תנ"ך - טוב
ילד
מסכן
וחכם
ממלך
זקן
וכסיל
אשר
לא־ידע
להזהר
עוד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ט֛וֹב
יֶ֥לֶד
מִסְכֵּ֖ן
וְחָכָ֑ם
מִמֶּ֤לֶךְ
זָקֵן֙
וּכְסִ֔יל
אֲשֶׁ֛ר
לֹא־יָדַ֥ע
לְהִזָּהֵ֖ר
עֽוֹד:
(קהלת פרק ד פסוק יג)
טוֹב
יֶלֶד
מִסְכֵּן
וְחָכָם
מִמֶּלֶךְ
זָקֵן
וּכְסִיל
אֲשֶׁר
לֹא־יָדַע
לְהִזָּהֵר
עוֹד:
(קהלת פרק ד פסוק יג)
טוב
ילד
מסכן
וחכם
ממלך
זקן
וכסיל
אשר
לא־ידע
להזהר
עוד:
(קהלת פרק ד פסוק יג)
טוב
ילד
מסכן
וחכם
ממלך
זקן
וכסיל
אשר
לא־ידע
להזהר
עוד:
(קהלת פרק ד פסוק יג)
טָב
הוּא
אַברָהָם
דְּהוּא
רָבֵי
מִסכֵּין
וַהֲוָת
בֵּיהּ
רוּחַ
חָכמְתָא
מִן
קֳדָם
יְיָ
וְאִשׁתְּמוֹדַע
לְמָרֵיהּ
בְּמִהוְיֵהּ
בַּר
תְּלָת
שְׁנִין
וְלָא
צְבָא
לְמִפלַח
לְטָעֲוָתָא
יַתִּיר
מִן
נִמרוֹד
רַשִׁיעָא
דַּהֲוָה
מַלכָּא
סִיב
וְטִפֵּישׁ
וּמִן
בִּגלַל
דְּלָא
צְבָא
אַברָהָם
לְמִפלַח
לְטָעֲוָתָא
רְמָהִי
לְגוֹ
אַתּוּן
נוּרָא
יָקִידתָּא
וְאִתרְחִישׁ
לֵיהּ
נִיסָא
מִן
רִבּוֹן
עָלְמָא
וְשֵׁיזְבֵיהּ
מִתַּמָן
וְאַפִלוּ
מִן
בָּתַר
הַכֵי
לָא
הֲוָת
מַנדְּעָא
בְנִמרוֹד
לְאִזדְּהָרָא
עוֹד
בְּדִיל
דְּלָא
לְמִפלַח
לְטָעֲוָתָא
דַּהֲוָה
פָלַח
מִלְקַדמִין
:
טוב
-
ג'
בטעמא
(תביר)
בסיפרא:
קה'
ד
,
יג;
ו
,
ט;
ז
,
ח.
וחכם
-
ד':
בר'
מא
,
לג
,
לט;
מש'
כט
,
יא;
קה'
ד
,
יג.
ממלך
-
ג':
ש"א
טו
,
כג;
קה'
ד
,
יג;
דנ'
יא
,
ח.
אשר
לא
-
ידע
-
ה':
שמ'
א
,
ח;
יש'
כט
,
יב;
יונה
ד
,
יא;
קה'
ד
,
יג;
י
,
טו.
טוב
ילד
מסכן
וחכם
-
זה
יצר
טוב.
למה
נקרא
'ילד'?
שאינו
בא
באדם
עד
שלש
עשרה
שנה;
מסכן
-
שאין
האיברים
שומעין
לו
כמו
ליצר
הרע;
חכם
-
שמשכיל
את
האדם
בדרך
טובה.
ממלך
זקן
וכסיל
-
יצר
הרע
,
שהוא
שליט
על
כל
האיברים;
זקן
-
משעה
שנולד
הוולד
הוא
נתון
בו
,
שנאמר
"לפתח
חטאת
רובץ"
(בר'
ד
,
ז);
וכסיל
-
שמתעהו
לדרך
רעה.
כך
נדרש
במדרש
(ראה
קה"ר
ד
,
טו).
