראשונה
-
י'
(בכתיבים
שונים):
בר'
לג
,
ב;
לח
,
כח;
וי'
ה
,
ח
(מלא
ו"ו);
במ'
ב
,
ט;
יהו'
כא
,
י
(מלא
יו"ד);
מ"א
יח
,
כה;
יש'
סה
,
ז;
יר'
טז
,
יח
(מלא
ו"ו);
אס'
א
,
יד;
עז'
ט
,
ב
(מלא
ו"ו).
ראשונה
ג'
מל'
והקריב
את
אשר
לחטאת
ראשונה
ושלמתי
ראשונה
משנה
עונם
היתה
במעל
הזה
ראשונה.
והקריב
את
אשר
לחטאת
ראשונה
-
חטאת
קודמת
לעולה.
למה
הדבר
דומה?
לפרקליט
שנכנס
לרַצות;
ריצה
פרקליט
,
נכנס
דורון
אחריו
(ראה
זבחים
ז
,
ב).
ולא
יבדיל
-
אינו
מולק
אלא
סימן
אחד
(ראה
חולין
כא
,
ב).
'עורף'
-
הוא
גובה
הראש
המשפיע
לצד
הצואר.
מול
עורף
-
מול
הרואה
את
העורף
,
הוא
אורך
כל
אחורי
הצואר.
ולא
יבדיל
-
סימן
אחד
ימלק
ולא
שנים.
והקריב
אשר
לחטאת
ראשונה
-
לפי
שאין
ראוי
שיקריב
העולה
,
שהיא
כמו
דורון
לשם
יתעלה
,
קודם
התנקותו
מחטאו;
ולזה
ראוי
שיקדם
החטאת
לכפר
חטאו
,
ואחר
כך
יהיה
מרוצה
לשם
יתעלה
באופן
שיתכן
שיקח
דורון
ממנו.
ומלק
את
ראשו
ממול
עורפו
-
כבר
התבאר
במה
שקדם
ענין
המליקה
(וי'
א
,
טו);
וזאת
המליקה
תהיה
בעזרה.
לא
יבדיל
-
הוא
מצות
'לא
תעשה';
רוצה
לומר:
שלא
יבדיל
הראש
מהעוף
ההוא
,
אבל
יהיה
מחובר
עמו.
ולזה
יתבאר
,
שבמליקת
עוף
החטאת
לא
יצטרך
לחתוך
בצפורן
כי
אם
סימן
אחד
או
רובו
,
ואולם
במליקת
העולה
יצטרך
לחתוך
רוב
הסימנין
כמו
הענין
בבהמה
,
לפי
שלא
שלל
הכתוב
ממנה
אלא
שלא
יצטרך
להבדיל
-
כמו
העניין
בבהמה
שיבדיל
ממנה
הראש
בפני
עצמו
-
ואולם
לחתיכת
הסימנין
בשחיטה
יהיה
עניינו
כעניין
עולת
בהמה
,
רוצה
לומר
,
שיצטרך
לחתוך
שני
סימנים
או
רובם.
וזאת
המליקה
תהיה
למטה
,
כמו
העניין
בשחיטת
הקרבנות;
כי
לא
זכרה
התורה
בזה
דבר
יחייב
שתהיה
מליקה
נעשית
למעלה.
אלא
שכבר
יראה
שהיא
תהיה
לצד
שהיתה
אליו
מליקת
עולת
העוף
,
אין
הבדל
ביניהם
,
אלא
שמעשה
העולה
למעלה
ומעשה
החטאת
למטה.
ושניהם
היתה
מליקתם
לצד
דרומית
-
מערבית
,
וזה
יתבאר
ממה
שנזכר
בעולת
העוף
במעט
עיון.