תנ"ך - הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָֽהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ: (שיר השירים פרק א פסוק ז)

טקסט וניקוד:

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ: (שיר השירים פרק א פסוק ז)

טקסט בלבד:

הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך: (שיר השירים פרק א פסוק ז)

תיקון קוראים:

הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך: (שיר השירים פרק א פסוק ז)
כַּד מְטָא זִמנֵיהּ דְּמֹשֶׁה לְמִפְּטַר מִן עָלְמָא אֲמַר קֳדָם יְיָ גְּלֵי קֳדָמָך דְּעַמָא הָדֵין עֲתִידִין לִמחָב וּלהַלָכָא בְגָלוּתָא כְּעַן חַוִי קֳדָמַי אֵיכְדֵין יִתפַּרנְסוּן וְאֵיכְדֵין יִשׁרוֹן בֵּינֵי עַמְמַיָא דְּקָשׁיָן גְּזֵירָתְהוֹן כְּחֻמתָּא וּכשִׁרבֵי שִׁמשָׁא דְטֵיהֲרֵי בִתקוּפַת תַּמוּז וּלמָא דֵין יְהוֹן מִטַלטְלִין בֵּינֵי עֶדרֵי בְנֵי עֵשָׂו וְיִשׁמָעֵאל דְּמִשׁתַּתּפִין לָך טָעֲוָתְהוֹן לְחַברַיָא :

איכה - י"ז: *דב' א , יב; ז , יז; יב , ל; יח , כא; לב , ל; שו' כ , ג; מ"ב ו , טו; יש' א , כא; יר' ח , ח; מח , יז; תה' עג , יא; שה"ש א , ז (פעמיים); איכה א , א; ב , א; ד , א , ב. חבריך - ב' (מלא וחסר , בלישנא): תה' מה , ח; שה"ש א , ז.

איכה - י"ז; תרביץ - ל'; שלמה - ל'; כעטיה - ל'; חבריך - ב'.

הגידה לי שאהבה נפשי - עכשיו [רוח הקודש] חוזר ומדמה אותה לצאן אשר [חביבה] על הרועה. אומרת כנסת ישראל לפניו , כאשה לבעלה: הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה את צאנך בין הזאבים הללו אשר הם בתוכם (ראה שה"ר א , מד) , ואיכה תרביצם בצהרים - בגלות הזו , שהיא עת צרה להם כצהרים שהוא עת צער לצאן. שלמה אהיה כעטיה - ואם תאמר: מה איכפת לך? - אין זה כבודך שאהיה כאבילה עוטה על שפם (ע"פ וי' יג , מה) , בוכייה על צאני. על עדרי חביריך - אצל עדרי שאר הרועים שהן רועים צאן כמותך; [(ת"ג:) בסיגנון זה דבר זכריה: "חרב... על רועי ועל גבר עמיתי" (זכ' יג , ז) , שחיברתיו אלי לשמור את צאני כמותי.] כלומר: בין גדודי האומות הסמוכים על אלהים אחרים , ויש להם מלכים ושרים מנהיגים אותם.

הגידה לי - עתה היא מדברת עם אוהבה ומספרת: כך אמרתי לו , וכך השיבני: "אם לא תדעי לך" (להלן , ח). הגידה לי - עכשיו היא מדברת ומדמת את עצמה לעדר צאן , ואומרת לו: אוהבי אשר אהבה וחיבבה נפשי אותך , הגידה לי באיזה מקום תרעה אותי ובאיזה מקום תרביצני בצהרים כחום היום - ואלכה שם , אשר למה אהיה צאן גולה ומִטלטלת , לִטלטל ולילך אצל עדרי צאן חביריך הרועים , שאין תשוקתי ללכת כי אם למקום שתרעה. דימיון לכנסת ישראל המתפללת ואומרת לפני הקדוש ברוך הוא: הודיעני חוקיך ומצותיך לידבק ביראתך , ומדוע אהיה מִטלטלת וגולה בין האומות , ללכת לעבוד את הגוים האלה. (ביאור לשוני:) כעטיה - לשון 'מטולטלת' , כמו "הנה יי' מטלטלך טלטלה... ועטך עטה" (יש' כב , יז).

הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה ואיכה תרביץ - היכן ואיכה תרעה המקנה והיכן תרביץ המקנה בצהרים. שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חביריך - אשר למה אהיה רודפת אחריך במרוצה כמו עיט. על עדרי חביריך - מנהג המלך היוצא מביתו אין אשתו יוצאה עמו כי אם יום או ליום באו ליום שלישי. וכך היתה הזאת מדברת לשלמה: הגידה לי כשתצא מביתך , היכן תשכון עם חיילותיך , ואדעה תחנותיך (ע"פ מ"ב ו , ח) , ולא אהיה רודפת אחריך במסילות ולמחנות אחרות. על עדרי חבריך - אנשי השרים שהם חביריך. כעטייה - כמו "ותעט אל השלל" (ש"א טו , יט).

איכה תרעה - יש אומרים (ראה רשב"ם): איכה הוא , כטעם 'איפה'. שלמה - השי"ן מקום 'אשר'; כמו "שאתה מדבר עמי" (שו' ו , יז). כעטיה - יש אומר: - מדלגת , ואמר כי כן "ויעט העם" (ש"א יד , לב); ויש אומר: - נכלמת , כמו "ועל שפם יעטה" (וי' יג , מה). והנכון בעיני שהוא מן "ועוטך עטה" (יש' כב , יז); "כבגד יעטה" (תה' קט , יט).

וזהו הגידה לי - עיקר מצותיך , שאתה רועה ישראל (ע"פ תה' פ , ב) , ולא אתערב עם המצריים.

חזרה לדודה ואמרה לו: הגידה לי אנה תרעה צאנך ואנה תרביצם , ואני אשוב רועה , ואפחד שאתערב עם עדרי חבריך הרועים.

שאהבה נפשי - יחסר מקום הקריאה , כמו 'אתה'. איכה תרעה - הצאן , איכה תרביץ - אותם. ויש אומרים (ראה רקמה ע' שסט) שעניינו: שאילת המקום , כמו 'איכה הם' (ראה מ"ב ו , יג). שלמה - השי"ן מקום 'אשר'. כעוטיה - מתערבת; והיא 'פועלת' , מן "ויעט העם אל השלל" (ש"א יד , לב). ויש אומרים: חוטפת; והוא רחוק. ויש אומרים: נגערת , מן "ויעט בהם" (ש"א כה , יד).

וחזרה לרועה ואמרה לו: הגידה לי אי זה מקום תרעה ותרביץ , כי אני רוצה לשוב וארדוף אחריך.

הגידה לי - שחזרו בתשובה וישאלו: איך היִתה רועה האבות? ונאחז דרכם , ולא נתערב עם אלהים אחרים שיאמרו שהם כמוך; וזה עניין חביריך.

הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך - אמר זה השכל ההיולאני אל השכל הפועל המשלים אותו והמוציאו אל הפועל. והוא על דרך המשל , על דרך "ויאמר יי' אל השטן" (איוב א , ז) והדומה לו. ואמר זה כמתרעם , שעם המונעים אשר לו , לפי מה שזכר בפסוקים הקודמים , הנה בכאן גם כן מונעים אחרים ימנעוהו מהשלמות , והוא , שהוא לא ידע מה היא ההצלחה , ולא ידע גם כן הדרך אשר בה יגיע אל שלמותו והצלחתו. ולזה אמר: הגידה לי מהו הדבר שאהבה נפשי ורצוני וחשקה בו בטבע , רוצה לומר: ההצלחה , כי זה בלתי ידוע לי בתחלת הענין. גם הגידה לי איכה תרעה נפשי ורצוני; איכה תקבל מזונה , והוא המושכלות; והכונה בזה , שיודיעה הדרך אשר בה תגיע אל זה השלמות. איכה תרביץ בצהרים - רוצה לומר: איכה תנוח לגורלה , שהוא תכלית האור המיוחס לה , כמו שבצהרים יהיה אור השמש בגבורתו. והכונה בזה , שעם השגתה המושכלות , והוא מה שיושכל מאלו הדברים תחלה , הנה בכאן השגה היא הולכת מהלך השלמות מאלו המושכלות , כאלו תאמר: חכמת האלהות , ובאופן ההשגה בה מהספק והמבוכה , ולזה אמרה שיודיעה איך יהיה זה. או יהיה הרצון באמרו איכה תרעה - איכה תנהיג שאר כחות הנפש; כי השכל הוא הרועה שאר כחות הנפש ומנהיגם אם ירצה , כי לו נתנה זאת הממשלה בשורש הבריאה. והוא מבואר , שזאת ההנהגה המתוקנת , רוצה לומר: הנהגת השכל שאר כחות הנפש לפי מה שראוי , היא הצעה להגיע האדם אל שלמותו האחרון. ויהיה , לפי זה הביאור , הרצון באמרו איכה תרביץ בצהרים - שיודיעה הדרך אשר בה תגיע אל ההצלחה , כי זה נעלם בתחלת הענין , כמו שקדם (לעיל , ב). שלמה אהיה כעוטיה - רוצה לומר: כגולה , על דרך "ועוטך עטה" (יש' כב , יז) , או: כמתכסה , על דרך "ועל שפם יעטה" (וי' יג , מה) - כמי שיש לו בושת וצער שהוא מכסה פניו. ורצה באמרו חבריך - שאר הכחות הפועלים; לא שהם שוים אליו , אלא שיחסם "אל בנות ירושלם" (לעיל , ה; וראה פירושו לעיל , ו) כיחס השכל הפועל אל השכל ההיולאני , ומזה הצד קראם 'חביריו'. מצורף לזה שאי אפשר הגעת האדם אל שלמותו אם לא יהיו כל אלו הכחות חברים לשכל , רוצה לומר , שיכַונו כלם הגעת השלמות ותהיינה פעולותיהם במה שיישיר אל זה השלמות לבד. והכונה בזה: למה אהיה מנהגת עדרי חבריך , רצוני: למה אהיה מתעסקת בפעולות המיוחסות אל הכחות ההם , אשר הם בלתי מיוחסות לי , וימָנעו פעולותי המיוחסות לי , אשר הם השלמות האמתי. וזה , שאם לא אדע התכלית המכוון בי ולא הדרך אשר יובילני אליו , לא יתכן שאשתדל בשלמותי , ותהיינה פעולותי כלם במנהג עדרי חבריך - עם מה שהם מושכים אותי אל פעולותיהם; כאמרה "שמוני נוטרה את הכרמים" (לעיל , ו).

הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך - שאלה זו שואלת כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: איך יהיה בינו ובינם בסורו מהם בעונותם בימי הגלות , כדכתיב בספר הושע "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר" (הו' ג , ד); וכן כתיב בתריה "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם" וגו' (שם , ה). ובדברי עזריהו במה שעבר: "וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה. ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומות על כל יושבי הארצות" (ראה דה"ב טו , ג , ה). והיתה השאלה: איך תרעה את ישראל בזמן ההוא בגלותם , ואיכה תרביצם בעת צרתם? איך תענם ואיך תושיעם? והם - היאך יוכלו להשתמר ולהזהר פן יתערבו בגוים ויהיו נוטים אליהם וילמדו מעשיהם? זהו: שלמה אהיה כעוטיה. שַלמה - כשי"ן "שָאתה מדבר עמי" (שו' ו , יז); ועוטיה - מן "ויעט העם אל השלל" (ש"א יד , לב) , כלומר: ויט העם אל השלל. על עדרי חביריך - הם אומות העולם , החושבים לחבר הבליהם ותעיותיהם ושקריהם ופחזותם למלכות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא , שנאמר "היחברך כסא הוות יוצר עמל עלי חוק" (תה' צד , כ). וחלילה חלילה לחבר ולהמשיל , האל ישמרנו מלהכשיל! ולא נאמר חביריך אלא על דבריהם של הכופרים , ארורים הם , לא על אמתת הדבר , כמו שאמרנו כבר.

הגידה לי מה שאני מתאוה: איכה תרעה את צאנך? ומדבר דרך משל , כאילו היה האהוב רועה והאהובה רועה ואיכה תרביץ צאנך בצהריים , בחום היום? שלמה אהיה כעוטיה וסובבת על עדרי חבריך ואטרח למצאותיך? שַׁלָּמָה - כמו 'שֶׁלָּמָה' , ודומה לו "עד שַקמתי דבורה" (שו' ה , ז). ועוטיה - לשון סבוב , כמו "ועוטך עטה... כדור" (יש' כב , יז - יח).
ריכוז קישורים