תנ"ך - הנה
מטתו
שלשלמה
ששים
גברים
סביב
לה
מגברי
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִנֵּ֗ה
מִטָּתוֹ֙
שֶׁלִּשְׁלֹמֹ֔ה
שִׁשִּׁ֥ים
גִּבֹּרִ֖ים
סָבִ֣יב
לָ֑הּ
מִגִּבֹּרֵ֖י
יִשְׂרָאֵֽל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ז)
הִנֵּה
מִטָּתוֹ
שֶׁלִּשְׁלֹמֹה
שִׁשִּׁים
גִּבֹּרִים
סָבִיב
לָהּ
מִגִּבֹּרֵי
יִשְׂרָאֵל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ז)
הנה
מטתו
שלשלמה
ששים
גברים
סביב
לה
מגברי
ישראל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ז)
הנה
מטתו
שלשלמה
ששים
גברים
סביב
לה
מגברי
ישראל:
(שיר השירים פרק ג פסוק ז)
כַּד
בְּנָא
מַלכָּא
שְׁלֹמֹה
יָת
בֵּית
מַקדְּשָׁא
דַייָ
בִּירוּשׁלֶם
אֲמַר
יְיָ
בְּמֵימְרֵיהּ
כַּמָה
יָאֵי
בֵית
מַקדְּשָׁא
הָדֵין
דְּאִתבְּנִי
לִי
עַל
יְדוֹי
דְּמַלכָּא
שְׁלֹמֹה
בַּר
דָּוִד
וְכַמָה
יָאֲיָין
כָּהֲנַיָא
בְּעִדָּן
דְּפָרְסִין
יְדֵיהוֹן
וְקָיְמִין
עַל
דּוּכָנְהוֹן
וּמבָרְכִין
לְעַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
בְּשִׁתִּין
אָתִין
דִּמסַרִית
לְמֹשֶׁה
רִבְּהוֹן
וְהַהִיא
בִרכְתָא
מְסַחֲרָא
לְהוֹן
כְּשׁוּר
רָם
וּתקִיפוּ
בַהּ
וּבַהּ
מִתגַּבְּרִין
וּמַצלְחִין
כָּל
גִּבָּרֵי
יִשׂרָאֵל
:
גברים
-
ז'
חסר
(בלישנא):
יהו'
י
,
ב;
ש"א
ב
,
ד;
ש"ב
א
,
כה;
יז
,
ח;
זכ'
י
,
ה;
מש'
כא
,
כב;
שה"ש
ג
,
ז.
מגברי
-
ה'
חסר
(בלישנא):
תה'
קג
,
כ;
שה"ש
ג
,
ז;
נחמ'
יא
,
יד;
דה"א
ט
,
כו;
יב
,
ט.
גברי
ה'
חס'
כי
באמונה
ומן
הגדי
ברכו
יי'
מלאכיו
מגברי
ישראל
ואחיהם
גברי
חיל
.
שלשלמה
-
ל';
גברים
-
ז'
חס';
מגברי
-
ה'
חס'.
הנה
מטתו
שלשלמה
-
אהל
מועד
והארון
שהיו
נושאים
במדבר
(ראה
שה"ז
ג
,
ח).
ששים
גבורים
-
ששים
רבוא
[סביב
לה]
מגבורי
ישראל
-
יוצאי
הצבא
,
לבד
פחותים
מבני
עשרים
ויתרים
על
בני
ששים
(ראה
שה"ר
ג
,
יד).
הנה
מטתו
-
היא
מספרת
ואומרת
אל
הבתולות
בשבח
אהובה:
הנה
תפארת
גדולת
ידידי
בכך
שהוא
שוכב
על
מיטתו
כמיטתו
של
שלמה
(בנוסחנו:
שלשלמה)
המלך
,
וגיבוריו
מלומדי
מלחמתו
,
כל
אחד
חגור
חרבו
על
יריכו
,
והחרבות
אחוזות
בידיהם
לשומרו
בלילה
כדרך
מלכים
הנשמרים
בלילה
על
מטותיהם
כאשר
הם
ישינים;
כעניין
שאמר
דוד
לאבנר:
"ולמה
לא
שמרת
אל
אדניך
המלך"
(ש"א
כו
,
טו)
,
ואומר:
"לא
טוב
הדבר...
