תנ"ך - מי
זאת
עלה
מן־המדבר
כתימרות
עשן
מקטרת
מר
ולבונה
מכל
אבקת
רוכל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִ֣י
זֹ֗את
עֹלָה֙
מִן־הַמִּדְבָּ֔ר
כְּתִֽימֲר֖וֹת
עָשָׁ֑ן
מְקֻטֶּ֤רֶת
מֹר֙
וּלְבוֹנָ֔ה
מִכֹּ֖ל
אַבְקַ֥ת
רוֹכֵֽל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ו)
מִי
זֹאת
עֹלָה
מִן־הַמִּדְבָּר
כְּתִימֲרוֹת
עָשָׁן
מְקֻטֶּרֶת
מֹר
וּלְבוֹנָה
מִכֹּל
אַבְקַת
רוֹכֵל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ו)
מי
זאת
עלה
מן־המדבר
כתימרות
עשן
מקטרת
מר
ולבונה
מכל
אבקת
רוכל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ו)
מי
זאת
עלה
מן־המדבר
כתימרות
עשן
מקטרת
מר
ולבונה
מכל
אבקת
רוכל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ו)
כַּד
סְלִיקוּ
בֵית
יִשׂרָאֵל
מִן
מַדבְּרָא
וַעֲבַרוּ
יָת
יַרדְּנָא
עִם
יְהוֹשֻׁעַ
אֲמַרוּ
עַמֵי
אַרעָא
מָא
הִיא
דָא
אוּמָא
בְחִירָא
דְסָלְקָא
מִן
מַדבְּרָא
מִתגַּמְרָא
מִן
קְטוֹרֶת
בּוּסמִין
וּסעִידָא
בְזָכוּתָא
דְאַברָהָם
דִּפלַח
וְצַלִי
קֳדָם
יְיָ
בְּטוּר
מוֹרִיָה
וּמִתמָרְקָא
מְשַׁח
רְבוּתָא
בְצִדקֵיהּ
דְּיִצחָק
דְּאִתעֲקַד
בַּאֲתַר
בֵּית
מַקדְּשָׁא
דְּאִתקְרִי
טוּר
דִּלבוֹנְתָא
וּמִתעַבדִין
לֵיהּ
נִסִין
בַּחֲסִידוּתֵיהּ
דְּיַעֲקֹב
דְּאִשׁתַּדַּל
גּוּברָא
עִמֵיהּ
עַד
מִיסַק
קְרִיצְתָא
וְאִתגַּבַּר
מִנֵיהּ
וְאִשׁתֵּיזַב
הוּא
וּתרֵי
עֲשַׂר
שִׁבטִין
:
כתימרות
-
ג'
מלא
(בלישנא):
יח'
מ
,
כב;
יואל
ג
,
ג;
שה"ש
ג
,
ו.
כתימרות
-
ג'
מל';
רוכל
-
ל'.
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
-
כשהייתי
מהלכת
במדבר
,
והיה
הענן
ועמוד
האש
הולכים
לפני
,
הורגין
נחשים
ועקרבים
ושורפין
הקוצים
והברקנים
לעשות
הדרך
מישור
,
והיה
העשן
עולה
,
ורואין
אותו
האומות
ומתמיהות
על
גדולתי
ואומרות:
מי
זאת
(ראה
שה"ר
ג
,
ה);
כלומר:
כמה
גדולה
היא
זאת
העולה
מן
המדבר.
כתמרות
(בנוסחנו:
כתימרות)
עשן
-
גבוה
וזקוף
כתמר.
מקוטרת
מור
-
על
שם
ענן
הקטרת
שהיה
מתמר
על
מזבח
הפנימי.
רוכל
-
בַּשָּׂם
המוכר
כל
מיני
בשמים.
אבקת
-
על
שם
שכותשין
אותם
ושוחקין
הָדֵק
כאבק
(ראה
שם).
