תנ"ך - וכל־חטאת
אשר
יובא
מדמה
אל־אהל
מועד
לכפר
בקדש
לא
תאכל
באש
תשרף:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכָל־חַטָּ֡את
אֲשֶׁר֩
יוּבָ֨א
מִדָּמָ֜הּ
אֶל־אֹ֧הֶל
מוֹעֵ֛ד
לְכַפֵּ֥ר
בַּקֹּ֖דֶשׁ
לֹ֣א
תֵאָכֵ֑ל
בָּאֵ֖שׁ
תִּשָּׂרֵֽף:
פ
(ויקרא פרק ו פסוק כג)
וְכָל־חַטָּאת
אֲשֶׁר
יוּבָא
מִדָּמָהּ
אֶל־אֹהֶל
מוֹעֵד
לְכַפֵּר
בַּקֹּדֶשׁ
לֹא
תֵאָכֵל
בָּאֵשׁ
תִּשָּׂרֵף:
פ
(ויקרא פרק ו פסוק כג)
וכל־חטאת
אשר
יובא
מדמה
אל־אהל
מועד
לכפר
בקדש
לא
תאכל
באש
תשרף:
פ
(ויקרא פרק ו פסוק כג)
וכל־חטאת
אשר
יובא
מדמה
אל־אהל
מועד
לכפר
בקדש
לא
תאכל
באש
תשרף:
פ
(ויקרא פרק ו פסוק כג)
וְכָל
חַטָתָא
דְּיִתָּעַל
מִדְּמַהּ
לְמַשׁכַּן
זִמנָא
לְכַפָּרָא
בְקֻדשָׁא
לָא
תִתאֲכִיל
בְּנוּרָא
תִּתּוֹקַד
:
יובא
-
ה':
*וי'
ו
,
כג;
יא
,
לב;
מ"ב
יב
,
ה
,
יז;
יר'
י
,
ט.
מדמה
-
ה'
בתורה:
ראה
וי'
ד
,
ל.
תאכל
-
ט':
ראה
לעיל
,
ט.
יובא
ה'
וכל
חטאת
במים
יובא
וטמא
עד
כל
כסף
הקדש'
אשר
יובא
בית
יי'
כסף
אשם
וכסף
חטאות
כסף
מרקע.
יובא
-
ה';
מדמה
-
ה'
בתו';
תאכל
-
ט'.
וכל
חטאת
וגו'
-
שאם
הכניס
מדם
חטאת
החיצונה
לִפנים
,
פסולה
(ראה
זבחים
פב
,
א).
[וכל
-
לרבות
שאר
קדשים.]
כל
(בנוסחנו:
וכל)
חטאת
אשר
יובא
מדמה
וגו'
-
חטאות
הפנימיות:
פר
כהן
משיח
(ראה
וי'
ד
,
ג)
ופר
העלם
דבר
של
ציבור
(ראה
שם
,
יד)
ופר
ושעיר
של
יום
הכיפורים
(ראה
וי'
טז
,
כז)
ושעירי
עבודה
זרה
(ראה
במ'
טו
,
כד)
-
כל
אילו
כתוב
בהם
מתנות
לפנים
בהיכל
על
הפרכת
ומזבח
הזהב.
וזהו
פשוטו.
וכל
חטאת
אשר
יובא
מדמה
לכפר
בקדש
-
והנה
מקום
הפרכת
יקרא
'קדש';
כי
החצר
,
ואם
היא
קדש
,
היא
כנגד
אהל
מועד
-
חול.
גם
יקרא
לפנים
מהפרכת
'קדש'
,
כנגד
אהל
מועד;
כמו
"בזאת
יבא
אהרן
אל
הקדש"
(וי'
טז
,
ג).
וזאת
החטאת
היא
חטאת
הכהן
הגדול
או
הקהל
(ראה
וי'
ד
,
ב
,
יד).