אשר
עשית
חי
יי'
כי
בני
מות
אתם
אשר
לא
שמרתם
אל
אדוניכם"
(ראה
שם
,
טז).
ומה
הוא
שבח
בניין
היכל
מיטתו
של
אהובי?
אפריון
והיכל
עשה
לו
ממבחר
עצי
הלבנון
כאפריון
של
שלמה
המלך
,
ועמודי
ערש
מיטתו
עשה
של
כסף
,
ורפידת
שיבוץ
יופי
המיטה
עשה
של
זהב
,
ומרכב
פריסת
המיטה
שהוא
שוכב
עליה
של
ארגמן
,
וחדר
המטה
רצוף
אהבה
בתוכו
מבנות
שרי
ירושלים
היושבות
סביב
מיטתו.
צאינה
וראינה
,
בתולותיי
ונערותיי
בנות
ציון
,
בידידי
שהוא
משובח
כשלמה
המלך
,
אשר
נתעטר
בעטרה
שעשתה
ועטרה
לו
אמו
בת
שבע
ביום
חתונתו
ושמחתו;
כן
הוא
צחות
המלה.
וכל
עיניין
דְבר
מלכות
זה
היה
בשלמה
המלך
,
שהיו
עמודי
מיטתו
ואפיריונו
של
כסף
ורפידתו
של
זהב
ומרכבו
ארגמן;
כעניין
שנאמר
"מיטות
זהב
וכסף
על
רצפת
בהט"
וגו'
(אס'
א
,
ו)
,
להבדיל
בין
הקודש
ובין
החול.
ושלמה
המלך
,
אשר
יסד
שיר
זה
,
לא
מצא
מלך
אפילו
אחד
במלכי
האדמה
מפואר
ומושל
בכל
הכיפה
וגדול
בדבר
המלכות
יותר
ממנו
,
ועל
כן
דימה
דבריו
של
זה
במלכותו
וכינה
שבחו
בספירתה
של
אהובתו.
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
,
אשר
השרה
וצמצם
שכינתו
במשכן
בין
הכרובים
"כמער
איש
ולויות"
(מ"א
ז
,
לו)
באהבתו
את
ישראל
לעולם;
ועל
כן
כנסת
ישראל
,
כשהיא
זוכרת
את
כל
אלה
,
אומרת
אל
האומות:
צאינה
וראינה
אם
נתחבבה
לפניו
אומה
אחת
כמוני
,
ועל
כן
יש
לי
להתאונן
באהבתו
כי
נתרחק
ממני.
(ביאור
לשוני:)
רפידתו
-
עיניין
תיקון
מצע
הוא
,
כמו
"בחשך
רפדתי
יצועי"
(איוב
יז
,
יג).
רצוף
-
עיניין
חישוק
ומצע
,
כמו
"רצפת
בהט
ושש"
וגו'
(אס'
א
,
ו).
והיא
משיבתו:
כך
ראוי
לי
להתקשט
בכל
בשמים
משונים
,
שהרי
יש
לי
(מטה)
לשכב
עלייה
משונה
כל
כך
,
על
כן
נאה
וראוי
לי
להיות
מקושטת
בכל
בשמים
להריח
לאוהבי
,
כולם
גיבורים.
הנה
מיטתו
של
שלמה
(בנוסחנו:
שלשלמה)
דודי
-
שיש
לי
בלילות.
וכאלו
היא
כמו
מטתו
שלשלמה
,
שכל
מיני
בושם
יש
בה.
ששים
גבורים
-
הם
ששים
רבוא
שנכנסו
לארץ
מבן
עשרים
שנה
ומעלה
(ראה
במ'
כו
,
נא
-
נב;
שה"ר
ג
,
יד).
