תנ"ך - כלם
אחזי
חרב
מלמדי
מלחמה
איש
חרבו
על־ירכו
מפחד
בלילות:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֻּלָּם֙
אֲחֻ֣זֵי
חֶ֔רֶב
מְלֻמְּדֵ֖י
מִלְחָמָ֑ה
אִ֤ישׁ
חַרְבּוֹ֙
עַל־יְרֵכ֔וֹ
מִפַּ֖חַד
בַּלֵּילֽוֹת:
ס
(שיר השירים פרק ג פסוק ח)
כֻּלָּם
אֲחֻזֵי
חֶרֶב
מְלֻמְּדֵי
מִלְחָמָה
אִישׁ
חַרְבּוֹ
עַל־יְרֵכוֹ
מִפַּחַד
בַּלֵּילוֹת:
ס
(שיר השירים פרק ג פסוק ח)
כלם
אחזי
חרב
מלמדי
מלחמה
איש
חרבו
על־ירכו
מפחד
בלילות:
ס
(שיר השירים פרק ג פסוק ח)
כלם
אחזי
חרב
מלמדי
מלחמה
איש
חרבו
על־ירכו
מפחד
בלילות:
ס
(שיר השירים פרק ג פסוק ח)
וְכָהֲנַיָא
וְלֵיוָאֵי
וְכָל
שִׁבטַיָא
דְיִשׂרָאֵל
כּוּלְהוֹן
אֲחִידִין
בְּפִתגָמֵי
אוֹרָיתָא
דִמתִילָן
לְחַרבָּא
וְשָׁקְלָן
וְטָרַן
בְּהוֹן
כְּגִבָּרִין
מְאֻלְפֵי
קְרָבָא
וְכָל
חַד
וְחַד
מִנְהוֹן
חֲתִימַת
מִילָא
עַל
בִּשׂרְהוֹן
הֵי
כְמָא
דְאִתחַתַּמַת
בְּבִסרֵיהּ
דְּאַברָהָם
אֲבוּהוֹן
וּמִתגַּבְּרִין
בַּהּ
כִּגבַר
דְּחַרבָּא
חֲגִירָא
עַל
יִרכֵּיהּ
וּבגֵין
כֵּין
לָא
דָחֲלִין
מִן
מַזִיקַיָא
וְטֻלנֵי
דְאָזְלִין
בְּלֵיליָא
:
מלמדי
-
ב':
שה"ש
ג
,
ח;
דה"א
כה
,
ז.
בלילות
-
ד':
תה'
צב
,
ג;
קלד
,
א;
שה"ש
ג
,
א
,
ח.
מלמדי
ב'
ויהי
מספרם
עם
אחיהם
כלם
אחזי
חרב
.
מלומדי
מלחמה
-
מלחמתה
של
תורה
(ראה
שה"ז
ג
,
ח);
וכן
הכהנים
הסובבים
אותה
,
החונים
סביבות
המשכן
,
מלומדי
סדר
עבודתם.
איש
חרבו
-
כלי
זיינו
,
הן
מסורות
וסימנין
,
שמעמידין
על
ידם
את
הגירסא
[והמסרה]
שלא
תשתכח.
מפחד
בלילות
-
פן
ישכחוה
ויבואו
עליהם
צרות;
וכן
הוא
אומר
"נשקו
בר
פן
יאנף
ותאבדו
דרך"
(תה'
ב
,
יב).
הנה
מטתו
-
היא
מספרת
ואומרת
אל
הבתולות
בשבח
אהובה:
הנה
תפארת
גדולת
ידידי
בכך
שהוא
שוכב
על
מיטתו
כמיטתו
של
שלמה
(בנוסחנו:
שלשלמה)
המלך
,
וגיבוריו
מלומדי
מלחמתו
,
כל
אחד
חגור
חרבו
על
יריכו
,
והחרבות
אחוזות
בידיהם
לשומרו
בלילה
כדרך
מלכים
הנשמרים
בלילה
על
מטותיהם
כאשר
הם
ישינים;
כעניין
שאמר
דוד
לאבנר:
"ולמה
לא
שמרת
אל
אדניך
המלך"
(ש"א
כו
,
טו)
,
ואומר:
"לא
טוב
הדבר...
אשר
עשית
חי
יי'
כי
בני
מות
אתם
אשר
לא
שמרתם
אל
אדוניכם"
(ראה
שם
,
טז).
ומה
הוא
שבח
בניין
היכל
מיטתו
של
אהובי?
אפריון
והיכל
עשה
לו
ממבחר
עצי
הלבנון
כאפריון
של
שלמה
המלך
,
ועמודי
ערש
מיטתו
עשה
של
כסף
,
ורפידת
שיבוץ
יופי
המיטה
עשה
של
זהב
,
ומרכב
פריסת
המיטה
שהוא
שוכב
עליה
של
ארגמן
,
וחדר
המטה
רצוף
אהבה
בתוכו
מבנות
שרי
ירושלים
היושבות
סביב
מיטתו.
צאינה
וראינה
,
בתולותיי
ונערותיי
בנות
ציון
,
בידידי
שהוא
משובח
כשלמה
המלך
,
אשר
נתעטר
בעטרה
שעשתה
ועטרה
לו
אמו
בת
שבע
ביום
חתונתו
ושמחתו;
כן
הוא
צחות
המלה.
וכל
עיניין
דְבר
מלכות
זה
היה
בשלמה
המלך
,
שהיו
עמודי
מיטתו
ואפיריונו
של
כסף
ורפידתו
של
זהב
ומרכבו
ארגמן;
כעניין
שנאמר
"מיטות
זהב
וכסף
על
רצפת
בהט"
וגו'
(אס'
א
,
ו)
,
להבדיל
בין
הקודש
ובין
החול.