וחדש
דינים
רבים
בנבלעים
מן
החטאת:
תכבס
במקום
קדוש
-
החמיר
הכתוב
בדם
הנבלע
בבגד
לעשותו
כאשר
היה
קודם
הזייה
,
שלא
יֵצא
חוץ
לקלעים;
ואמר:
וכלי
חרש
אשר
תבושל
בו
ישבר
-
ואף
הוא
במקום
קדוש
הוא
נשבר
,
והחרסין
נבלעין
במקומן
,
ואין
עושין
בו
מריקה
ושטיפה
כלל.
וכן
המריקה
והשטיפה
בכלי
נחשת
-
במקום
קדוש
היא;
כי
כל
הכתובים
נמשכים
אל
מקום
קדוש
שהזכיר.
וכל
חטאת
אשר
יובא
מדמה
-
שאם
הכניס
מדם
חטאת
החיצונה
לפנים
,
פסולה;
לשון
רבנו
שלמה.
וכפי
הדעת
הזו
,
מה
שאמר
לכפר
בקדש
-
אינו
כמשמעו
,
שזו
אינה
מכפרת
,
שהרי
נפסלה
בהבאה
זו
ומפני
פסול
שלה
היא
נשרפת!
אבל
אמר
לכפר
-
שאם
הִכניסה
לִפנים
על
דעת
לכפר
,
שיזה
ממנה
שם
כמעשה
חטאת
פנימית
-
אע"פ
שלא
כפר
בה
,
כלומר:
שלא
הזה
מדמה
כלום
,
נפסלה
משעת
כניסה
ותשרף.
ואפשר
,
שאם
הכניסה
שלא
על
דעת
להזות
ממנה
כלל
-
שתהא
כשרה;
וכדברי
רבי
שמעון
(זבחים
פב
,
א)
,
אינה
פסולה
אלא
אם
כן
כפר
בדמה
,
שעשה
בה
הזאות
כמעשה
חטאת
הפנימית;
ולכך
אמר
הכתוב:
לכפר
-
לא
שכפרה
,
אלא
שהוא
הביא
מדמה
לכפר
וכפר
בה
כפי
מחשבתו.
ופירוש
'לפנים'
-
שהכניס
הדם
להיכל;
וכן
אם
הכניס
מדם
פר
כהן
משיח
והעלם
דבר
ושעירי
עבודה
זרה
לפני
לפנים
,
שכולן
לפנים
ממקומן
הכניסן
,
ופסולין.
ואמר:
מדמה
-
שאפילו
מקצת
דמה
פוסל
,
שאם
קבל
דמה
בשני
כוסות
והכניס
אחד
מהם
לפנים
-
נפסלה.
ועל
דרך
הפשט:
אין
הכתוב
מדבר
אלא
בחטאות
הפנימיות
שצוה
כבר
בשריפתן
,
ובא
כאן
ליתן
'לא
תעשה'
על
אכילתן
,
כי
הפרשה
-
להשלים
דיני
החטאות;
וזהו
מדרשו
של
רבי
יוסי
הגלילי
ב'תורת
כהנים'
(צו
פרשתא
ג
פרק
ח
,
ח)
ובזבחים
(פב
,
א).
וכל
חטאת
אשר
יובא
מדמה
אל
אוהל
מועד
לכפר
בקדש
לא
תאכל
-
למדנו
מזה
,
שאף
חטאת
יחיד
שהיא
נאכלת
,
אם
בא
אפילו
מקצת
דמה
אל
אהל
מועד
לכפר
בקודש
נפסל
אפילו
שאר
דמה
,
ולזה
לא
תהיה
נאכלת
לא
למזבח
ולא
לכהנים;
כי
זריקת
הדם
מכשיר
האמורים
למזבח
,
והקטרת
האמורין
מתיר
הבשר
לכהנים.
ואם
בא
שם
ולא
הזה
ממנו
בקדש
,
אם
היתה
כוונתו
כשהביאו
שם
שיכפר
בו
בקדש
,
הנה
נפסל
החטאת.
וראוי
שנדע
,
שכמו
זה
הדין
יהיה
בדם
הנכנס
בקדש
אם
הכניסוהו
לבית
קדשי
הקדשים
,
כי
היחס
אחד.