הנה
מטתו
שלשלמה
-
תמה:
איך
תלך
לבדה?
והנה
שלמה
המלך
הוצרך
לגבורים
שישמרו
חשוקתו
מפחד
חוטפים
פן
יחטפוה
בלילה
,
גם
הוצרך
לעשות
אפריון;
וכל
זה
בעבור
אחת
מבנות
ירושלם!
וטעם
הנה
מטתו
שלשלמה
הוא
,
כי
הנה
שלמה
המלך
הוצרך
לגיבורים
רבים
שישמרו
מטתו
מפחד
בלילות
-
שמא
יחטפוה
לסטים
בעבור
יופיה;
ואיך
עלתה
מן
המדבר
לבדה
(ראה
לעיל
,
ו)?
ועניין
הנה
מטתו
-
הנה
ארץ
ישראל
,
שהיא
היום
מטתו
שלשלמה.
ועניין
ששים
גיבורים
-
ששים
רבבות;
הם
הבאים
אל
הארץ
,
כאשר
פקד
אותם
משה
ואלעזר
הכהן
(ראה
במ'
כו
,
א
,
נא).
הנה
מטתו
שלשלמה
ששים
גבורים
סביב
לה
מגבורי
ישראל
-
אמר
,
שהמטה
אשר
לשלמה
,
והיא
אשר
בה
יתחבר
עם
חשוקתו
לדרוך
אל
השלמות
בזה
העיון
המבוקש
,
הוכן
לה
סביב
מספר
רב
מהשומרים
המדריכים
אל
היושר
ושומרים
מהטעות
לבל
יכשלו
בדבר
,
ולזה
קראם
'גבורי
ישראל'.
ואולם
אמר
ששים
-
על
צד
המשל
,
מצד
היותו
מספר
שלם
,
ולזה
יעשוהו
בקצת
המקומות
סוף
החשבון
אשר
לעשרות.
ואולם
אמר
זה
,
לפי
שבכאן
חלק
מזאת
החכמה
יצטרך
אל
השנות
חזק
מן
החוש
,
והיא
חכמת
הכוכבים
,
אשר
היא
פרי
החכמות
הלמודיות
ותכליתם.
ועוד
,
כי
בלקיחת
המבטים
המדריכים
אל
הנכונה
בה
מהקושי
,
כבר
נעלם
זה
מהרבה
מהקודמים
,
כמו
שנזכר
ב'ספר
המגסטי'.
ולזה
הקדים
ואמר
,
שכבר
הוכן
סביב
מטת
שלמה
מהשומרים
מה
שכבר
זכר
אותו
,
רצוני
,
שכבר
הכין
לו
הדרכים
והסדרים
אשר
יישירוהו
אל
הנכונה
בזאת
החכמה
וישמרוהו
מהטעות.
הנה
מטתו
שלשלמה
ששים
גבורים
סביב
לה
מגבורי
ישראל
-
מטה
זו
היא
מטתו
של
מלך
השלום
,
והוא
המשכן
,
כמו
שאמרנו
בפירוש
"אף
ערשנו
רעננה"
(שה"ש
א
,
טז).
וששים
גבורים
הם
ששים
רבוא
שהיו
ישראל
בצאתם
ממצרים
,
כמו
שנאמר
"כשש
מאות
אלף
רגלי"
(שמ'
יב
,
לז).
הנה
מטתו
שלשלמה
-
וכך
אמר
לי
אהובי:
הנה
מטתו
שלשלמה
ששים
גבורים
סביב
לה
וגו'
מפחד
בלילות
-
שמתפחד
שמא
יבא
שום
אדם
לבייש
אהובתו
באישון
לילה
ואפילה
,
שהרבה
בני
אדם
מכניסים
עצמם
למיתה
בשביל
אהבת
אשה;
ואת
הולכת
כך
יחידה
במדברות?!