מי
זאת
-
עכשיו
הוא
משבח
בשבח
אהובתו
,
ואומר
לריעיו:
הביטו
וראו
,
הן
היתה
כזאת
(ע"פ
יר'
ב
,
י)?
ומי
זאת
שהיא
עולה
והולכת
אחרי
באהבתה
אותי
,
שהיא
עולה
וממהרת
לבוא
עמי
כתימרות
עשן
העולה
למעלה
,
והיא
מקוטרת
ומבוסמת
מור
ולבונה
ובשמים
מכל
הבשמים
שמוכרים
הרוכלים
,
שריחה
מתוק
וטוב
וערב
לכל?
עניין
הבתולה
הבורחת
עם
אוהבה
בארץ
לא
זרועה
(ע"פ
יר'
ב
,
ב)
דרך
המדבר
,
באהבתה
אותו
כנפשה
ונפשו
קשורה
בה
(ע"פ
בר'
מד
,
ל).
דמיון
לכנסת
ישראל
,
אשר
הלכה
אחר
הקדוש
ברוך
הוא
דרך
המדבר
"בארץ
ציה
וצלמות
אשר
לא
עבר
בה
איש
ולא
ישב
אדם
שם"
(יר'
ב
,
ו)
,
והיתה
מקטרת
לפניו
קטרת
תמיד
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
להעלות
תמרות
עשן
,
לנדוף
ריח.
(ביאור
לשוני:)
מקוטרת
,
"קיטור
הארץ"
(בר'
יט
,
כח)
-
כעין
מוגמר
שהיו
נוהגים
בו
הקדמונים
(ראה
משנה
ברכות
ו
,
ו).
אבקת
-
פתרונו:
דקת
ושחק
מרקחת
,
כי
לא
יותן
על
גחלי
מחתה
כי
אם
הדק
דק
כעפר
,
על
כן
כינהו
'אבקת'.
רוכל
-
סוחר
מוכר
בשמים
,
המחזר
מעיר
לעיר
וממדינה
למדינה.
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
מקושטת
-
מעשה
היה
שהלכה
לטייל
,
וכשחזרה
ראה
שלמה
ושבחה
בשירה:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
מקושטת
בבשמים
,
ומתמר
עישון
קישוטיה
כתמרות
(בנוסחנו:
כתימרות)
עשן
―
לשון
'מתמר
ועולה
כמקל'
(ראה
יומא
כח
,
ב)
―
שהיא
מקוטרת
מכל
אבקת
רוכל
-
מכל
בשמים
של
רוכל
,
סוחר.
כתמרות
(בנוסחנו:
כתימרות)
-
כמו
"תמורות"
(מ"א
ו
,
כט);
ואולי
נקראו
כן
בעבור
גבהות
אילני
תמרים.
אבקת
-
בשמים
שחוקים
כאבק.
רוכל
-
סוחר;
כמו
"המה
רוכליך"
(יח'
כז
,
יג).
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
-
כשנכנסה
לארץ
הלך
שמעה
בכל
העולם.
וזה
הוא
המור
והלבונה.
ושאלתי
השומרים:
את
שאהבה
נפשי
,
הראיתם
אותו?
והייתי
רואה
שמצאתיו.
בהקיץ
הלכה
לבקש
את
דודה
,
ותמה
ואמר:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
כתמרות
(בנוסחנו:
כתימרות)
עשן
הקטרת.
כתמרות
(בנוסחנו:
כתימרות)
-
כמו
'עמודים';
כמו
"ותימורות"
(מ"א
ו
,
כט).
ויש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
שהן
דומין
לאילן
התמר.
אבקת
-
מן
"אבק
עפר
רגליו"
(ראה
נח'
א
,
ג).
רוכל
-
סוחר;
כמו
"המה
רוכליך"
(יח'
כז
,
יג).