אשר
לא
ידע
להזהר
עוד
-
שהרי
הזקין
,
ואינו
מקבל
תוכחה.
כי
מבית
הסורים
יצא
למלוך
-
ממקום
הטנופת
וסיריוּת
וסירחון
,
כדמתרגמינן
"ויבאש"
(שמ'
טז
,
ב):
"וסרי"
(ת"א).
כי
גם
במלכותו
-
משמלך
באדם
,
נולד
הרש
-
המסכן
הטוב
ממנו
,
ובא
מתוך
טהרה
ולא
מתוך
טנופת
הרחם.
כך
דורשו
במדרש
(ראה
קה"ר
ד
,
טו).
דבר
אחר:
טוב
ילד
מסכן
וגו'
-
כמשמעו.
אשר
לא
ידע
להזהר
עוד
-
שכבר
הזקין
ברשעו
וכסילותו.
כי
מבית
הסורים
יצא
למלוך
-
כי
הילד
המסכן
סופו
שיאמרו
עליו
,
שיצא
למלוך
מתוך
עוניו
ומבית
אסוריו;
שהרי
סמך
של
הסורים
נקודה
רפי
,
והרי
הוא
כמו
'האסורים'.
שכן
מצינו
ביוסף
שמלך
מתוך
יציאת
בית
האסורים
,
וכן
דוד:
"אני
לקחתיך
מן
הנוה
מאחרי
הצאן"
(ראה
ש"ב
ז
,
ח).
כי
גם
במלכותו
נולד
רש
-
כי
כשר
והגון
הוא
שימלוך
,
כי
גם
במלכותו
הוא
נהפך
ממנהג
השררה
ומקטין
עצמו
אצל
החכמים
כמדת
הרשים.
וכן
"ועיר
פרא
אדם
יולד"
(איוב
יא
,
יב)
-
ישתנה
לו
ממה
שהוא
כ"עייר
פרא"
ויֵעשה
"אדם".
נולד
-
נעשֶׂה;
ולשון
הווה
הוא.
טוב
ילד
מסכן
וחכם
-
משובח
הוא
בחור
אחד
שהוא
עני
והוא
חכם
,
יותר
ממלך
שהוא
עשיר
והוא
זקן
והוא
כסיל
,
שאינו
יודע
ומבין
עוד
להיות
זהיר
וחכם
מחמת
שהוא
כסיל.
דוגמת
"כי
אויל
עמי
אותי
לא
ידעו
בנים
סכלים
המה"
וגו'
(יר'
ד
,
כב).
מסכן
-
ואיני
יכול
לפותרו
כמו
'חכם'
,
לעשותו
כפל
מלה
ושם
דבר
של
חכם
,
כמו
"המסוכן
תרומה"
(יש'
מ
,
כ);
"הלאל
יסכן
גבר"
(איוב
כב
,
ב)
-
לפי
שיש
בו
תחת
מסכן
'טיפחה'
,
להפליגו
מן
וחכם.
ילד
מוסב
על
זקן
,
מסכן
מוסב
על
ממלך
,
וחכם
מוסב
על
וכסיל.
טוב
ילד
מסכן
וחכם
-
אע"פ
שיש
בו
שני
דברים
לגריעוּת:
אחד
שהוא
ילד
,
שני
-
שהוא
מסכן.
וסתם
ילד
אינו
נכנס
בין
החכמים
,
וכן
המסכן
אין
מושיבין
אותו
בין
החכמים;
אע"פ
כן
טוב
הוא
ממלך
זקן
וכסיל
-
שיש
בו
שני
דברים
הללו
לשבח:
אחד
-
שהוא
מלך
,
שני
-
שהוא
זקן.
ומה
מועיל
לו
זקנותו?!
שלא
די
לו
שלא
נזהר
בילדותו
,
אלא
עוד
בזקנותו
לא
ידע
להזהר
,
כמו
שלא
נזהר
בילדותו.
'נש
אנקורא
קום
איל
אישט
ווליי
נש
שד
וורדיר
ניינט
פלוש
כאיל
ששוד
וורדיר
קום
איל
פוד
יובנא'
(בלעז).
