תנ"ך - על־משכבי
בלילות
בקשתי
את
שאהבה
נפשי
בקשתיו
ולא
מצאתיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַל־מִשְׁכָּבִי֙
בַּלֵּיל֔וֹת
בִּקַּ֕שְׁתִּי
אֵ֥ת
שֶֽׁאָהֲבָ֖ה
נַפְשִׁ֑י
בִּקַּשְׁתִּ֖יו
וְלֹ֥א
מְצָאתִֽיו:
(שיר השירים פרק ג פסוק א)
עַל־מִשְׁכָּבִי
בַּלֵּילוֹת
בִּקַּשְׁתִּי
אֵת
שֶׁאָהֲבָה
נַפְשִׁי
בִּקַּשְׁתִּיו
וְלֹא
מְצָאתִיו:
(שיר השירים פרק ג פסוק א)
על־משכבי
בלילות
בקשתי
את
שאהבה
נפשי
בקשתיו
ולא
מצאתיו:
(שיר השירים פרק ג פסוק א)
על־משכבי
בלילות
בקשתי
את
שאהבה
נפשי
בקשתיו
ולא
מצאתיו:
(שיר השירים פרק ג פסוק א)
וְכַד
חֲזוֹ
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
דְּאִסתַּלַקוּ
עֲנָנֵי
יְקָרָא
מֵעִילָוֵיהוֹן
וּכלִילָא
דְקֻדשָׁא
דְאִתיְהֵיב
לְהוֹן
בְּסִינַי
אִתנְטֵיל
מִנְהוֹן
וְאִשׁתְּאַרוּ
חַשִׁיכִין
כְּלֵיליָא
וּבעוֹ
יָת
כְּלִילָא
דְקֻדשָׁא
דְאִסתַּלַק
מִנְהוֹן
וְלָא
אַשׁכְּחוּנֵיהּ
:
בלילות
-
ד':
תה'
צב
,
ג;
קלד
,
א;
שה"ש
ג
,
א
,
ח.
על
משכבי
בלילות
-
בצר
לי
,
שישבתי
באפלה;
כל
שלשים
ושמנה
שנה
שהיו
נזופים
(ראה
דב'
ב
,
יד;
יבמות
עב
,
א).
בקשתיו
ולא
מצאתיו
-
"כי
אינני
בקרבכם"
(דב'
א
,
מב);
"כי
לא
אעלה
בקרבך"
(שמ'
לג
,
ג).
על
משכבי
-
כאשר
נתרחק
ידידי
מעלי
ושכבתי
על
משכבי
בלילה
,
נתחרטתי
על
עווני
ותאבתי
לו;
קמתי
ובקשתיהו
ולא
מצאתיהו
,
שהלכתי
לסבב
בעיר
בשוקים
וברחובות
ולא
מצאתיו.
ומצאוני
שומרי
העיר
,
ושאלתי
להם
אם
ראו
את
אהובי
אשר
אהבה
נפשי
אותו
,
והם
השיבו
לי:
באותו
מקום
ובאותו
דרך
עבר
ושם
תמצאהו
,
כי
ראינוהו
עובר
דרך
עלינו.
ולזמן
מועט
אשר
עברתי
ופרשתי
מהם
משומרי
העיר
,
הלכתי
עד
שמצאתי
את
ידידי
,
אחזתי
בו
בכח
ולא
נתתי
לו
רפיון
ועיכוב
לפרוש
מעליי
,
עד
שהבאתיו
אל
בית
אמי
בתוך
החדר
,
ושם
נתחבבנו
באהבת
נעורינו
אני
והוא.
דימיון
על
שהייתה
כנסת
ישראל
נזופה
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
על
מעשה
העגל
(ראה
שמ'
לב)
והמרגלים
(ראה
במ'
יג
-
יד)
עד
מלחמת
סיחון
ועוג
(ראה
במ'
כא
,
כא
-
לה)
ומלחמת
יהושע
(ראה
יהו'
ו
-
יב)
,
שהיה
בעזרתה
ונצחונה
,
ולא
היתה
תקומה
לאויביה
מפניה.
על
משכבי
בלילות
-
פעם
אחת
היה
שלמה
ושריו
בשדה.
והיא
מדברת
זה
הדבר:
על
משכבי
בלילות
-
כשהייתי
שוכבת
ובקשתי
ותאוותי
את
דודי
,
את
שנפשי
אוהבת
אותו
,
בקשתיו
ולא
מצאתיו
-
שלא
בא
אלי.
אמרה
כנסת
ישראל:
אז
הייתי
במחשך
,
בלילה
,
ובקשתי
השכינה
שתלך
בקרבי.
הדוד
הלך
לדרכו.
והנה
היא
בחלום
הלילה
אמרה:
על
משכבי
בלילות
-
בלילות
רבים
הייתי
רואה
שסבבתי
בעיר
לבקש
דודי.
היתה
רואה
בחלום
-
וזה
עניין
על
משכבי
בלילות
-
שהיתה
מבקשת
דודה
עד
שמצאה
אותו
,
והביאתו
אל
בית
אמה
,
והיתה
משבעת
בנות
ציון
שלא
יעירוה.
וכאשר
היה
בבקר
-
רדפה
הנערה
אחר
דודה
,
וכאשר
ראה
אותה
,
תמה
ואמר:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר?
אמרה
כנסת
ישראל:
על
משכבי
בלילות
-
אז
חליתי
כאשה
שוכבת
,
והיא
במחשך
בלא
נר
-
וזה
עניין
בלילות
-
וביקשתי
השכינה
שתלך
בקרבי.
על
משכבי
בלילות
בקשתי
את
שאהבה
נפשי
בקשתיו
ולא
מצאתיו
-
הרצון
בזה
,
שעם
היותה
בחשך
הסכלות
בקשה
לחקור
בשלמות
התכליתי
שאהבה
נפשה
,
לחוזק
תשוקתה
בו;
ולא
מצאה
אותו
,
לפי
שהוא
בלתי
אפשר
שיגיע
התכלית
אם
לא
בסדור
הראוי.
על
משכבי
בלילות
בקשתי
את
שאהבה
נפשי
בקשתיו
ולא
מצאתיו
-
פסוק
זה
עוד
מדבר
בפירוד.
ונאמר:
בלילות
-
כלומר:
בצרות;
והצרה
נמשלה
לאֹפל
הלילה
והגלות
נמשל
ללילה
,
שנאמר
"שומר
מה
מלילה
שומר
מה
מליל"
(יש'
כא
,
יא).
והדבר
גלוי
וידוע
שעת
צרה
היתה
לישראל
העת
ההיא
,
שנאמר
"וישמע
העם
את
הדבר
הרע
הזה
ויתאבלו"
וגו'
(שמ'
לג
,
ד).
על
משכבי
בלילות
-
זהו
ספור
אחר
שמספרת
האהובה
לחברותיה
ואומרת
להן:
עוד
פעם
אחרת
אני
הייתי
שוכבת
על
משכבי
,
ומתוך
כך
נתאויתי
לראות
את
אהובי
וביקשתיו
,
שהייתי
סבורה
שהיה
עמדי
,
ולא
מצאתיהו.