היתה
רואה
בחלום
-
וזה
עניין
על
משכבי
בלילות
-
שהיתה
מבקשת
דודה
עד
שמצאה
אותו
,
והביאתו
אל
בית
אמה
,
והיתה
משבעת
בנות
ציון
שלא
יעירוה.
וכאשר
היה
בבקר
-
רדפה
הנערה
אחר
דודה
,
וכאשר
ראה
אותה
,
תמה
ואמר:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר?
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
-
כנסת
ישראל
שעלתה
מן
המדבר
,
ושומעה
הולך
בכל
המדינות
(ע"פ
אס'
ט
,
ד);
וזה
עניין
מקוטרת.
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
כתמרות
(בנוסחנו:
כתימרות)
עשן
מקוטרת
מור
ולבונה
מכל
אבקת
רוכל
-
אחר
שהגיע
להם
שלמות
המדות
ושלמות
הבחינה
בין
האמת
והשקר
,
החל
לזכור
בכאן
הִשָלם
השכל
בחכמות
הלמודיות
,
כי
הם
קודמות
בסדר
לשאר
החכמות
,
כמו
שבארנו
בפתיחתנו.
והיה
זה
ממנו
עד
אמרו
"עד
שיפוח
היום"
וגו'
(שה"ש
ד
,
ו).
וזה
מסכים
לכל
אחד
מהביאורים
אשר
בארנו
בפרשה
הקודמת
(שם
ב
,
ח).
וזה
,
כי
לכל
אחד
מהבאורים
ההם
לא
היה
שלמות
לשכל
בזאת
החכמה
בפרשה
הקודמת.
והתחיל
ואמר
,
להורות
על
שלמות
ההשגה
אשר
תהיה
בלמודיות:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
-
והוא
המקום
אשר
לא
יעבד
בו
,
לפי
שלא
יצטרך
השתדלות
רב
בהגעת
אלו
ההקדמות
הראשונות
בהם.
ואמר
שהיא
עולה
ביושר
כתמרות
עשן
,
לפי
שבזאת
החכמה
לבד
ימצא
ברובה
הסדר
בעיונה
הולך
ביושר
מהקודם
אל
המאוחר.
ולזה
ימצאו
ברובה
המופתים
המוחלטים;
ואולם
בזולתה
מהחכמות
לא
ימצאו
המופתים
המוחלטים
כי
אם
מעט.
ואמר:
מקוטרת
מור
ולבונה
מכל
אבקת
רוכל
-
לפי
שבזאת
החכמה
מה
שיתקרב
מאד
לחכמה
הטבעית
,
והיא
חכמת
הכוכבים
,
והיא
גם
כן
מיישרת
לחכמת
האלהות
היישרה
נפלאה;
כבר
התבאר
זה
בראשון
מ'ספר
המגסטי'.
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
כתימרות
עשן
מקוטרת
מור
ולבנה
(בנוסחנו:
ולבונה)
מכל
אבקת
רוכל
-
נאמר
פסוק
זה
לכשעלו
ישראל
מן
המדבר
לארץ
כנען.
ונאמר
מקוטרת
מור
ולבונה
-
הריח
הטוב
שנח
עליהם
בזמן
מתן
תורה.
ותימרות
עשן
-
כעניין
"ויתאבכו
גאות
עשן"
(יש'
ט
,
יז);
ובלישנא
דרבנן
(ראה
יומא
כח
,
ב):
'מתמר
ועולה'
,
כענין
עולה.
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
-
הכל
הוא
מסיפור
האהובה
,
ואומרת
להם:
כשהייתי
מחזרת
ומבקשת
אהובי
הייתי
הולכת
במדברות
,
ומיד
כשראני
תמה
ואמר:
מי
זאת
עולה
מן
המדבר
והולכת
יחידה
ואינה
מתפחדת
מן
האונסין?!
כתימרות
עשן
-
כעשן
המערכה
שמתמר
ועולה
זקוף
ביושר
,
ואינו
נוטה
לכאן
ולכאן.