תנ"ך - כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֙רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה: ס (איכה פרק ב פסוק יא)

טקסט וניקוד:

כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה: ס (איכה פרק ב פסוק יא)

טקסט בלבד:

כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה: ס (איכה פרק ב פסוק יא)

תיקון קוראים:

כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה: ס (איכה פרק ב פסוק יא)
סָפוּ בְדִמעִין עֵינַי אִדְּגַרוּ מֵעַי אִתְּשַׁד לְאַרעָא כְּבֵדִי עַל תְּבָר כְּנִשׁתָּא דְעַמִי כַּד צְהָא עוּלֵימָא וְיָנוֹקָא בִּפתָאוּת קַרתָּא :

כבדי - ט' זוגין מן ב' מיחדין , חד ו"ו וחד יו"ד (זוגות של שתי מלים יחידאיות; הראשונה מסתיימת באות ו"ו והשניה באות יו"ד): יהו' כד , כג; תה' מה , יא. - מ"ב כג , לה; תה' נה , יד. - יש' נג , ח; לח , יב. - מש' ז , כג; איכה ב , יא. - מש' לא , כג; ש"ב טו , ח. - איוב לד , ט; דה"א כט , ג. - אס' א , ד; תה' עא , כא. - דה"ב ו , כט; תה' לח , יח. - דה"ב ז , יא; יש' ג , ז.

בדמעות - ל' דגש'; כבדי - ל'; בעטף - ל'.

חמרמרו - 'ריגזילירנט' בלעז; דרך בני מעים כשמשליכין אותם לאור הם כווצים ומתחמרים. בעטף - 'פשמיר' בלעז.

[(ת"ג:) בעטף - פירושו: 'קנדו סי אנגושא' בלעז.]

כ': וכל אחד מהזקנים אומר: כלו בדמעות עיני... - כאשר יזכר ימי הרעב בציון.

כ': חמרמרו - כראשון (איכה א , כ). בעטף - בחסרון הה"א , מבניין 'נפעל'; כמו "בהרג הרג" (יח' כו , טו).

בדמעות - הם סבה פועלת לכלוי העינים ואבודם. כבדי - יזכור הִשָחֵת האברים החיצונים והפנימים , וכן יקרה לכל אדם סובל תוגות; וזה מדבר גם על עצמו גם על כלל ישראל. בעטף - כטעם "עלי נפשי תתעטף" (צירוף של יונה ב , ח ותה' מב , ז). ולשון 'עטוף' עניין סוג הוא , התחבר והתדבק הדבר חלקיו זה עם זה , ולכן נאמר זה הלשון על המתמרמר ביגונו שיגיעהו בהכרח פלצות , וכל שכן אם יש רעב וקור; וכן יאמר אחר זה "בהתעטפם כחלל" (להלן , יב). ואחר שבארנו הוראת לשון 'עטוף' וסוג עניינו , הנה בארנו מה שאמרו רבותינו ז"ל הקדושים (ראה ר"ה יז , ב) , שלא נעלם מהם דבר אמת , שהקדוש ברוך הוא מתעטף בטלית. וזה אמת מכמה פנים , וכמו זה הלשון אמר הפילוסוף , שהשכל הנפרד מתעטף קצתו עם קצתו. אמנם ביאור זה יותר אין זה מקומו.

בעטף עולל - על שם שמתכסה קצתו בקצתו כתב לו לשון 'עיטוף' , מלשון "ועמקים יעטפו בר" (תה' סה , יד).
ריכוז קישורים