תנ"ך - ויקרא פרק ו פסוק כב - כל־זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קָדָשִׁ֖ים הִֽוא: (ויקרא פרק ו פסוק כב)

טקסט וניקוד:

כָּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא: (ויקרא פרק ו פסוק כב)

טקסט בלבד:

כל־זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא: (ויקרא פרק ו פסוק כב)

תיקון קוראים:

כל־זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא: (ויקרא פרק ו פסוק כב)
כָּל דְּכוּרָא בְכָהֲנַיָא יֵיכוֹל יָתַהּ קוֹדֶשׁ קֻדשִׁין הִיא :

הוא - י' קר'.

כל זכר בכהנים יאכל - הא למדת , ש"המחטא אותה" האמור למעלה (פס' יט) - לא לאסור שאר כהנים , אלא להוציא את שאינו ראוי לחיטוי.

וטעם קדש קדשים הוא עם כל זכר - שאין ראוי לאכל החטאת שהקריבו האמורים ממנה והובאה לכפר , כי אם התמימים; והזכר תמים מהנקבה. ואפילו יהיה קטן יקרא 'זכר'; והזכר - שהוא בן שלש עשרה שנה , כאשר העתיקו אבותינו (ראה נדה מה , ב).

וחדש דינים רבים בנבלעים מן החטאת: תכבס במקום קדוש - החמיר הכתוב בדם הנבלע בבגד לעשותו כאשר היה קודם הזייה , שלא יֵצא חוץ לקלעים; ואמר: וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר - ואף הוא במקום קדוש הוא נשבר , והחרסין נבלעין במקומן , ואין עושין בו מריקה ושטיפה כלל. וכן המריקה והשטיפה בכלי נחשת - במקום קדוש היא; כי כל הכתובים נמשכים אל מקום קדוש שהזכיר. וכל חטאת אשר יובא מדמה - שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לפנים , פסולה; לשון רבנו שלמה. וכפי הדעת הזו , מה שאמר לכפר בקדש - אינו כמשמעו , שזו אינה מכפרת , שהרי נפסלה בהבאה זו ומפני פסול שלה היא נשרפת! אבל אמר לכפר - שאם הִכניסה לִפנים על דעת לכפר , שיזה ממנה שם כמעשה חטאת פנימית - אע"פ שלא כפר בה , כלומר: שלא הזה מדמה כלום , נפסלה משעת כניסה ותשרף. ואפשר , שאם הכניסה שלא על דעת להזות ממנה כלל - שתהא כשרה; וכדברי רבי שמעון (זבחים פב , א) , אינה פסולה אלא אם כן כפר בדמה , שעשה בה הזאות כמעשה חטאת הפנימית; ולכך אמר הכתוב: לכפר - לא שכפרה , אלא שהוא הביא מדמה לכפר וכפר בה כפי מחשבתו. ופירוש 'לפנים' - שהכניס הדם להיכל; וכן אם הכניס מדם פר כהן משיח והעלם דבר ושעירי עבודה זרה לפני לפנים , שכולן לפנים ממקומן הכניסן , ופסולין. ואמר: מדמה - שאפילו מקצת דמה פוסל , שאם קבל דמה בשני כוסות והכניס אחד מהם לפנים - נפסלה. ועל דרך הפשט: אין הכתוב מדבר אלא בחטאות הפנימיות שצוה כבר בשריפתן , ובא כאן ליתן 'לא תעשה' על אכילתן , כי הפרשה - להשלים דיני החטאות; וזהו מדרשו של רבי יוסי הגלילי ב'תורת כהנים' (צו פרשתא ג פרק ח , ח) ובזבחים (פב , א).

כל זכר בכהנים יאכל אותה - למדנו מזה , שלא תאכל ממנו כהנת. קדש קדשים היא - למדנו מזה , שלא תאכל כהנת קדשי קדשים.