תנ"ך - וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכָל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף: פ (ויקרא פרק ו פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וְכָל־חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף: פ (ויקרא פרק ו פסוק כג)

טקסט בלבד:

וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף: פ (ויקרא פרק ו פסוק כג)

תיקון קוראים:

וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף: פ (ויקרא פרק ו פסוק כג)
וְכָל חַטָתָא דְּיִתָּעַל מִדְּמַהּ לְמַשׁכַּן זִמנָא לְכַפָּרָא בְקֻדשָׁא לָא תִתאֲכִיל בְּנוּרָא תִּתּוֹקַד :

יובא - ה': *וי' ו , כג; יא , לב; מ"ב יב , ה , יז; יר' י , ט. מדמה - ה' בתורה: ראה וי' ד , ל. תאכל - ט': ראה לעיל , ט.

יובא ה' וכל חטאת במים יובא וטמא עד כל כסף הקדש' אשר יובא בית יי' כסף אשם וכסף חטאות כסף מרקע.

יובא - ה'; מדמה - ה' בתו'; תאכל - ט'.

וכל חטאת וגו' - שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לִפנים , פסולה (ראה זבחים פב , א). [וכל - לרבות שאר קדשים.]

כל (בנוסחנו: וכל) חטאת אשר יובא מדמה וגו' - חטאות הפנימיות: פר כהן משיח (ראה וי' ד , ג) ופר העלם דבר של ציבור (ראה שם , יד) ופר ושעיר של יום הכיפורים (ראה וי' טז , כז) ושעירי עבודה זרה (ראה במ' טו , כד) - כל אילו כתוב בהם מתנות לפנים בהיכל על הפרכת ומזבח הזהב. וזהו פשוטו.

וכל חטאת אשר יובא מדמה לכפר בקדש - והנה מקום הפרכת יקרא 'קדש'; כי החצר , ואם היא קדש , היא כנגד אהל מועד - חול. גם יקרא לפנים מהפרכת 'קדש' , כנגד אהל מועד; כמו "בזאת יבא אהרן אל הקדש" (וי' טז , ג). וזאת החטאת היא חטאת הכהן הגדול או הקהל (ראה וי' ד , ב , יד).

וחדש דינים רבים בנבלעים מן החטאת: תכבס במקום קדוש - החמיר הכתוב בדם הנבלע בבגד לעשותו כאשר היה קודם הזייה , שלא יֵצא חוץ לקלעים; ואמר: וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר - ואף הוא במקום קדוש הוא נשבר , והחרסין נבלעין במקומן , ואין עושין בו מריקה ושטיפה כלל. וכן המריקה והשטיפה בכלי נחשת - במקום קדוש היא; כי כל הכתובים נמשכים אל מקום קדוש שהזכיר. וכל חטאת אשר יובא מדמה - שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לפנים , פסולה; לשון רבנו שלמה. וכפי הדעת הזו , מה שאמר לכפר בקדש - אינו כמשמעו , שזו אינה מכפרת , שהרי נפסלה בהבאה זו ומפני פסול שלה היא נשרפת! אבל אמר לכפר - שאם הִכניסה לִפנים על דעת לכפר , שיזה ממנה שם כמעשה חטאת פנימית - אע"פ שלא כפר בה , כלומר: שלא הזה מדמה כלום , נפסלה משעת כניסה ותשרף. ואפשר , שאם הכניסה שלא על דעת להזות ממנה כלל - שתהא כשרה; וכדברי רבי שמעון (זבחים פב , א) , אינה פסולה אלא אם כן כפר בדמה , שעשה בה הזאות כמעשה חטאת הפנימית; ולכך אמר הכתוב: לכפר - לא שכפרה , אלא שהוא הביא מדמה לכפר וכפר בה כפי מחשבתו. ופירוש 'לפנים' - שהכניס הדם להיכל; וכן אם הכניס מדם פר כהן משיח והעלם דבר ושעירי עבודה זרה לפני לפנים , שכולן לפנים ממקומן הכניסן , ופסולין. ואמר: מדמה - שאפילו מקצת דמה פוסל , שאם קבל דמה בשני כוסות והכניס אחד מהם לפנים - נפסלה. ועל דרך הפשט: אין הכתוב מדבר אלא בחטאות הפנימיות שצוה כבר בשריפתן , ובא כאן ליתן 'לא תעשה' על אכילתן , כי הפרשה - להשלים דיני החטאות; וזהו מדרשו של רבי יוסי הגלילי ב'תורת כהנים' (צו פרשתא ג פרק ח , ח) ובזבחים (פב , א).

וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אוהל מועד לכפר בקדש לא תאכל - למדנו מזה , שאף חטאת יחיד שהיא נאכלת , אם בא אפילו מקצת דמה אל אהל מועד לכפר בקודש נפסל אפילו שאר דמה , ולזה לא תהיה נאכלת לא למזבח ולא לכהנים; כי זריקת הדם מכשיר האמורים למזבח , והקטרת האמורין מתיר הבשר לכהנים. ואם בא שם ולא הזה ממנו בקדש , אם היתה כוונתו כשהביאו שם שיכפר בו בקדש , הנה נפסל החטאת. וראוי שנדע , שכמו זה הדין יהיה בדם הנכנס בקדש אם הכניסוהו לבית קדשי הקדשים , כי היחס אחד. וכן ראוי שנדע , שהבשר שנכנס מהחטאת לאהל מועד - כשר , שנאמר: מדמה , ולא 'מבשרה'. וכן ראוי שנדע , שהדם שיוצא חוץ למחיצתו , במקום למטה בקדושה ממחיצתו , שהוא נפסל. אבל לא נשפוט בזה שיהיה נפסל , כי אם היוצא , כמו העניין בבשר שיצא חוץ למחיצתו; כי מה שחדש בזה המקום , שיהיה מקצת הדם הנכנס באהל מועד פוסל שירי הדם - לא נלמוד ממנו לשאר ענייני יציאת הדם ממחיצתו. באש תשרף - אי אפשר שנאמר שיהיה נשרף במזבח העולה , כי אין למזבח העולה מהחטאת כי אם האמורים; אבל יהיה נשרף במקום אשר ישרפו בו הדברים אשר אינם קרבים לשם יתעלה. ולפי שלא ביאר שלא יהיה נשרף מחוץ למחנה , אבל אמר סתם באש תשרף , למדנו שהוא נשרף במקומו בעזרה , במקום מוכן שם לשרוף פסולי המוקדשין. ואחשוב שזה המקום היה לצד המזרח , כמו העניין במקום הדשן. וראוי שנבין מזה המקום , שהחטאות הנשרפות , אשר מחוקם להוציאם חוץ לעזרה , הנה אם אירע בהם פסול בחוץ - לא ישרפו כמצותן , אבל ישרפו חוץ לעזרה במקום מוכן שם לזה. והנה לא בארה התורה אלו המקומות כמו שבארה מקום השלכת מוראת העוף , להעיר , שכל מקום כשר לזה , והוא שיהיה בעזרה במה שנשרף בעזרה , או חוץ לעזרה במה שנשרף חוץ לעזרה. וראוי שתדע , שאין ראוי שיפורש וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד - החטאת אשר מדרכו שיובא מדמו אל אהל מועד , והם החטאות הנשרפות; שאם היה הדבר כן , לא היה ראוי שיאמר באש תשרף , לפי שכבר באר זה במה שקדם (ראה וי' ד , יב). ועוד , שהוא מדבר עתה בחטאות הנאכלות; ועוד , שכבר יורה לשון התורה שהבאת דמו לכפר בקדש - סבת החיוב שלא תאכל , רוצה לומר , שלולי זה כבר היה נאכל; וזה המאמר לא יתכן כי אם בחטאות הנאכלות. וראוי גם כן שתדע , שכבר כלל באמרו לא תאכל - החטאות הנשרפות , ולזה אמר וכל חטאת; שאם היתה הכונה בזה בחטאות הנאכלות לבד , לא היה צריך לומר וכל חטאת , אבל היה אומר 'ואם יובא מדמה אל אהל מועד'. ואמרו: באש תשרף - שב גם כן לכל אלו החטאות; והכונה בו , בחטאות הנשרפות - שלא ישרף כמצות "אל שפך הדשן" (וי' ד , יב) , אבל ישרף באופן הִשָׂרף פסולי המוקדשים.
ריכוז קישורים