תנ"ך - עמודיו
עשה
כסף
רפידתו
זהב
מרכבו
ארגמן
תוכו
רצוף
אהבה
מבנות
ירושלם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַמּוּדָיו֙
עָ֣שָׂה
כֶ֔סֶף
רְפִידָת֣וֹ
זָהָ֔ב
מֶרְכָּב֖וֹ
אַרְגָּמָ֑ן
תּוֹכוֹ֙
רָצ֣וּף
אַהֲבָ֔ה
מִבְּנ֖וֹת
יְרוּשָׁלִָֽם:
(שיר השירים פרק ג פסוק י)
עַמּוּדָיו
עָשָׂה
כֶסֶף
רְפִידָתוֹ
זָהָב
מֶרְכָּבוֹ
אַרְגָּמָן
תּוֹכוֹ
רָצוּף
אַהֲבָה
מִבְּנוֹת
יְרוּשָׁלִָם:
(שיר השירים פרק ג פסוק י)
עמודיו
עשה
כסף
רפידתו
זהב
מרכבו
ארגמן
תוכו
רצוף
אהבה
מבנות
ירושלם:
(שיר השירים פרק ג פסוק י)
עמודיו
עשה
כסף
רפידתו
זהב
מרכבו
ארגמן
תוכו
רצוף
אהבה
מבנות
ירושלם:
(שיר השירים פרק ג פסוק י)
וּבָתַר
דְּאַשׁלֵים
יָתֵיהּ
וְשַׁוִי
בְגַוֵיהּ
יָת
אֲרוֹנָא
דְסָהֲדוּתָא
דְּהוּא
עַמוּדָא
דְעָלְמָא
וּבגַוֵיהּ
תְּרֵין
לוּחֵי
אַבנַיָא
דְּאַצנַע
תַּמָן
מֹשֶׁה
בְחוֹרֵב
דְּיַקִירִין
מִן
כְּסַף
מְזוּקַק
וְשַׁפִּירִין
מִן
דְּהַב
טָב
פְּרַס
וְטַלֵיל
עֲלוֹהִי
יָת
פָּרוּכתָּא
דְּתַכלָא
וְאַרגְּוָנָא
וּבֵינֵי
כְרוּבַיָא
דְעִלָוֵי
כָפוּרתָּא
הֲוָת
שָׁריָא
שְׁכִינְתָא
דַייָ
דְּשַׁכֵּין
שְׁמֵיהּ
בִּירוּשׁלֶם
מִן
כָּל
כַּרכֵי
אַרעָא
דְיִשׂרָאֵל
:
עמודיו
-
ד'
מלא
(בלישנא):
*שמ'
לו
,
לח;
מ
,
יח;
*במ'
ד
,
לא;
שה"ש
ג
,
י.
עמודיו
-
ד'
מל';
רצוף
-
ל'.
[עמודיו
עשה
כסף
-
'אדובר'
בלעז;
לשון
'הכן'
,
כמו
"וימהר
לעשות
אותו"
(בר'
יח
,
ז);
"ועשתה...
ציפורניה"
(דב'
כא
,
יב);
צפה
ראשיהם
וחשק
אותם
לנוי.]
רפידתו
-
משכבו
ושכנו
על
הכפרת
שהיא
זהב.
מרכבו
ארגמן
-
זה
הפרוכת
שהיה
תלוי
ורוכב
על
כלונסות
קונטיסין
מעמוד
לעמוד.
תוכו
רצוף
-
סדור
ברצפת
אהבה
-
ארון
וכפרת
וכרובים
ולוחות
(ראה
שה"ז
ג
,
י).
מבנות
ירושלם
-
אילו
ישראל
יראים
ושלימים
להקדוש
ברוך
הוא.
[(ת"ג:)
ולי
המעתיק
נראה:
מבנות
ירושלים
-
אילו
אומות
העולם
,
כמפורש
למעלה;
כלומר:
תוכו
רצוף
אהבה
לישראל
יותר
מכל
האומות.]
הנה
מטתו
-
היא
מספרת
ואומרת
אל
הבתולות
בשבח
אהובה:
הנה
תפארת
גדולת
ידידי
בכך
שהוא
שוכב
על
מיטתו
כמיטתו
של
שלמה
(בנוסחנו:
שלשלמה)
המלך
,
וגיבוריו
מלומדי
מלחמתו
,
כל
אחד
חגור
חרבו
על
יריכו
,
והחרבות
אחוזות
בידיהם
לשומרו
בלילה
כדרך
מלכים
הנשמרים
בלילה
על
מטותיהם
כאשר
הם
ישינים;
כעניין
שאמר
דוד
לאבנר:
"ולמה
לא
שמרת
אל
אדניך
המלך"
(ש"א
כו
,
טו)
,
ואומר:
"לא
טוב
הדבר...
