תנ"ך - כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף
ויתרון
דעת
החכמה
תחיה
בעליה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֛י
בְּצֵ֥ל
הַחָכְמָ֖ה
בְּצֵ֣ל
הַכָּ֑סֶף
וְיִתְר֣וֹן
דַּ֔עַת
הַחָכְמָ֖ה
תְּחַיֶּ֥ה
בְעָלֶֽיהָ:
(קהלת פרק ז פסוק יב)
כִּי
בְּצֵל
הַחָכְמָה
בְּצֵל
הַכָּסֶף
וְיִתְרוֹן
דַּעַת
הַחָכְמָה
תְּחַיֶּה
בְעָלֶיהָ:
(קהלת פרק ז פסוק יב)
כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף
ויתרון
דעת
החכמה
תחיה
בעליה:
(קהלת פרק ז פסוק יב)
כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף
ויתרון
דעת
החכמה
תחיה
בעליה:
(קהלת פרק ז פסוק יב)
אֲרוּם
הֵיכְמָא
דְמִסתַּתַּר
גֻּברָא
בִטלַל
חָכמְתָא
הַכְדֵין
מִסתַּתַּר
בִּטלַל
כַּספָּא
בְּעִידָּן
דְּיַעֲבֵיד
מִנְהוֹן
צְדַקתָּא
וּמוֹתַר
מַנדַּע
חָכמַת
אוֹרָיתָא
תְּחַיֵי
יָת
מָרַהָא
מִן
בֵּית
קְבוּרְתָא
לְעָלְמָא
דְאָתֵי
:
תחיה
-
ג':
שמ'
כב
,
יז;
דב'
כ
,
טז;
קה'
ז
,
יב.
כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף
-
כל
מי
שהוא
בצל
החכמה
ישנו
בצל
הכסף
,
שהחכמה
גורמת
לעושר
שיבא.
ויתרון
דעת
החכמה
תחיה
בעליה
-
ועוד
החכמה
יתירה
על
הכסף
,
שהחכמה
תחיה
בעליה.
כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף
-
לשון
כפול
על
"טובה
חכמה
עם
נחלה"
(לעיל
,
יא):
שהרי
במקום
שיש
שם
חכמה
יש
שם
עמה
כסף
ושאר
עושר.
ויתרון
דעת
-
כפול
על
"ויותר
לרואי
השמש"
(שם);
יתרון
של
דעת
הוא
שהחכמה
נותנת
חיים
לבעליה
,
שעל
ידי
חכמתו
הוא
מתנהג
ומתפרנס
בעולם
ומצילתו
ממעשים
רעים.
כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף
-
דע
,
כי
זה
הפסוק
נותן
ראייה
לשלמעלה
,
שאמר
"ויותר
לרואי
השמש"
(פס'
יא);
ואמר:
כאשר
יהיה
החכם
עשיר
,
כבר
נחסה
תחת
צל
החכמה
וצל
הכסף:
צל
החכמה
יסוככהו
מהצרות
והרעות
שיפול
בהם
הכסיל
,
וצל
הכסף
יגוננהו
מן
הצרות
שיפול
בהם
העני.
ויתרון
דעת
-
עתה
שב
להעדיף
החכמה
על
הממון.
כי
הממון
,
פעמים
שיגרום
מיתה
לבעליו;
ואין
הדעת
כן
,
אלא
החכמה
תחיה
בעליה
בעיתי
הצרות
בעולם
הזה
ובעולם
הבא.
לשון
אחר:
"טובה
חכמה
עם
נחלה"
(לעיל
,
יא)
-
אם
אדם
עשיר
,
אל
יאמר:
מה
אני
מיגע
את
בני
וכופהו
ללמדו
תורה
וללמדו
אומנות
או
חכמה
אחר?
כשאני
בא
ליפטר
מן
העולם
,
אני
מנחילו
שדות
וכרמים
וזהב
וכסף
לרוב;
ואילו
יחיה
מאה
שנה
ויוציא
בכל
יום
מנֶה
,
איננו
חסר
לנפשו
מכל
אשר
יתאוה
(ע"פ
קה'
ו
,
ב).
