תנ"ך - אל־תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו־בי שמני נטרה את־הכרמים כרמי שלי לא נטרתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשְּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי: (שיר השירים פרק א פסוק ו)

טקסט וניקוד:

אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי: (שיר השירים פרק א פסוק ו)

טקסט בלבד:

אל־תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו־בי שמני נטרה את־הכרמים כרמי שלי לא נטרתי: (שיר השירים פרק א פסוק ו)

תיקון קוראים:

אל־תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו־בי שמני נטרה את־הכרמים כרמי שלי לא נטרתי: (שיר השירים פרק א פסוק ו)
אֲמַרַת כְּנִישׁתָּא דְיִשׂרָאֵל כָּל קֳבֵיל עַמְמַיָא לָא תְבַזוֹן יָתִי עַל דַּאֲנָא קְדִירְתָא מִנְכוֹן עַל דַּעֲבַדִית כְּעוּבָדֵיכוֹן וּסגֵידִית לְשִׁמשָׁא וּלסֵיהֲרָא דִּנבִיאֵי שִׁקרָא אִנוּן גְּרַמוּ לְאִסתַּקָפָא תְקוֹף רוּגזָא דַייָ עֲלַי וְאַלְפוּנִי לְמִפלַח לְטָעֲוָתְהוֹן וּלהַלָכָא בְנִמוֹסֵיהוֹן וּלמָרֵי עָלְמָא דְהוּא אֱלָהִי לָא פְלַחִית וְלָא אֲזַלִית בְּנִמוֹסוֹהִי וְלָא נְטַרִית יָת פִּקוֹדֵיהּ וְיָת אוֹרָיתֵיהּ :

שאני - ב': שה"ש א , ו; קה' ב , יח. כרמי שלי - ב': שה"ש א , ו; ח , יב.

תראוני - ל'; שאני - ב'; שחרחרת - ל'; ששזפתני - ל'; נחרו - ל'; שמני - ל' וחס'; נטרה - ל'.

אל תראוני - אל תסתכלו בי לבזיון. שאני שחרחרת - לפי שאין שחרותי וכיעורי ממעי אמי , אלא על ידי שזיפת השמש , שאותו שחרות נוח להתלבן כשיעמוד בצל. כך אני: בני אמי נחרו בי - בני מצרים שגדלתני ועלו עמי בערב רב (ראה שמ' יב , לח) , הם חירחרוני בהסיתם ופתויים עד שמוני נוטרה את הכרמים , ושם שזפתני השמש והושחרתי; כלומר: נתנוני עובדת אלהים זרים. וכרמי שהיה לי מאבותיי לא נטרתי; מצינו פרנסים נקראים במקרא בלשון 'כרמים' , שנאמר "ונתתי לה את כרמיה" (הו' ב , יז) , ומתרגמינן: "ואימני לה ית פרנסהא" (ת"י); וכן "לא יפנה דרך כרמים" (איוב כד , יח).

אל תראוני - עוד היא מדברת לחברותיה הבתולות ואומרת להן: אל תראוני לזלזל בי , כי לא שחורה אני ממעי אמי , אבל לבנה והגונה יצאתי מבטן אמי והנני עתה קדורנית ושחרחורת משזיפת חום השמש ועמל ויגיעה אשר הקרוני והגיעו עלי מיום שנפרד אהובי וידידי ממני; שהרי אחי , בני אמי , חרה אפם בי וזולזלתי בעיניהם מפני דודי אשר נתרחק , וישימוני נוטרה לשמור כרמים לחום השמש. ואנכי לא רציתי ולא יכולתי לשמור , והכריחוני על כורחי לשומרן לחום היום , ועל כן נעשיתי שחרחורת. ומן שחרות מועט כזה אוכל להתלבן מהרה כשיחזור ידידי אלי. (ביאור לשוני:) שחרחורת - אין בה שחרות כל כך כמו ב"שחורה" (לעיל , ה) , כעיניין של "לבן אדמדם" (וי' יג , מב) - שאין בו אדמומית כל כך , כי אם מעורבת עם הלובן. 'שזיפה' - לשון הבטה , כמו "לא שזפתו עין איה" (איוב כח , ז). שמש - לשון נקבה , כמו "אם זרחה השמש" (שמ' כב , ב); ועל כן כתב ששזפתני ולא 'ששזפני'. כרמי - כמשמעו. דימיון זה - על האומות המבזים כנסת ישראל בגלות זה , והיא משיבתם: אל תבזוני מחמת אשר העבדתם בי עבודת עבד (ע"פ וי' כה , לט) , שהרי פתאום ישוב אוהבי אלי ולא יעזבני אלהי ישעי (ע"פ תה' כז , ט).