בתחלת
העניין
שיבח
ילד
מסכן
וחכם
וגינה
למלך
זקן
וכסיל
,
ולא
נתן
טעם
לדבריו
,
מה
טעם
שיבח
לזה
וגינה
לזה;
ועתה
מפרש:
טוב.
כאשר
השלים
לבאר
כי
עניין
הכסיל
,
ואפילו
שיש
לו
עושר
רב
-
הבל
הוא
,
הזכיר
כי
הטוב
הוא
החכם
,
ואפילו
יהיה
עני;
כי
מסכן
-
כמו
'דל'
,
כמו
"אשר
לא
במסכנות"
(דב'
ח
,
ט).
וילד
כנגד
זקן
,
ומסכן
כנגד
מלך
,
וחכם
כנגד
כסיל.
ועניין
ילד
-
שכל
יום
יוסיף
חכמה
,
והזקן
לא
ידע
להזהר
עוד
,
בעבור
שזקן
בכסילות.
כאשר
באר
שטובים
השנים
ממיני
העמל
הנזכרים
מן
האחד
(ראה
לעיל
,
ט)
,
ושהטוב
מהכל
הוא
שיתקבצו
יחד
שלשתם
באיש
אחד
(ראה
לעיל
,
יב)
,
שב
לבאר
אי
זה
טוב
ממיני
העמל
האלו.
ואמר
,
שטובה
חכמה
בזולת
עושר
,
מעושר
בזולת
חכמה.
ואמר
על
צד
ההפלגה
,
שיותר
טוב
הוא
ילד
מסכן
וחכם
מהכסיל
שהצליח
במעלת
העושר
עד
שנהיה
מלך
,
והיה
עם
זה
זקן
שהוא
יותר
מיושב
הדעת
מהילד;
כי
לסכלותו
לא
ידע
עוד
להזהר
ולהשמר
ממה
שיזיקהו.
וזה
,
כי
הילד
המסכן
וחכם
יתכן
לו
,
לחכמתו
,
שיאסוף
ויכנוס
(ע"פ
קה'
ב
,
כו)
עושר
עד
שיצא
למלוך
מבית
הסורים
,
כמו
הענין
שקרה
ביוסף
עליו
השלום.
והמלך
הזקן
וכסיל
,
יתכן
לסכלותו
שיוָלד
במלכותו
רש;
רוצה
לומר
,
שישוב
רש
אחר
שהיה
מלך.
ואולם
אמרו:
טוב
ילד
מסכן
וחכם
ממלך
זקן
וכסיל
-
זה
מענין
מה
שאמר
לפנים
"וראיתי
אני
שיש
יתרון
לחכמה
מן
הסכלות
כיתרון
האור
מן
החשך"
(קה'
ב
,
יג).
כי
זהו
ענין
הויכוח
,
כי
בפָנִים
-
מה
יש
יתרון
לחכם
שהוא
הקצה
הראשון
(ראה
פירושו
קה'
א
,
א
-
ג).
אבל
עם
כל
זה
יהיה
הפְּסק
,
שגם
הקצה
הראשון
הוא
רע
ושטות
גמורה
על
דרך
האמת.
טוב
ילד
מסכן
-
חכמה
בפני
עצמה
היא
זו
,
ואינו
עונה
למעלה.
טוב
ילד
מסכן
,
שיש
בו
שתים
לגריעותא:
שהוא
מסכן
וילד
,
ממלך
זקן
,
שיש
בו
שתים
לשבח:
שהוא
מלך
והוא
זקן.
כי
הילד
מסכן
וחכם
-
אפילו
מבית
האסורים
(בנוסחנו:
הסורים)
יצא
למלוך
ברוב
חכמתו
,
כמו
שהיה
יוסף
אבינו
(ראה
בר'
מא
-
מב);
והמלך
הזקן
-
אפילו
בתוך
מלכותו
ובתוך
עושרו
הוא
נולד
להיות
רש
מחמת
כסילותו.