תנ"ך - נשכימה לכרמים נראה אם־פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את־דדי לך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

נַשְׁכִּ֙ימָה֙ לַכְּרָמִ֔ים נִרְאֶ֞ה אִם־פָּרְחָ֤ה הַגֶּ֙פֶן֙ פִּתַּ֣ח הַסְּמָדַ֔ר הֵנֵ֖צוּ הָרִמּוֹנִ֑ים שָׁ֛ם אֶתֵּ֥ן אֶת־דֹּדַ֖י לָֽךְ: (שיר השירים פרק ז פסוק יג)

טקסט וניקוד:

נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם־פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת־דֹּדַי לָךְ: (שיר השירים פרק ז פסוק יג)

טקסט בלבד:

נשכימה לכרמים נראה אם־פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את־דדי לך: (שיר השירים פרק ז פסוק יג)

תיקון קוראים:

נשכימה לכרמים נראה אם־פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את־דדי לך: (שיר השירים פרק ז פסוק יג)
אָמְרִין בֵּית יִשׂרָאֵל אִלֵין לְאִלֵין נַקדֵּים בְּצַפרָא וּנהָך לְבֵי כְנִשׁתָּא וּלבֵי מִדרַשָׁא וּנבַקַר בְּסִפרֵי אוֹרָיתָא וּנִחמֵי אִי מְטָא זְמָן פֻּרקָנָא לְעַמָא בֵית יִשׂרָאֵל דִּמתִילָן כְּגוּפנָא לְאִתפְּרָקָא מִן גָּלוּתְהוֹן וְנִשׁאַל לְחַכִּימַיָא אִי אִתגְּלִי קֳדָם יְיָ זְכוּת צַדִּיקַיָא דִמתִילָן כְּרִמוֹנָא וְאִי מְטָא קִצָא לְמִסַק לִירוּשׁלֶם לְמִיתַּן תַּמָן שְׁבָח לֶאֱלָהּ שְׁמַיָא וּלמִקרַב עֲלָוָן וְנִכסַת קוּדשִׁין :

נראה - ה': יש' ה , יט; יר' ה , יב; מב , יד; תה' לו , י; *שה"ש ז , יג. וחד: ונראה - ש"א י , יד. פתח - ב': איוב ל , יא; שה"ש ז , יג. (ואחד: ופתח - דה"ב ג , ז). שם אתן (נתינה שם) - ז': שמ' מ , ז; דב' כח , סה; מ"א ו , יט; יח' ו , יג; כ , כח; מז , כג; שה"ש ז , יג. דדי - ב' (אחד מלא ואחד חסר ובשני לשונות): שה"ש ז , יג; דה"א כז , ד.

נראה ה' האמרים כחשו ביי' לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא באורך נראה אור נשכימה לכרמים נראה. וחד ונראה כי אין .

נשכימה - ל'; פתח - ב'; הסמדר - ל'; דדי - ב'.

נשכימה לכרמים - אילו בתי כנסיות ובתי מדרשות. נראה אם פרחה הגפן - אילו בעלי מקרא. פתח הסמדר - כשהפרח נופל והענבים ניכרים הוא פיתוח הסמדר; ולהם דימה בעלי משנה , שהם קרובים ליהנות מהם בהוראת התורה. הנצו הרמונים - כשהן גמורין והנץ שסביבותם נופל. הנצו - נפל נצן; ולהם דימה בעלי תלמוד , שהן בחכמה גמורה וראויין להורות. שם אתן את דודיי - שם אראך כבודי וגודלי , שבח בניי ובנותיי (ראה עירובין כא , ב).

לכה דודי נצא השדה - עכשיו היא מפייסת את אוהבה שילך לטייל ולהתחבב עמה: לכה דודי , נצא אני ואתה מן העיר אל השדה , והלילה נלינה בכפרים , ולבוקר נשכימה לטייל בכרמים ונראה אם הגיע עת דודים , אם פרחה הגפן ואם נפתחו פתחי סמדר ואם הנצו הרימונים , ושם אתן את אהבתי ואת ידידותי לך. הדודאים והבשמים נתנו ריח , ואצל פתח פרדס שלנו , בכניסתינו לתוכו , נמצא שם כל מיני מגדים חדשים , וגם מן המגדים ישנים אשר צפנתי והצנעתי לך משנה שעברה.

לכה דודי נצא השדה - היא מדברת לו: מה שתקראני לילך לטייל בין הגפנים , קומה לכה נא דודי עמי , ונצא שם בשדה , ונלינה בין בני הכפרים , ולבוקר נשכימה לכרמים - סמוכים אצל בני הכפרים.

נשכימה לכרמים - וקודם זה תראה שחזרו ישראל בתשובה; וזה ענין אם פרחה הגפן; שם בירושלם אעבוד את השם בפרהסיא.

את דודי לך - אהבי; או ריר הלשון (ראה פירושו לשה"ש א , ב).

לכה דודי - אמרה כנסת ישראל: הואיל והסתכל בכרמים , שהם ישראל , תראה אם פרחה הגפן; כמו שהעתיקו חכמינו ז"ל (ראה סנה' צז , ב): אם ישראל עושין תשובה , נגאלין; ואם לאו - הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך שגזירותיו כגזירת המן , ונגאלין.

ובעלות השחר נשכימה , ובמקום הראוי , שיש לו ריח טוב , שם אתן את דודי לך - כעניין "נתתי את ידידות נפשי" (יר' יב , ז); ואם הוא הפך.

לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך - אמרה , ממַשֶלֶת , שיֵצאו השדה ויביטו מהצמחים אם החלו להשתדל לתת פרים. והכונה בזה , שיראו אם נשלם לה מהחוש מה שיצטרך אליו בזאת החקירה , כי זה צריך אל חקירה ארוכה , וקשה מאד הגעתה , כמו שקדם. ואם נשלם מהחוש מה שיצטרך , הנה אחר זה אתן את דודי לך ואשפיע לך מה שראוי כפי היכולת.

נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך - כרמים אלו בארץ ישראל , כמו שנאמר "ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה" (הו' ב , יז) , ונאמר "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון" (יר' לא , ד). שם אתן את דודי לך - כלומר: שם אעבדך ושם אכבדך.

לכה דודי - אומרת האהובה לאהוב: לכה ונצא השדה ונלינה בכפרים , במקום שאין ריבוי עם , והוא סמוך לכרמים , שנוכל להשכים ולילך לכרמים לשמוח בכל שעה שנרצה.
ריכוז קישורים