אשר
עשית
חי
יי'
כי
בני
מות
אתם
אשר
לא
שמרתם
אל
אדוניכם"
(ראה
שם
,
טז).
ומה
הוא
שבח
בניין
היכל
מיטתו
של
אהובי?
אפריון
והיכל
עשה
לו
ממבחר
עצי
הלבנון
כאפריון
של
שלמה
המלך
,
ועמודי
ערש
מיטתו
עשה
של
כסף
,
ורפידת
שיבוץ
יופי
המיטה
עשה
של
זהב
,
ומרכב
פריסת
המיטה
שהוא
שוכב
עליה
של
ארגמן
,
וחדר
המטה
רצוף
אהבה
בתוכו
מבנות
שרי
ירושלים
היושבות
סביב
מיטתו.
צאינה
וראינה
,
בתולותיי
ונערותיי
בנות
ציון
,
בידידי
שהוא
משובח
כשלמה
המלך
,
אשר
נתעטר
בעטרה
שעשתה
ועטרה
לו
אמו
בת
שבע
ביום
חתונתו
ושמחתו;
כן
הוא
צחות
המלה.
וכל
עיניין
דְבר
מלכות
זה
היה
בשלמה
המלך
,
שהיו
עמודי
מיטתו
ואפיריונו
של
כסף
ורפידתו
של
זהב
ומרכבו
ארגמן;
כעניין
שנאמר
"מיטות
זהב
וכסף
על
רצפת
בהט"
וגו'
(אס'
א
,
ו)
,
להבדיל
בין
הקודש
ובין
החול.
ושלמה
המלך
,
אשר
יסד
שיר
זה
,
לא
מצא
מלך
אפילו
אחד
במלכי
האדמה
מפואר
ומושל
בכל
הכיפה
וגדול
בדבר
המלכות
יותר
ממנו
,
ועל
כן
דימה
דבריו
של
זה
במלכותו
וכינה
שבחו
בספירתה
של
אהובתו.
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
,
אשר
השרה
וצמצם
שכינתו
במשכן
בין
הכרובים
"כמער
איש
ולויות"
(מ"א
ז
,
לו)
באהבתו
את
ישראל
לעולם;
ועל
כן
כנסת
ישראל
,
כשהיא
זוכרת
את
כל
אלה
,
אומרת
אל
האומות:
צאינה
וראינה
אם
נתחבבה
לפניו
אומה
אחת
כמוני
,
ועל
כן
יש
לי
להתאונן
באהבתו
כי
נתרחק
ממני.
(ביאור
לשוני:)
רפידתו
-
עיניין
תיקון
מצע
הוא
,
כמו
"בחשך
רפדתי
יצועי"
(איוב
יז
,
יג).
רצוף
-
עיניין
חישוק
ומצע
,
כמו
"רצפת
בהט
ושש"
וגו'
(אס'
א
,
ו).
רפידתו
-
רציפתו.
מרכבו
-
היריעות
שנראות
סביב
בתוך
הבית
קורא
'מרכבותיו'
,
ומוסב
על
"אפריון"
(לעיל
,
ט)
,
ופתרונו:
מרכבו
של
אפריון.
תוכו
-
של
אפריון
מחובר
מאהבת
בנות
ירושלם.
רצוף
אהבה
-
כמו
'רצופין'
(ראה
מו"ק
ט
,
א).
רפידתו
-
יציעתו;
כמו
"ירפד
חרוץ
עלי
טיט"
(איוב
מא
,
כב).
רצוף
-
יש
אומרים
(ראה
מחברת:
'רצף';
השרשים:
'רצף')
שהוא
מן
"מרצפת
אבנים"
(מ"ב
טז
,
יז).
והנכון
בעיני
,
שהוא
'פעול'
מן
"ובידו
רצפה"
(יש'
ו
,
ו).
אפריון
-
זה
בית
יי'
שבנה
שלמה;
ומרוב
הכלים
של
כסף
וזהב
ששם
בבית
המקדש
,
כאלו
עמודיו
ורפידתו
כסף
וזהב.
ומצינו
שצפה
הקורות
כסף
וזהב
(ראה
דה"ב
ג
,
ה;
וראה
רש"י).
מרכבו
ארגמן
-
דומה
לארגמן
בעין
(בצבע).
תוכו
-
הכהנים
והלוים.
הנה
מטתו
שלשלמה
-
תמה:
איך
תלך
לבדה?