ושלמה
המלך
,
אשר
יסד
שיר
זה
,
לא
מצא
מלך
אפילו
אחד
במלכי
האדמה
מפואר
ומושל
בכל
הכיפה
וגדול
בדבר
המלכות
יותר
ממנו
,
ועל
כן
דימה
דבריו
של
זה
במלכותו
וכינה
שבחו
בספירתה
של
אהובתו.
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
,
אשר
השרה
וצמצם
שכינתו
במשכן
בין
הכרובים
"כמער
איש
ולויות"
(מ"א
ז
,
לו)
באהבתו
את
ישראל
לעולם;
ועל
כן
כנסת
ישראל
,
כשהיא
זוכרת
את
כל
אלה
,
אומרת
אל
האומות:
צאינה
וראינה
אם
נתחבבה
לפניו
אומה
אחת
כמוני
,
ועל
כן
יש
לי
להתאונן
באהבתו
כי
נתרחק
ממני.
(ביאור
לשוני:)
רפידתו
-
עיניין
תיקון
מצע
הוא
,
כמו
"בחשך
רפדתי
יצועי"
(איוב
יז
,
יג).
רצוף
-
עיניין
חישוק
ומצע
,
כמו
"רצפת
בהט
ושש"
וגו'
(אס'
א
,
ו).
אחוזי
חרב
-
כמו
"לבוש
הבדים"
(יח'
ט
,
יא);
ולא
אדע
שלישי
במקרא.
הנה
מטתו
שלשלמה
-
תמה:
איך
תלך
לבדה?
והנה
שלמה
המלך
הוצרך
לגבורים
שישמרו
חשוקתו
מפחד
חוטפים
פן
יחטפוה
בלילה
,
גם
הוצרך
לעשות
אפריון;
וכל
זה
בעבור
אחת
מבנות
ירושלם!
מלומדי
-
רְגִילֵי;
"כעגל
לא
לומד"
(יר'
לא
,
יז).
וטעם
הנה
מטתו
שלשלמה
הוא
,
כי
הנה
שלמה
המלך
הוצרך
לגיבורים
רבים
שישמרו
מטתו
מפחד
בלילות
-
שמא
יחטפוה
לסטים
בעבור
יופיה;
ואיך
עלתה
מן
המדבר
לבדה
(ראה
לעיל
,
ו)?
מפחד
בלילות
-
שהיו
מלומדי
מלחמה
,
והרגו
כל
נשמה
,
כי
היו
מפחדים
שיביאום
לידי
גלות.
כלם
אחוזי
חרב
מלומדי
מלחמה
איש
חרבו
על
ירכו
מפחד
בלילות
-
סִפר
מעניַן
אלו
השומרים
,
שהם
מלומדי
מלחמה
לבטל
הטעויות
הנופלות
בחקירה
בזאת
החכמה.
ואמר
,
שהם
הקדימו
והכינו
להם
כלי
המלחמה
,
אשר
בהם
יבוטלו
אלו
הטעויות
הנופלות
בזאת
החכמה
קודם
נפלם.
וזה
דבר
ראוי
,
וזה
כי
אין
ראוי
שיבקש
האדם
יחד
שני
הדברים
,
רוצה
לומר:
בטול
ההטעאה
והדרך
בה
תבוטל;
אבל
יחוייב
שיהיה
ידוע
לו
תחלה
בכללות
הדרכים
אשר
יסולקו
בהם
ההטעאות
בזאת
המלאכה
,
ואחר
ישתדל
לבטלה
לכשתתחדש.
והנה
כבר
זכר
הפילוסוף
מה
שכחו
כח
זה
הענין
בראשון
מ'מה
שאחר
הטבע'.
ואולם
אמרו
מפחד
בלילות
-
להורות
על
שהסבה
אשר
הוצרך
בעבורה
להכין
לו
אלו
השומרים
היא
יראתו
מהטעויות
,
אשר
סבת
נפלם
הוא
החשך
והסכלות
אשר
לנו
בענינים
ההם.
כלם
אחוזי
חרב
מלומדי
מלחמה
איש
חרבו
על
ירכו
מפחד
בלילות.
אחוזי
-
כמו
'אוחזי'
,
ודומה
לו
"השכוני
באהלים"
(שו'
ח
,
יא)
ורבים
אחרים.
ונאמר
זו
בשביל
ישראל
שעלו
חמושים
,
כמו
שנאמר
"וחמושים
עלו
בני
ישראל"
(שמ'
יג
,
יח).
מלומדי
מלחמה
-
מה
שלמדו
בימי
יהושע
במלחמות
כנען.
ונאמר
מפחד
בלילות
-
כלומר:
מפחד
המלחמות
והאומות
שהם
סביבותיהם.
וכבר
אמרנו
(לעיל
,
א)
שהלילות
נמשלו
לצרות
,
ואין
עת
צרה
גדולה
מעת
המלחמה
שבאה
בעולם.
הנה
מטתו
שלשלמה
-
וכך
אמר
לי
אהובי:
הנה
מטתו
שלשלמה
ששים
גבורים
סביב
לה
וגו'
מפחד
בלילות
-
שמתפחד
שמא
יבא
שום
אדם
לבייש
אהובתו
באישון
לילה
ואפילה
,
שהרבה
בני
אדם
מכניסים
עצמם
למיתה
בשביל
אהבת
אשה;
ואת
הולכת
כך
יחידה
במדברות?!