אל תראוני שאני שחרחרת - שאין זה שחרות עלי מבטן אמי. ששזפתני השמש - שראני השמש בחמימותו ומתוך כך נשחרתי. בני אמי - מי גרם לי שאני שחורה ששזפתני השמש? בני אמי: פעם אחת הלך שלמה לדרך ושבה לבית אמה , והתגרו בה אחיה בני אמה ושמו והטילו עליה משא הזה ושמוה לנטור כרמים , באומרם אליה: לא תשבי בבית אבינו כאשר תשבי בבית המלך בתענוג מרוב כל. כך הושחרו פניה , והיתה מספרת לריעותיה: כך וכך אירע לי בבית אמי , וכרמי שלי לא נטרתי - לפניו , כלומר , שלבעלי לא הייתי נהוגה לשמור ולנטור. שזפתני - כמו "לא שזפתו" (איוב כח , ז). נחרו - כמו "כל הנחרים בך" (יש' מא , יא) , המתגרים בך. יש לפרש: נחרו בי - גרמו לי להיות נחרת בשזיפת השמש , כמו "ועצמי חרה מני חורב" (איוב ל , ל); ונראה.

שחרחרת - בא הכפל לגרוע ולא להוסיף; כמו "אדמדם" (וי' יג , מב) , שהוא 'מעט אדום'. ששזפתני - השי"ן הראשון - מקום 'אשר' , כמו "שבשפלנו" (תה' קלו , כג); וטעמו: גלתני; כמו "ולא שזפתו עין איה" (איוב כח , ז). נחרו בי - הנו"ן נוסף לבנין 'נפעל' , כמו 'נלחמו בי'; מן "לחרחר ריב" (מש' כו , כא). נוטרה - שומרת; שם התאר.

ואל תחשבו שזה השחרות נולדתי בו; רק הוא מקרה , ויסור; וסבתו - השמש שהכתה בי בחוץ , כי בני אמי עשו מריבה עמי ושמוני נוטרה. וקודם זה אפילו כרמי שלי לא נטרתי.

ששזפתני השמש - הוא הגלות. וסבתו: בני אמי נחרו בי וכו' - שהיו רבים במצרים עובדי עבודה זרה. וכן אמר יחזקאל: "ואודע להם בתוך ארץ מצרים... ואומר להם איש גלולי עיניו השליכו... וימרו בי" (ראה יח' כ , ה - ח). ואחר כך חזרו בתשובה , כמו "וישמע אלהים את נאקתם" (שמ' ב , כד).

שחרחרת. זה הכפל - למעט; וכן "ירקרק או אדמדם" (וי' יג , מט). ששזפתני - ראתני והביטה בי וגִלתני; וכמוהו "עין שזפתו" (איוב כ , ט); "ולא שזפתו עין איה" (שם כח , ז). נחרו בי - נלחמו בי; והנו"ן לבניין 'נפעל' , מן "ויחר אפו" (בר' לט , יט). נוטירה - שם התואר; ועניינו: שומרת.

ואל תראוני - כמו 'אל תבזוני'; או: אל תראוני בעין קלון וחסרון. כי זה השחרות - לא נולדתי בו , רק הוא מקרה , ויָסור. וסבת זה המקרה - כי כעסו עלי אחיי , ושמוני נוטרה את הכרמים; ובתחילה , קודם זה , אפילו כרמי שלי לא נטרתי.

אל תראוני. השמש - הוא גלות מצרים; ומי גרם לי שתכני השמש? אנשים מבני אמי , ששמוני שאטור דתים נכרים ועזבתי שלי. וכן תמצא בספר יחזקאל שהזהירם הנביא שישובו , כי היו מהם עובדים עבודה זרה: "ואומר לשפוך... אפי בם בארץ מצרים" (ראה יח' כ , ח).

אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי - אמרה לשאר כחות הנפש , מבארת מה הם אלו היריעות שזכרה בפסוק הקודם , שלא יבזו אותה מפני הכָּפל שחרותה , לפי שהשחרות ההוא אינו לה מעצמה אבל מחוץ , כמו שחרות מי ששזפתהו השמש; וזה לפי המשל. ואולם לפי הנמשל ירצה , שהשחירוה הדברים הגופיים אשר הם תחת השמש , והם הדברים ההווים הנפסדים , אשר החשק להמשך אליהם מונע אותה מהשלֵמות. ויחס אותם אל השמש , להגלות פעולותיו בהם. ובכמו זה אמר בספר קהלת "שיעמול תחת השמש" (א , ג; ה , יז); "המהלכים תחת השמש" (ד , טו). ובארה מי הם אשר ימשכוה לאלו הענינים הגופיים , ואמרה ששאר כחות הנפש יסבבו שלא תטור כרמה כשתעשה הפעולה המיוחסת אליה , אשר בה תתן כרמה פריו , ושמוה משתדלת בפעולות הגופיות המיוחסות אליהם. וקראה אלה הכחות המושכים אותה אל התאוות הגופיות 'בני אמה' , לפי שהנפש , מצד שהיא אחת , היא אֵם לכל אלו הכחות אשר יסתעפו ממנה. וקראה אותם 'בנים' , לפי שהם כחות פועלות. והנה הכחות המתפעלות מהם , רוצה לומר: הנשמעות אליהם , הם "בנות ירושלם" (לעיל , ה). והנה מבואר למי שידע הנפש וכחותיה , כי מהכחות הנפשיות ימָצא מה שהוא במדרגת המניע והפועל , ומהם מה שהוא במדרגת המתנועע והמתפעל. ואולם אמרנו , שהרצון באמרו שחרחורת - הכָּפל השחרות , הוא מבואר , וזה כי פעמים יהיה ההכפל לחזוק , כאמרו "יפיפית מבני אדם" (תה' מה , ג).

אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי - מפני שאמרה כנסת ישראל "שחורה אני ונאוה" (לעיל , ה) , תאמר עתה להודיע שאין שחרותה מיצירתה אלא שנתחדש בה משזוף השמש. ו'שיזוף' - מלשון 'שיקוף' , כלומר: השמש שקפתני. והשמש הוא משל לעבודה זרה , כמו שנאמר "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח" וגו' (דב' ד , יט). וכמו השמש מחדש שחרות באדם ומשנה הדרתו , כך עבודה זרה משנה האמת ותסיר האדם מאמונתו. תשוב עתה לספר מי סבב השחרות הזה המחודש בשיזוף השמש , ואמרה: בני אמי נחרו בי , ולא אמרה 'בני אבי'. שים , אחי , לבך לדבר הזה , ותראה גדולות הנביאים וחכמתם; ברוך שבחר בהם ובנבואתם , שרצה להחכימם ולגלות להם סודיו , שנאמר "כי לא יעשה יי' אלהים דבר כי אם" וגו' (עמ' ג , ז)! והנביאים כלם היו לוקחי אמרים וטעמי דברים , להנעים אמריהם , ולהפאיר ספריהם , ממשה רבינו עליו השלום שהיה אבי החכמים וראש הנביאים. ודבר זה שאמר שלמה , בני אמי נחרו בי - אמָרוֹ כנגד משה רבינו עליו השלום , שאמר "כי יסיתך אחיך בן אמך" (דב' יג , ז) , ולא אמר 'בן אביך' , שהודיעו הקדוש ברוך הוא שהראשון עובד עבודה זרה הוא מפורסם בישראל שיהיה בן אלמנה , והוא היה מיכיהו , שנאמר "ויאמר לאמו את אלף ומאה הכסף" והפרשה כלה (ראה שו' יז , ב ואי'). כך אמר שלמה: בני אמי נחרו בי - כלומר: הם גרמו לי השחרות הזה , מיכיהו וחביריו שבט דן העובדים עבודה זרה; ובהם נתקיים "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה" (דב' כט , יז). שמוני לשמור משמרות נכריות , ולעזוב משמרתי. נחרו - מענין "נחר מפוח" (יר' ו , כט) , ואם הם משני בניינים. ונמשלה התורה לכרם - שהכרם נחלה , כמו שנאמר בכרם נבות: "חלילה לי מיי' מתתי את נחלת אבותי לך" (מ"א כא , ג); והנחלה היא מורשה , ונאמר בשביל התורה "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דב' לג , ד). והנחלה אין מועיל בה אלא לשמרה , שנאמר "נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד" (מש' כז , יח).

שחרחורת - שחורה ואינה שחורה. ששזפתני - כמו "ולא שזפתו עין איה" (איוב כח , ז) , לשון הבטה וראיה. נחרו - הריבו עמי , כמו "לחרחר ריב" (מש' כו , כא). ופתרון המקרא: אל תראוני שאני שחרחרת כמו שהכני והשחירני השמש , שבני אמי , דהיינו אחיי , נחרו לריב עמי ושמוני נוטרה הכרמים , ואני לא הייתי רגילה בכך , שאפילו כרמי שלי לא נטרתי מעולם.
ריכוז קישורים