תנ"ך - והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ הָעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים: (ויקרא פרק ו פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְהָאֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד־בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: (ויקרא פרק ו פסוק ה)

טקסט בלבד:

והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים: (ויקרא פרק ו פסוק ה)

תיקון קוראים:

והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים: (ויקרא פרק ו פסוק ה)
וְאִישָׁתָא עַל מַדבְּחָא תְהֵי יָקְדָא בֵיהּ לָא תִטפֵּי וְיַבעַר עֲלַהּ כָּהֲנָא אָעִין בִּצפַר בִּצפַר וְיַסדַּר עֲלַהּ עֲלָתָא וְיַסֵיק עֲלַהּ תַּרבֵּי נִכסַת קֻדשַׁיָא :

והאש - ג': וי' ו , ה; יח' טו , ז; דה"ב ז , א. לא תכבה - ו': *וי' ו , ה , ו; יש' לד , י; סו , כד; יח' כא , ג , ד. ובער - ב': שמ' כב , ד; וי' ו , ה. בבקר בבקר - י"ג: שמ' טז , כא; ל , ז; לו , ג; *וי' ו , ה; ש"ב יג , ד; יש' כח , יט; נ , ד; יח' מו , יג , יד , טו; צפ' ג , ה; דה"א כג , ל; דה"ב יג , יא.

לא תכבה ו' והאש על אש תמיד לילה ויומם לא תכבה ואשם לא תכבה ואכלה בך וראו כל בשר. בבקר בבקר י"ג וילקטו אתו והקטיר עליו אהרן ויקחו מלפני משה והאש על המזבח מדוע אתה ככה דל בן המלך וכבש בן שנתו ומנחה תעשה עליו ועשו את הכבש ואת המנחה מדי עברו יקח אתכם לשון למודים יי' צדיק בקרבה ולעמד ומקטרים ליי'.

לא תכבה - ו'; ובער - ב'; בבקר בבקר - י"ג.

והאש על המזבח תוקד בו - ריבה כאן יקידות הרבה: "על מוקדה" (לעיל , ב); "ואש המזבח תוקד בו" (שם); והאש על המזבח תוקד בו; "אש תמיד תוקד [על המזבח]" (להלן , ו). כולו נדרש במסכת יומא (מג , ב) , שנחלקו רבותינו במניין מערכות שהיו שם. וערך עליה [הכהן] העולה - עולת תמיד היא תקדום (ראה פסחים נח , א). חלבי השלמים - אם יביאו שם שלמים. ורבותינו למדו מכאן (ראה שם): עליה , של עולת הבֹּקר , השלם כל הקרבנות כולן. מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים (ראה פסחים נט , א).

והאש על המזבח תוקד בו - פעם שנית (ראה לעיל , ב) , להוסיף לא תכבה - ביום. וטעם בבקר בבקר - בכל בקר ובקר. ובתחלה יעלה העולה , ואחר כן אמורי השלמים.

והאש על המזבח תוקד בו - רוצה לומר , שאחר זה יעשה שתוקד אש על המזבח בו בעצמו , לא שיציתו האש למטה ויעלוהו שם; וזה אמנם יהיה כשיערכו שם העצים וידליקום שם. וראוי שיהיו פני המדליק לפני יי' (להלן , ז) , שהוא צד המערב , כי כבר דקדקה התורה בזה בכל העניינים , כמו שתראה (ראה להלן , ז); ומפני זה יהיה התחלת הבערתה מפאת מזרח של המערכה. לא תכבה - הוא מצות 'לא תעשה'; והמכבה לוקה. ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר - רוצה לומר: על אש המערכה; והם שני גזירי עצים שהיה מביא לערוך עליהם העולה , באופן שתהיה העולה על העצים. ולפי שלא התנה שיהיה שם כהן כי אם בהבערת העצים , למד בו שהולכת העצים אינה צריכה כהן. וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים - למדנו מזה , שהעולה היא הראשונה לכל הקרבנות , רוצה לומר: עולת התמיד , ועליה יהיו שאר הקרבנות. יאמר בזה המקום והקטיר עליה חלבי השלמים - ואמר בפרשת 'ויקרא' בחטאת ובמנחת חוטא: "והקטיר המזבחה על אשי יי'" (ה , יב).
ריכוז קישורים