תנ"ך - צרור המר ׀ דודי לי בין שדי ילין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין: (שיר השירים פרק א פסוק יג)

טקסט וניקוד:

צְרוֹר הַמֹּר ׀ דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין: (שיר השירים פרק א פסוק יג)

טקסט בלבד:

צרור המר ׀ דודי לי בין שדי ילין: (שיר השירים פרק א פסוק יג)

תיקון קוראים:

צרור המר ׀ דודי לי בין שדי ילין: (שיר השירים פרק א פסוק יג)
בֵּיהּ זִמנָא אֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אִיזֵיל חוֹת אֲרוּם חַבִּילוּ עַמָא פְּסַק מִנִי וַאֲשֵׁיצֵינוּן בְּכֵין תָּב מֹשֶׁה וּבעָא רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ וּדכִיר יְיָ לְהוֹן עֲקִידַת יִצחָק דְּכַפתֵיהּ אֲבוּהִי בְטוּר מוֹרִיָה עַל מַדבְּחָא וְתָב יְיָ מֵרוּגזֵיהּ וְאַשׁרִי שְׁכִינְתֵיהּ בֵּינֵיהוֹן כְּמִלְקַדמִין :

צרור המור דודי לי - דודי נעשה כמי שיש לו צרור המור בחיקו , ואומר: הרי ליך צרור זה שיתן ריח טוב מן הראשון שאיבדת. כך הקדוש ברוך הוא נתרצה לישראל על מעשה העגל , ומצא להם כפרה לעונם ואמר: התנדבו המשכן , ויבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל (ראה ספ"ד א). בין שדי ילין - אף על פי שמעלתי בו אמר לשכון שם , [בין שדי] - בין שני בדי ארון.

צרור המור דודי לי - עכשיו שניהם שוכבים על מיטתם ומדברים יחד דברי ריצוי , ופייוסן - שבח זה לזה. מתוק וערב דודי לי , שהוא שוכב ולן עמי ומניח ראשו בין שתי שדיי; כצרור של מור ובשמים שריחו טוב ומבוסם עלי וכאשכל בושם של כופר חביב ונעים לי דודי , שאותו אשכול גדל בכרמים של עין גדי ומשובח הוא. (ביאור לשוני:) כופר - בושם , כמו "כפרים עם נרדים" (שה"ש ד , יג). בכרמי - אילן שהוא גדל בו קורא הכתוב 'כרם' , כמו "מגדיש ועד קמה ועד כרם זית" (שו' טו , ה). עין גדי - שם מקום הוא , הוא "חצצון תמר" המתורגם: "עין גדי" (ת"א בר' יד , ז; וראה דה"ב כ , ב).

צרור המור - כצרור הזה שבו קשור מור , בושם שחביב ונחמד , כן דודי חביב לי. בין שדי - בשעה שהוא בין שדי; לשון נקייה.

צרור המור - יש אומרים (ראה רס"ג לשמ' ל , כג) כי המור הוא המושק; ומלת "אריתי" (שה"ש ה , א) תשחית זה הפירוש. והוא מין בושם יקר. וטעם צרור המור - כמו "צרור הכסף" (מש' ז , כ).

ענתה: אע"פ שיש לי ריח טוב , כי גם המלך היה מתאוה להריח נרדי , יותר ריח טוב יש לך; והייתי מתאוה שילין בין שדי , ואחבק הדומה לאשכול הכופר שהוא בעין גדי.

אמרה כנסת ישראל: זכור לי ברית אברהם , שהלך שמעו בכל העולם כמו נרד , והיה שם כצרור המור (ראה שה"ר א , יג). ושדי הם התורות והמצות שהיה מלמד לאנשי דורו עד הודו כי אין כמו השם , כאשר לא ימצא כדמות אשכל הכופר בעין גדי; שהיה מגיד שבחו לשם.

צרור המור - פירושו: דבר צָרוּר; כמו "וצרת הכסף בידך" (דב' יד , כה). ויש אומרים: חתיכה; והוא רחוק. ופירוש מור: יש אומרים (ראה רס"ג תורה; השרשים: 'מור') , כי "מור דרור" (שמ' ל , כג) הוא ה'מושק'; וזה רחוק , בעבור שאמר "אריתי מורי" (שה"ש ה , א) - והנה הוא בושם ממיני הצמחים שילקוט; ועוד: "וידי נטפו מור" (שם , ה) - והנה הוא נוטף , והמושק איננו נוטף. ויש אומרים , כי מור יתפרש לשני עניינים.

ענתה היא ואמרה: אע"פ שריחי נודף , ואפילו המלך כשהוא במסיבו יתאוה להריח נרדי , יותר ריח נודף יש לדודי , שהוא צרור המור; והייתי מתאוה שילין בין שדי , והייתי חושבת שאני מחבקת אשכל הכופר.

בין שדי ילין - בין הכרובים; או: באמצע מחנה ישראל.

צרור המור דודי לי בין שדי ילין - אמר זה הכח הנפשי , שהשכל ההיולאני אשר ילין בין שדיה ותניקהו ותזונהו עד שיתחיל לדרוך אל שלמותו , הנה דומה לצרור המור. וזה , שהמור לא יתן ריחו כי אם כשיושם באש , כמו שזכר הפילוסוף , ולזה צריך לו עזר מחוץ אל נתינתו ריחו , ואין לו נתינת הריח בפועל כי אם בכח. והנה המור הצרור בצרור הוא יותר רחוק לנתינת ריחו , מצד המונע אשר לו מחוץ. וכן השכל ההיולאני - לוֹ שלמותו בתחלת הענין בכח , ויצטרך אל עזר מחוץ , לצאת הכח ההוא אל הפועל , ולוֹ מונעים מחוץ , יצטרך שיוסרו קודם שידרוך אל שלמותו.

צרור המור דודי לי בין שדי ילין - מה הצרור שהוא מטולטל ומוליכין אותו ממקום למקום , כך הקדוש ברוך הוא הולך עם ישראל ממסע למסע , ממחנה למחנה , בכל מסעיהם ומוצאיהם (ע"פ במ' לג , ב) עד שעשו המשכן , כמו שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמ' כה , ח); וכשעשו המשכן היו לו מקום מועד , כמו שנאמר "ונועדתי שמה לבני ישראל" וגו' (שמ' כט , מג). והיתה שכינתו שכנה ביניהם בין הכרובים , וראשי הבדים דוחקים הפרוכת כדמות שני דדי אשה , כמו שנאמר "ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים" וגו' (מ"א ח , ח); לפיכך נקרא: בין שדי ילין.

עד שהמלך במסבו - האהובה אומרת כך , ומשבחת עצמה ואומרת: נרדי נתן ריחו , וכל כך היה גדול ריח נרדי , שהלך עד המלך שיושב במסיבו עם חביריו; ואעפ"כ ריח דודי הוא יותר גדול , שהוא דומה לצרור המור , שריחו גדול מן הנרד , ומי יתן שבין שני שדי ילין אהובי.
ריכוז קישורים