תנ"ך - וגם־זה רעה חולה כל־עמת שבא כן ילך ומה־יתרון לו שיעמל לרוח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה כָּל־עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־יִּתְר֣וֹן ל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ: (קהלת פרק ה פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וְגַם־זֹה רָעָה חוֹלָה כָּל־עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמַה־יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ: (קהלת פרק ה פסוק טו)

טקסט בלבד:

וגם־זה רעה חולה כל־עמת שבא כן ילך ומה־יתרון לו שיעמל לרוח: (קהלת פרק ה פסוק טו)

תיקון קוראים:

וגם־זה רעה חולה כל־עמת שבא כן ילך ומה־יתרון לו שיעמל לרוח: (קהלת פרק ה פסוק טו)
וְאַף דָּא בִשׁתָּא מַרעוּתָא וְלֵית לַהּ אָסוּ דְּכָל קֳבֵל דַּאֲתָא לְעָלְמָא הָדֵין חַסִיר מִן זְכוּתָא כְּדֵין יֵיזֵיל לְעָלְמָא הַהוּא וּמָא מוֹתַר הֲוָא לֵיהּ דִּטרַח לְקִבלַת רוּחֵיהּ :

וגם - כ' ראשי פסוקים בכתיבייא: ראה רות ב , טז. זה - י' (שנים בו"ו ושמונה בה"א): ראה קה' ב , ב. לרוח - ג' בקמץ: יח' ה , ב; איוב כח , כה; קה' ה , טו.

וגם - זה - ל'; זה - י'; לרוח - ג'.

ומאומה לא ישא בעמלו - כשימות לא ישא בידו שום זכות צדקה שעשה מממונו בחייו. כל עומת שבא אותו הממון , כן הלך. וחוליו - כמו 'וחלי' , והו"ו יתירה , כמו ו"ו של "חיתו יער" (תה' קד , כ). [וגם זה רעה חולה - ועוד מלבד קרח ראיתי רעה חולה בשאר בני אדם , אפילו אינם אבודים בעושרם ואינו שמור לרעתם: יש עושר כל עומת שבא לידו כן ילך ויכלה מידו , ולא גמל בו חסד , ומה יתרון לו שיעמול וטורח לאיין. גם כל ימיו בחשך יאכל , ולא עוד , אלא חשך וכעס וחולי , שדואג בכל יום: עכשיו יבאו שוללים לבוז , ולא שקט לבו; הרי לא נהנה בו , ורוגז הוא לו.]

וגם זו (בנוסחנו: זֹה) - אף זאת רעה חולה בכל אֵילו של מעלה , כל כנגד אותו עניין , שבא לעולם בשעה שנולד שהיה חסר ורש וערום , כן הולך מן העולם בסופו; ומה יתרון לו בכל אילו ממונו , שטרח ועמל על חנם? ולא זו בלבד הגיע לו , שהרי אף בכל ימיו , בעודנו חי , אכל בחושך ונתמלא כעס הרבה וחולי וקצף ברוב מחשבותיו כשהיה קונה ממונו.

וגם זו (בנוסחנו: זֹה) רעה חולה לכל באי העולם , כי ערומים באו וערומים ילכו; ומה יתרון לו שעמל להבל?

וגם זה רעה חולה - בענין אהבת העושר: כל עומת שבא כן ילך , מזולת שישאר לו ממנו רושם ותועלת בשלמות נפשו; ומה יתרון לו שיעמל לרוח ולהבל?

שיעמל לרוח - רוצה לומר , שיעמול לריק ולהבל.

יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו - זה המוסר מבואר , שנמצא בכל עשיר מופלג כי יִרבו מקנאיו ועוייניו ומציקיו ולא ישקוט כל ימי חייו , ובסוף ימיו יאבד העושר ההוא בענין רע והוליד בן וגו'. אם כן מבואר שזאת החכמה הבל. לכן הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות , כי האלהים מענה בשמחת לבו; וזהו האמצעי. ובזה נגמר הפּסק פעם שישית.

כל עמת שבא - כלומר: כמו שבא , כן ילך.
ריכוז קישורים