אל
תאמר
כן
,
שהרי
"טובה
חכמה
עם
נחלה":
שהחכמה
מקיימת
את
הנחלה
ושומרתה
לבעליה
,
ומי
שאין
בו
חכמה
מאבד
כל
מה
שהורישו
אביו.
"ויותר
לרואי
השמש"
(לעיל
,
יא)
-
לא
תאמר
שהחכמה
שווה
לנחלה
,
אלא
יותר
היא
שווה
"לרואי
השמש"
-
לבאי
העולם
-
מן
הנחלה
,
כמו
שמפרש
והולך:
כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף;
ופתרונו:
במקום
שיש
שם
החכמה
,
יש
שם
גם
הכסף.
ולא
תאמר:
שניהם
שוים
,
אלא
ויתרון
דעת
-
פתרונו:
הדעת
יתר
על
הכסף
,
שהרי
החיים
אין
אדם
יכול
לקנות
בכסף
,
והחכמה
תחיה
בעליה;
כמו
שפירש
בספר
משלי
בפסוק
"אורך
ימים
בימינה"
(ג
,
טז).
[דבר
אחר:
טובה
חכמה
לאותם
שיש
להם
נחלה
,
ויותר
היא
טובה
החכמה
לאותם
שאין
להם
נחלה
ומקוים
ליום
ולשמש
אם
יזדמן
להם
שום
ריוח
ומרויחים
בחכמתם
שמתפרנסים.]
כי
-
אז
יהיה
החכם
חוסה
בצל
החכמה
ובצל
הכסף.
לכן
(אבל)
יש
הפרש
בין
צל
החכמה
וצל
הכסף:
שהחכמה
תחיה
בעליה;
כי
החכמה
היא
צורת
הנשמה
העליונה
שאינה
מתה
במות
הגוף.
טובה
חכמה
עם
שלמות
הקנין
,
וזהו
מה
שישאר
לרואי
השמש;
כי
החכמה
לא
תשלם
בזולת
שלמות
הקנין
,
והחכמה
היא
תכלית
האדם
והִשארותו
,
כמו
שבארנו
בראשון
מ'ספר
מלחמות
ה''.
והנה
יתבאר
שטובה
חכמה
עם
נחלה
,
כי
בצל
החכמה
ימָצא
האדם
בצל
הכסף.
כי
החכמה
תעזור
האדם
להשיג
שלמות
הקנין
,
לשתי
סבות:
האחת
,
כי
שלמות
הקנין
הוא
מגיע
בקלות
כשישתדלו
בהגעתו
בחכמה
ובסבות
הנאותות
,
והשנית
,
כי
מצד
החכמה
יהיה
האדם
מושגח
ויצליחו
קניניו
,
כמו
שביארנו
ברביעי
מ'ספר
מלחמות
יי''
ובבאורנו
לספר
איוב
(?
ראה
מש'
א
,
לד).
והנה
יתרון
דעת
החכמה
תחייה
בעליה
חיים
נצחיים;
ותחייהו
עם
זה
החיים
הגופיים
,
כי
בה
יֵעָזר
בכשרון
המעשה
ובהשגת
שלמות
הקנין
לפי
מה
שיצטרך
לו
ממנו
לעמידת
גופו.
ועל
כל
פנים
,
יש
יתרון
לדעת
על
הסכלות
,
כי
החכמה
תחיה
את
בעליה.
טובה
חכמה
עם
נחלה
-
המקרא
שלאחריו
הוא
פירוש
למקרא
זה:
טובה
חוכמה
עם
נחלה
,
למה?
כי
מי
שרוצה
לעמוד
בצל
החכמה
צריך
לעמוד
בצל
הכסף.
ויותר
לרואי
השמש
-
ומה
יתרון
יש
להם?
שיתרון
דעת
החכמה
תחיה
את
בעליה.