תנ"ך - אם־קהה הברזל והוא לא־פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר הכשר חכמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר הַכְשֵׁ֖ר חָכְמָֽה: (קהלת פרק י פסוק י)

טקסט וניקוד:

אִם־קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא־פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר הַכְשֵׁר חָכְמָה: (קהלת פרק י פסוק י)

טקסט בלבד:

אם־קהה הברזל והוא לא־פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר הכשר חכמה: (קהלת פרק י פסוק י)

תיקון קוראים:

אם־קהה הברזל והוא לא־פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר הכשר חכמה: (קהלת פרק י פסוק י)
וְכַד יְחוּבוּן עַמָא בֵית יִשׂרָאֵל וְיִתעַבדוּן שְׁמַיָא תַקִיפִין כְּפַרזְלָא מִלַאֲחָתָא מִטרָא וְהַהוּא דָרָא דְלָא צַלִי קֳדָם יְיָ בְּגֵין כֵּין אִתקַלקַל כָּל עָלְמָא בְכַפנָא וְכַד תָּיְבִין מִתכַּנשִׁין אוּכלוֹסִין וּמִתגַּבְּרִין עַל יִצרֵיהוֹן וּממַנַן בַּרזִילֵיהוֹן לְמִבעֵי רַחֲמִין מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָא אִית בְּהוֹן רַעֲוָא עַל מוֹתַר אַכשָׁרוּת חָכמַתהוֹן :

קלקל - ב': יח' כא , כו; קה' י , י.

קלקל - ב'; וחילים - ל'; יגבר - ל'; הכשיר - יתיר י'.

אם קהה הברזל - חרבות צורים (ע"פ יהו' ה , ב) שקהו פיהם וחידודם. והוא לא פנים קלקל [כמו "נחשת קלל" (יח' א , ז) , כאשר תאמר מן 'גלל' - גלגל; וכן פתר מנחם (מחברת: 'קל')] - ואינן לטושים ומרוטים למען היות להם ברק (ע"פ יח' כא , טו) , אעפ"י כן וחיילים יגבר - מגביר הוא במלחמה את גבורי החיילים , לנצח. ויתרון הכשר חכמה - ומעלת כשרון יש עוד לחכמה יותר מן הברזל , שאם ראית תלמיד חכם משחירין פניו ברעב ואתה רואהו מסכן בין העשירים - [אל תבזהו , כי] הרבה חיילים מתגברין על ידו. ואל תתמה על ו"ו של וחיילים , כי הרבה ו"וין נופלין כן בלשון עברית , כגון "אם ראית גנב ותירץ עמו" (תה' נ , יח) , ["וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמ' טו , ב) , ] והרבה עוד מפורשין מזה.

אם קהה הברזל - אם קהו חרבות של ברזל , ונתקל והורע פיהם וחידודם והאדם לא חידד ולא לטש את פניהם , שלא היו מחודדין ומלוטשין - ואע"פ כן חיילים יגבר , שנותן החרב לב גבורה וחוזק להגביר כח ונצחון במלחמה. כך היא שבחן של כלי זיין , שאע"פ שאינן מלוטשין. ועל כל זאת יש יתרון ושבח בהכשר חכמה יותר מהן. מקרא זה כפול הוא על שנאמר למעלה "טובה חכמה מכלי קרב" (קה' ט , יח). הברזל - לשון כלי זיין , כמו "ונשל הברזל" (דב' יט , ה). קלקל - לשון לטישה וברק , כמו "נחשת קלל" (יח' א , ז).

אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחיילים יגבר - דומה שזה פתרונו: האפשר דבר זה , שברזל שקהה חידודו , והוא לא פנים קלקל - פתרונו: אינו מצוחצח; האפשר דבר זה , חרב שאינו מחודד ואינו ממורט שחיילים יגבר - שיתן לב וגבורה לתופש אותו?! והלא כל כלי ברזל וכל חרב שלא הוחדה ולא מורטה (ע"פ יח' כא , טו) , אינו מועיל ביד האדם! אימתי הוא מועיל ביד הורג? כשהוכשר ונתקן להרוג בו: שצחצחו את הברזל והוחדה ומורטה החרב , אז נותנים אותה ביד הורג (ע"פ יח' כא , טז) ואז תצלח למלאכתה. למדת , שהכשר החרב ותיקונו גדול מן הברזל עצמו; וכן הכשר כל דבר ותיקונו יתר מן הדבר עצמו. כמו כן יתרון הכשר שלכל דבר היא החכמה. [דבר אחר: וחיילים יגבר - פתרונו: ולא חילים יגבר; שלא פנים קלקל האמור בתחילה מוסב כמו כן על וחיילים יגבר , ויהיה פתרונו: ו לא חיילים יגבר. ומפתרון זה לא תסור ימין ושמאל.]

אם קהה - אף כי אם יקהה הברזל ולא קלקל פניו; והעניין , שלא יהיה ממורט ― וקלקל הוא מפעלי הכפל , והפ"א כפול; והוא מעניין "נחשת קלל" (יח' א , ז) ― אז יתיש כח הבוקע (ראה לעיל , ט). ומלת יגבר - כמו 'ינצח' , כמו "וגברתי את בית יהודה" (זכ' י , ו). וחיילים - כמו 'כח' , כעניין "אלהים יי' חילי" (חב' ג , יט); "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל" (שמ' יח , כא). ויתרון הכשר חכמה - והעניין , שיש לחכמה יתרון על כל עצב , כי תכשיר האדם ותישרנו בלא עצבון והתשת כח. "וכשר הדבר" (אס' ח , ה) - פועל עומד מהבניין 'הקל' , והכשר - פועל יוצא מהבניין 'הכבד הנוסף'.

מה הסבה שיהיה הברזל כהה (בנוסחנו: קהה)? כי לא קלקל פניו ולטש אותם; וכן השכל האנושי יהיה כהה ולא יצויירו בו המושכלות כשלא לוּטש בכשרון המעשה. ומי שיגבר חיילים ויתגבר על כחות הגופיות , יהיה לו יתרון הכשר חכמה , ויהיה דבק בשם יתעלה ויהיה נשמר מפני זה מהרעות הנופלות בזה המציאות השפל , כפי מה שאפשר.

קלקל - לטש.

ולכן אמר על זה , רצוני: על השליט השוגג: חופר גומץ בו יפול , וכן מסיע אבנים וכו' , וכן אם קהה הברזל , וכן אם ישוך הנחש וכו' , וכן ושפתות כסיל תבלענו.

אם קהה הברזל - שהפסיד חיתוכו , והוא לא פנים קלקל - שאין פניו להוטים אלא חלודים , מה תקנתו של "בוקע" (לעיל , ט)? וחיילים יגבר - יוסיף ויגבר כח לחתוך בכל כחו. ויתרון הכשר (בנוסחנו: הכשיר) חכמה - כלומר: ולהכשיר את האדם ולישרו בדרך טובה , מה תקנתו ויתרון שלו? - להיות לו חכמה , שהחכמה מיישר את האדם בדרכיו.
ריכוז קישורים