והנה
שלמה
המלך
הוצרך
לגבורים
שישמרו
חשוקתו
מפחד
חוטפים
פן
יחטפוה
בלילה
,
גם
הוצרך
לעשות
אפריון;
וכל
זה
בעבור
אחת
מבנות
ירושלם!
רפידתו
-
היציע
שלו.
מרכבו
-
הוא
המרכב
המסתיר
הקורות
מבפנים
,
כי
כן
דרך
ארמוני
המלכים.
רצוף
-
יש
אומרים
(ראה
מחברת:
'רצף';
השרשים:
'רצף'):
מן
"רצפת
בהט
ושש"
(אס'
א
,
ו).
ויש
אומרים
שהוא
כמו
'שרוף'
,
מן
"ובידו
רצפה"
(יש'
ו
,
ו);
והוא
הישר
בעיני
,
כאשר
אפרשנו
במקומו.
ועוד
,
ששלמה
המלך
,
כשלקח
את
חשוקתו
,
הוצרך
לבנות
אפריון
,
והוא
היה
בתוך
האפריון
רצוף
אהבה
על
אחת
מבנות
ירושלם
,
ושם
עטרה
בראשו.
וכל
זה
עשה
שלמה
המלך;
אז
ראה
תאותו.
עמודיו
,
רפידתו
-
עניינו:
רוב
הזהב
והכסף;
וכתוב
שצפהו
בזהב
ובכסף.
מרכבו
ארגמן
-
כעין
ארגמן;
או
הרכיב
מחוץ.
אפריון
עשה
לו
המלך
שלמה
מעצי
הלבנון.
עמודיו
עשה
כסף
רפידתו
זהב
מרכבו
ארגמן
תוכו
רצוף
אהבה
מבנות
ירושלם
-
דבר
ידוע
כי
אפריון
הוא
המקום
המיוחד
לחופה
,
ובו
יתחיל
להזדווג
החתן
עם
הכלה.
ואמר
שהוא
בנאו
בנין
חזק
ונאה;
וזה
,
שהוא
עשה
זה
הבניין
מעצי
הלבנון
ועשה
עמודיו
כסף
ורפידתו
זהב
ומרכבו
ארגמן
,
עד
שהיה
בתכלית
היופי.
ותוכו
רצוף
אהבה
מבנות
ירושלם
,
והם
כחות
הנפש
בכללם
,
עד
שכלם
יכנעו
לעבודת
השכל
בזה
העיון
,
ויעשו
זה
מאהבה
ומחשק
נפלא;
ולזה
קראוֹ
בכאן
'מלך'.
ואולם
אמר
בזה
הבניין
שהוא
מעצי
הלבנון
-
להעיר
על
שסדור
זה
הבניין
היה
מסודר
מהשכל
,
כמו
שבארנו
בפתיחת
זה
הביאור.
וזה
הבניין
הוא
-
לפי
מה
שאחשוב
-
לקיחת
הדרכים
והסדרים
אשר
ראוי
שיעויין
בהם
בזאת
המלאכה.
ואחר
זה
יבוקש
בדרוש
דרוש
מה
שיצטרך
אל
הגעת
הידיעה
בו
לפי
הדרכים
והסדרים
ההם.
ולהורות
שזאת
החכמה
יש
בה
חלקים
רבים
,
והמאוחר
מהם
יותר
נכבד
מהקודם
,
להתקרבו
יותר
אל
החכמה
הטבעית
-
זכר
תחלה
כסף
ואחר
כן
זהב
ואחר
כן
ארגמן.
עמודיו
עשה
כסף
רפידתו
זהב
מרכבו
ארגמן
תוכו
רצוף
אהבה
מבנות
ירושלם
-
זה
הענין:
בנין
תכונתו
ומספר
צורתו
ויפעת
קהילות
ישראל
העולים
לשם
שלש
פעמים
בשנה
,
ומהלַל
המשוררים
והכהנים
הלוים
העומדים
שם
תמיד
לשרת
להודות
ולהלל
שם
המרומם
על
כל
ברכה
ותהלה
(ע"פ
נחמ'
ט
,
ה).
רפידתו
-
הציע
בתוך
האפיריון
בגדי
זהב.
מרכבו
ארגמן
-
האהיל
עליהם
אוהל
ארגמן
,
היריעה
שהיה
עליהם
לגג
,
ולאוהל
קורא
'מרכבה'.
תוכו
רצוף
-
כל
תוכו
וליבו
של
שלמה
הוא
רצוף
ושרוף
מאהבת
אחת
מבנות
ירושלם.
כל
כך
אדם
נקשר
מאהבת
אשה
,
והיאך
לא
נתפחדת
לילך
יחידה.
רצוף
-
שרוף
,
מלשון
"ובידו
רצפה"
(יש'
ו
,
ו).