וכן
ראוי
שנדע
,
שהבשר
שנכנס
מהחטאת
לאהל
מועד
-
כשר
,
שנאמר:
מדמה
,
ולא
'מבשרה'.
וכן
ראוי
שנדע
,
שהדם
שיוצא
חוץ
למחיצתו
,
במקום
למטה
בקדושה
ממחיצתו
,
שהוא
נפסל.
אבל
לא
נשפוט
בזה
שיהיה
נפסל
,
כי
אם
היוצא
,
כמו
העניין
בבשר
שיצא
חוץ
למחיצתו;
כי
מה
שחדש
בזה
המקום
,
שיהיה
מקצת
הדם
הנכנס
באהל
מועד
פוסל
שירי
הדם
-
לא
נלמוד
ממנו
לשאר
ענייני
יציאת
הדם
ממחיצתו.
באש
תשרף
-
אי
אפשר
שנאמר
שיהיה
נשרף
במזבח
העולה
,
כי
אין
למזבח
העולה
מהחטאת
כי
אם
האמורים;
אבל
יהיה
נשרף
במקום
אשר
ישרפו
בו
הדברים
אשר
אינם
קרבים
לשם
יתעלה.
ולפי
שלא
ביאר
שלא
יהיה
נשרף
מחוץ
למחנה
,
אבל
אמר
סתם
באש
תשרף
,
למדנו
שהוא
נשרף
במקומו
בעזרה
,
במקום
מוכן
שם
לשרוף
פסולי
המוקדשין.
ואחשוב
שזה
המקום
היה
לצד
המזרח
,
כמו
העניין
במקום
הדשן.
וראוי
שנבין
מזה
המקום
,
שהחטאות
הנשרפות
,
אשר
מחוקם
להוציאם
חוץ
לעזרה
,
הנה
אם
אירע
בהם
פסול
בחוץ
-
לא
ישרפו
כמצותן
,
אבל
ישרפו
חוץ
לעזרה
במקום
מוכן
שם
לזה.
והנה
לא
בארה
התורה
אלו
המקומות
כמו
שבארה
מקום
השלכת
מוראת
העוף
,
להעיר
,
שכל
מקום
כשר
לזה
,
והוא
שיהיה
בעזרה
במה
שנשרף
בעזרה
,
או
חוץ
לעזרה
במה
שנשרף
חוץ
לעזרה.
וראוי
שתדע
,
שאין
ראוי
שיפורש
וכל
חטאת
אשר
יובא
מדמה
אל
אהל
מועד
-
החטאת
אשר
מדרכו
שיובא
מדמו
אל
אהל
מועד
,
והם
החטאות
הנשרפות;
שאם
היה
הדבר
כן
,
לא
היה
ראוי
שיאמר
באש
תשרף
,
לפי
שכבר
באר
זה
במה
שקדם
(ראה
וי'
ד
,
יב).
ועוד
,
שהוא
מדבר
עתה
בחטאות
הנאכלות;
ועוד
,
שכבר
יורה
לשון
התורה
שהבאת
דמו
לכפר
בקדש
-
סבת
החיוב
שלא
תאכל
,
רוצה
לומר
,
שלולי
זה
כבר
היה
נאכל;
וזה
המאמר
לא
יתכן
כי
אם
בחטאות
הנאכלות.
וראוי
גם
כן
שתדע
,
שכבר
כלל
באמרו
לא
תאכל
-
החטאות
הנשרפות
,
ולזה
אמר
וכל
חטאת;
שאם
היתה
הכונה
בזה
בחטאות
הנאכלות
לבד
,
לא
היה
צריך
לומר
וכל
חטאת
,
אבל
היה
אומר
'ואם
יובא
מדמה
אל
אהל
מועד'.
ואמרו:
באש
תשרף
-
שב
גם
כן
לכל
אלו
החטאות;
והכונה
בו
,
בחטאות
הנשרפות
-
שלא
ישרף
כמצות
"אל
שפך
הדשן"
(וי'
ד
,
יב)
,
אבל
ישרף
באופן
הִשָׂרף
פסולי
המוקדשים.