תנ"ך - מצאוני
השמרים
הסבבים
בעיר
את
שאהבה
נפשי
ראיתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מְצָא֙וּנִי֙
הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים
הַסֹּבֲבִ֖ים
בָּעִ֑יר
אֵ֛ת
שֶֽׁאָהֲבָ֥ה
נַפְשִׁ֖י
רְאִיתֶֽם:
(שיר השירים פרק ג פסוק ג)
מְצָאוּנִי
הַשֹּׁמְרִים
הַסֹּבֲבִים
בָּעִיר
אֵת
שֶׁאָהֲבָה
נַפְשִׁי
רְאִיתֶם:
(שיר השירים פרק ג פסוק ג)
מצאוני
השמרים
הסבבים
בעיר
את
שאהבה
נפשי
ראיתם:
(שיר השירים פרק ג פסוק ג)
מצאוני
השמרים
הסבבים
בעיר
את
שאהבה
נפשי
ראיתם:
(שיר השירים פרק ג פסוק ג)
אֲמַרַת
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
אַשׁכַּחוּ
יָתִי
מֹשֶׁה
וְאַהֲרֹן
וְלֵוָאֵי
נָטְרֵי
מַטְרַת
מֵימְרָא
דַייָ
בְּמַשׁכַּן
זִמנָא
דְּמַסחֲרָן
יָתֵיהּ
חַזוּר
חַזוּר
וּשׁאֵילִית
לְהוֹן
עַל
עֵיסַק
שְׁכִינַת
יְקָרָא
דַייָ
דְּאִסתַּלַקַת
מִנֵיהּ
אֲתִיב
מֹשֶׁה
סָפְרָא
רַבָּא
דְיִשׂרָאֵל
וְכֵין
אֲמַר
אֶסַק
לִשׁמֵי
מְרוֹמָא
וַאֲצַלֵי
קֳדָם
יְיָ
מָא
אִם
יְכַפַּר
עַל
חוֹבֵיכוֹן
וְיַשׁרֵי
שְׁכִינְתֵיהּ
בֵּינֵיכוֹן
כְּמִלְקַדמִין
:
מצאוני
השומרים
-
משה
ואהרן.
את
שאהבה
נפשי
ראיתם
-
מה
מצאתם
בפיו?
על
משכבי
-
כאשר
נתרחק
ידידי
מעלי
ושכבתי
על
משכבי
בלילה
,
נתחרטתי
על
עווני
ותאבתי
לו;
קמתי
ובקשתיהו
ולא
מצאתיהו
,
שהלכתי
לסבב
בעיר
בשוקים
וברחובות
ולא
מצאתיו.
ומצאוני
שומרי
העיר
,
ושאלתי
להם
אם
ראו
את
אהובי
אשר
אהבה
נפשי
אותו
,
והם
השיבו
לי:
באותו
מקום
ובאותו
דרך
עבר
ושם
תמצאהו
,
כי
ראינוהו
עובר
דרך
עלינו.
ולזמן
מועט
אשר
עברתי
ופרשתי
מהם
משומרי
העיר
,
הלכתי
עד
שמצאתי
את
ידידי
,
אחזתי
בו
בכח
ולא
נתתי
לו
רפיון
ועיכוב
לפרוש
מעליי
,
עד
שהבאתיו
אל
בית
אמי
בתוך
החדר
,
ושם
נתחבבנו
באהבת
נעורינו
אני
והוא.
דימיון
על
שהייתה
כנסת
ישראל
נזופה
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
על
מעשה
העגל
(ראה
שמ'
לב)
והמרגלים
(ראה
במ'
יג
-
יד)
עד
מלחמת
סיחון
ועוג
(ראה
במ'
כא
,
כא
-
לה)
ומלחמת
יהושע
(ראה
יהו'
ו
-
יב)
,
שהיה
בעזרתה
ונצחונה
,
ולא
היתה
תקומה
לאויביה
מפניה.
ואז
,
כשהייתי
סובבת
בעיר
מצוא
דודי
,
מצאוני
השומרים
את
העיר
,
הסובבים
בעיר
מקצה
אל
קצה
,
ושאלתי
מהם:
את
שאהבה
נפשי
אותו
ראיתם?
ולא
הודיעוני.
השומרים
-
משה
ואהרן.
וזמן
מעט
היה
,
פחות
משנה
עבר
,
עד
שעלתה
השכינה
בקרבי
,
ודרה
במשכן.
ורצו
להכנס
לארץ
ואמרו:
"הננו
ועלינו"
(במ'
יד
,
מ);
אמר
להם
הנביא:
השבעתי
אתכם.
ושאלתי
השומרים:
את
שאהבה
נפשי
,
הראיתם
אותו?
והייתי
רואה
שמצאתיו.
בהקיץ
הלכה
לבקש
את
דודה
,
ותמה
ואמר:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
כתמרות
(בנוסחנו:
כתימרות)
עשן
הקטרת.
היתה
רואה
בחלום
-
וזה
עניין
על
משכבי
בלילות
-
שהיתה
מבקשת
דודה
עד
שמצאה
אותו
,
והביאתו
אל
בית
אמה
,
והיתה
משבעת
בנות
ציון
שלא
יעירוה.
וכאשר
היה
בבקר
-
רדפה
הנערה
אחר
דודה
,
וכאשר
ראה
אותה
,
תמה
ואמר:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר?
עד
שמצאוני
השומרים
-
והם
משה
ואהרן.
מצאוני
השומרים
הסובבים
בעיר
את
שאהבה
נפשי
ראיתם
-
ראוי
שתדע
,
שהחושים
הם
השומרים
,
כי
הם
הושמו
בגוף
הבעל
חיים
לשמירה
מהדברים
המזיקים
לו
ולכוין
אל
הנאותים
,
והם
הסובבים
בגוף
לשומרו;
וזה
מעניינם
מבואר
למעיין
בזה
הספר.
והנה
אמרה
מצאוני
-
לפי
שאין
מדרך
המדמה
לבקשם
,
אבל
הם
ימצאוהו
ויפגעו
בו
כאשר
הגיעו
רשמי
המוחשים
בחוש
המשותף
עם
מנוחת
החושים
,
כי
אז
יניעו
אלו
הרשמים
אשר
בחוש
המשותף
הדמיון.
ולזה
היה
זה
הפועַל
מיוחס
אל
החוש
המשותף
,
לא
אל
הדמיון.
וזה
הפועל
לא
יגיע
אל
הדמיון
מה
שהתמידו
החושים
להיותם
טרודים
במוחשים.
ומפני
זה
ראוי
שיאמר:
מצאוני.
ושאל
אותם
אם
ראו
את
שאהבה
נפשו
,
לפי
שכל
מה
שיגיע
אל
הדמיון
הוא
מגיע
אליו
מן
החוש.
וזה
כלו
להורות
על
חוזק
החשק
בדרישת
זה
השלמות.
מצאוני
השומרים
הסובבים
בעיר
את
שאהבה
נפשי
ראיתם
-
הם
משה
ואהרן
וסנהדרי
ישראל
,
שהיו
מבקשים
עצה
מהם
ואין
כלום
בידיהם;
עד
שעשה
הקדוש
ברוך
הוא
למען
רחמנותו
וקבל
תפלתו
של
משה
רבינו
עליו
השלום
ואמר:
"פני
ילכו
והניחותי
לך"
(שמ'
לג
,
יד);
"וינחם
יי'
על
הרעה
אשר
דבר
לעשות
לעמו"
(שמ'
לב
,
יד).